בית המדרש
  • מדורים
  • פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • וירא
undefined
10 דק' קריאה
בס"ד מרחשון תשפ"ז מפטיר וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים (מ"ב ד) פרשת וַיֵּרָא עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל בפרשת וַיֵּרָא 147 פסוקים = טוֹב עַיִן טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. (משלי כב ט) כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה. (אבות ה יט) באברהם היו כל המידות האלו בחילוף, עין טובה שהיה שמח בטובתן של בריות ומהנה אותם מנכסיו כמו שנאמר 'טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל' וידוע הוא נדיבותו של אברהם שאמר מעט ועשה הרבה שנאמר וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם ועשה בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וכן נזכר זה באבות דר' נתן ונתן מעשר למלכי צדק ולעפרון נתן אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף ולא הקפיד על ממונו וזו היא עין טובה הפך עינו של בלעם הרעה. (מגן אבות לרשב"ץ) עַיִן טוֹבָה - מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים. שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום (בראשית יד) אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכׇּל אֲשֶׁר לָךְ. וְרוּחַ נְמוּכָה - ענוה יתירה. וכן מצינו אברהם אומר (שם יח) וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה - זהירות והפרישה מן התאוות. ומצינו זה באברהם, דכתיב (שם יב) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ, שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות. (הרע"ב) וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-הֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. (יח א) פרש"י - בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה, לְפִיכָךְ נִגְלָה עָלָיו בְּחֶלְקוֹ. (בראשית רבה מב ח) וַיֵּרָא בגימטריא רז"י, גילה לו רזי תורה ורזי עולם, אֵלָיו בפרטית גילה רזא, כענין סוֹד יְ-הֹוָה לִירֵאָיו. (פענח רזא) מַמְרֵא אמר לאברהם אבינו ע"ה זכור כשהצילך מאור כשדים ומהרעב ומהמלכים וממצרים ולכן נגלה ה' לאברהם אע"ה בהיותו אצל ממרא. והוא רמוז בשמו מַמְרֵא ר"ת מצרים מלכים רעב אש. (פני דוד) הרבה שואלים איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. היה צריך אברהם אבינו להתייעץ איך יפתה את ישמעאל בנו וכל מקנת כספו ואולי לא יניחו את עצמם למול, והראיה שישמעאל התפאר שלא עכב (סנהדרין פט:) אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק: אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ בְּמִצְוֹת, שֶׁאַתָּה מַלְתָּ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, וַאֲנִי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. והיה צריך אברהם אבינו להתייעץ איך יפתה אותם ומה ידבר על ליבם. עוד יש לומר אברהם אבינו קיים כל התורה כולה (יומא כח:) ובמצות מילה ידע שיצוה אותו הקב"ה על המילה, וקודם שנצטוה היה מהרהר מה יעשה אם ימול את עצמו או ימתין עד שיצוה אותו השי"ת. נתן לו ממרא עצה על המילה בזמנה שצוה לו המקום ולא קודם כי כן המצוה יותר מהודרת. (קידושין לא.) (אוצרות השל"ה) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרׇץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. (יח ב) פרש"י - אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְרַפֹּאת אֶת אַבְרָהָם, שֶׁאֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת. (בראשית רבה נ ב) ובמדרש - אחד נדמה לו בדמות סדקי ואחד נדמה לו בדמות נווטי ואחד בדמות ערבי. (מדרש רבה מח ט) אמרו רז"ל (מדרש כונן ב) העולם שליש ימים ונהרות ושליש מדבר ושליש ישוב. (תוס' פסחים צד.) היינו סדקי הוא אופה מרמז על מקום ישוב, נווטי הוא ספן או מלח מרמז על מקום ימים ונהרות, ערבי היינו שוכן מדבר הנודד ממקום למקום. והוא גם כן מרמז לג' חלקי דברי תורה. תורה שבכתב שניתן במדבר. תורה שבעל פה שעיקר שורשה בארץ ישראל שהוא מקום ישוב. תורה שתתגלה על ידי משיח היא כנגד ימים ונהרות. וכמו שנרמז (זוהר הקד' קיז א) במה שנאמר מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה. מבועי דחכמתא לתתא. מעיינות החכמה למטה. ובאו גם כן לרמז לו שיזכה לכל הג' חלקי דברי תורה. וזהו שאמרו (שם) מאן שלושה אנשים אברהם יצחק ויעקב. והם גם כן מה שאמרו בגמרא מיכאל גבריאל ורפאל. וזהו גם כן מרמז לג' חלקי דברי תורה. אברהם מדתו חסד דנפקא מחכמה. היינו כנגד תורה שבכתב חמשה חומשי תורה שכנגדם במאמר יְהִי אוֹר ה' פעמים כתיב אורה. יצחק מדתו גבורה עלאה דנפקא מבינה, היינו תורה שבעל פה מבין דבר מתוך דבר. ויעקב מדת דעת פנימיות מכולי עלמא והוא כנגד תורה שבעל פה שיתגלה לעתיד לבוא על ידי משיח שהם שורש תורה שבעל פה מבועי דחכמתא לתתא. (פרי צדיק) וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. (יח ה) פרש"י - אַחַר תַּעֲבֹרוּ אַחַר כֵּן תֵּלְכוּ. שאלה – מדוע הדגיש אַחַר תַּעֲבֹרוּ וכי מה אכפת לו אם ישארו בביתו. תשובה – איתא בר"ה (יא.) שמעשה זה היה בחג הסוכות. ובמדרש (במדב"ר יד ב) שאברהם בנה להם סוכה כדכתיב (יח ד) וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ וכנראה היה עץ תלוש הכשר לסכך בו. והנה הלכה היא (סוכה כו.) הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. כתב המשנ"ב (או"ח תרמ סק"מ) אבל אם אין צריך לטרוח אחריה כגון שיש סוכה מזומנת לפניו צריך לכנוס בסוכה ולאכול ולישן שם. ואם כן זה מה שאמר להם אברהם: וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ תשבו בסוכה, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם בסוכה, אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם כלומר נזדמנה לכם סוכה בלי טורח, לכן תכנסו ותאכלו בסוכה, אַחַר תַּעֲבֹרוּ ואז תהיו פטורים מסוכה כדין הולכי דרכים. (שבענו מטובך) וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם – רמז שבעל הבית בוצע. והטעם כדי שיבצע בעין יפה. (פענח רזא) וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ. (יח ח) על דרך שנאמר (שמות כד יא) וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱ-לֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, כי אברהם עמד עליהם להכניסם תחת כנפי השכינה, ועשה כן להתחסד עם קונו. (אוצרות השל"ה) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרׇץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. (יח ב) תרגום יונתן - וּזְקַף עֵינוֹי וְחָמָא וְהָא תְלָתָא מַלְאָכִין בִּדְמוּת גוּבְרִין קַיְימִין קוֹמוֹי דְאִשְׁתַּלְחוּ לִצְרוֹךְ תְּלַת מִילַיָא אֲרוּם לֵית אַוְשַׁר לְמַלְאָכָא דְשֵׁירוּתָא דְמִשְׁתַּלֵיחָא לְיַתִּיר מִן מִילָא חַד חַד אָתָא לִמְבַשְרָא יָתֵיהּ דְהָא שָרָה יָלְדָה בַּר זָכָר וְחַד אָתָא לְמִישֵׁזְבָא יַת לוֹט וְחַד אָתָא לְמֵיהֲפַךְ יַת סְדוֹם וְיַת עֲמוֹרָה וְכַד חָמִינוּן רָהַט לִקְדָמוּתְהוֹן מִתְּרַע מַשְׁכְּנָא וּסְגִיד עַל אַרְעָא. שאלה – מה הטעם שאצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, ואילו אצל לוט כתיב (יט א) וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב. גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב (יט ג) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. תשובה – לפי שבראותם התנהגות אברהם אבינו ע"ה ברוב קדושה וטהרה נתאוו המלאכים גם הם להיות כבני אדם, אבל כשבאו אצל לוט וראו הליכותיו אמרו מוטב להיות מלאך מאשר אדם בעולם הזה. (מקור ברוך) כִּי עָצֹר עָצַר יְ-הֹוָה בְּעַד כׇּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם. (כ יח) כִּי עָצֹר עָצַר יְ-הֹוָה זה עצירת נקבים גדולים וקטנים וע"כ כפל הלשון, בְּעַד כׇּל רֶחֶם זו עצירת לידה וזה כולל כל הנקבות באדם ובבהמות וכל בעלי חיים, וכן דרז"ל אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה. (רבינו בחיי) רֶחֶם בגמטריא אַבְרָהָם שבשבילו נעצרו. (שפתי כהן) שאלה – מה ראה הקב"ה לגלות נגעי אבימלך ולסתום נגעי פרעה, דבפרעה לא כתיב אלא (לעיל יב יז) וַיְנַגַּע יְ-הוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים. ולא פירש מה הם הנגעים, ואותו הנגע היינו סגירת הנקבים הביא גם על פרעה. תשובה – מפני שבזמן שלקח אותה פרעה לא היה לה אפשרות להוליד, כדאמרינן (יבמות סד:) שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד', אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ. ובזמן שלקח אותה אבימלך היה לה להיפקד. ועל זה הקב"ה גבי אבימלך גילה הנגעים בשביל שלא יחשדו העולם את שרה אמנו שאמרו ליצני הדור שהולד היה מאבימלך. (מושב זקנים) שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה (יבמות סד:) שאלה – איך אמר הכתוב (כ ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא. וקי"ל (תוס' יבמות ב) דאיילונית אינה צריכה גט דמקחה מקח טעות. תשובה –הכתוב עצמו אמר הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא ומאחר שהוא נביא ידע שהיא איילונית וקדשה ע"מ כך וקדושיו קדושין. וידע שיהיה לו זרע ממנה. (מראית העין) וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱ-לֹהִים כׇּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי. (כא ו) פרש"י - יִשְׂמַח עָלַי [לפי התרגום 'יִחְדֵּי לִי']. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּהּ, הַרְבֵּה חוֹלִים נִתְרַפְּאוּ בוֹ בַיּוֹם, הַרְבֵּה תְפִלּוֹת נַעֲנוּ עִמָּהּ, וְרֹב שְׂחוֹק הָיָה בָּעוֹלָם) בראשית רבה נג, ח) שאלה – מדוע קרא את שמו יִצְחַק על שם העתיד ולא צְחֹק על שם ההֹוֶה. באיזה יום נפקדו העקרות ונתרפאו החולים האם בעיבור או בלידה. תשובה – לפי שביום שנפקדה שרה ונתעברה מאברהם לא נפקדו העקרות דאם כן יאמרו יומא קא גרים ולא זכות שרה, אך באותו היום לא נפקדו ולא נשתנה דבר בעולם אך ביום לידת יצחק אותו יום היה שמחה למעלה ופקד הקב"ה כמה עקרות ע"ד (אסתר ב) וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה, ודבר זה לא נודע ביומו אלא אחרי חדשים כשילדו העקרות וחשבו למפרע יום הריונה ידעו שזה היה ביום לידת יצחק, והיינו דקרא שמו יצחק ולא צְחֹק אלא עתיד להיות צְחֹק בעולם על היום הזה, היינו יִצְחַק לשון עתיד וזהו שאמרה שרה הלא צְחֹק עָשָׂה לִי אֱ-לֹהִים ולמה קרא אברהם שמו יִצְחַק ולא צְחֹק, אלא ע"כ כׇּל הַשֹּׁמֵעַ עתיד להיות יִצְחַק לִי ע"י עקרות שנפקדו. (חת"ס עה"ת) יִצְחַק ר"ת י' ניסיונות, צ' שנים של שרה, ח' ימי מילה שנימול לשמונה, ק' שנים של אברהם. וכשנולד יצחק עדיין לא נתנסה בניסיון העשירי. צְחֹק אמרה שרה כי הי' מרמז כׇּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי ישמח עימי. כי אי אפשר לפרש לשון צחוק כי אסופי הביא מן השוק דהא מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה. 'בָנִים' לְשׁוֹן רַבִּים - בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם. וגם אי אפשר לומר שישחקו כי מאבימלך נתעברה דהא וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק. פרש"י שֶׁהָיוּ שָׁם גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֵׁם וָעֵבֶר וַאֲבִימֶלֶךְ (ב"ר נג ט) ואילו ממנו הוא, לא היה בא אבימלך אל המשתה. (כתב סופר) הטעם הזה מבואר דכיון דע"י אברהם ושרה נהפכה מדה"ד למדת רחמים בהגיע תור לעשות להם נס נתבטלו הדינין וממילא רווח עלמא וכל מאן דכאיב ליה כְּאֵיבָא נתרווח עקרה ותפקד חולה ויתרפא כי כיון שאין מדת הדין לעכב נשמע תפלת כל פה כי הרחמים גוברים ומאירים בכל תוקף. וז"ש וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱ-לֹהִים כלומר דזכיתי דא-להים מדה"ד הוא עצמו צְחֹק עָשָׂה לִי לשמחני כהיום הזה בכר דכר דיתיליד לי בן הבכור זכר שנולד לי דמדה"ד היא עצמה שבה והיתה לרחמים ומזה נולד כׇּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי דנפקדו ונתרפאו כמה וכמה וזה נמשך מכח ביטול הדינין אשר נהפכו לרחמים ושחוק עָשָׂה לִי אֱ-לֹהִים. (פני דוד) וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו. (כא ז) פרש"י - וּמַהוּ 'בָנִים' לְשׁוֹן רַבִּים? בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת: לֹא יָלְדָה שָׂרָה, אֶלָּא אֲסוּפִי הֵבִיאָה מִן הַשּׁוּק (בבא מציעא פז .) שאלה – קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע (יו"ד קנד א) ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר. תשובה – כשיש לה חלב הרבה ומצער אותה מותר.{וכתב הרמ"א - אא"כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו.} דהא הכא לא היה לה חלב הרבה לפי הטבע אלא דנעשה לה נס ולמה עבד רחמנא ניסא לשיקרא. ועוד י"ל דהאיסור הוא שמניקתו על איזה זמן אבל פעם אחת אין קפידא וכאן לא היה כ"א באקראי בפעם אחת. (דברי דוד) א"נ אפשר ששרה היניקה רק אותם נשים שהיא גיירה אותם, לכן לא היה איסור כיון שהיו ישראלים. (מעדני אשר תש"ע) א"נ הטעם שאסור לישראלית להניק גוי הוא מפני שמגדלת בן לעבודה זרה. אבל במקום שעל ידי זה יהיה להיפך דהיינו שהיא תינק בדרך נס ויראו כל עמי הארץ שהיה נס ועל ידי זה יתרבו גרים , מותר להניק. (פרדס יוסף) (פרשה כהלכתה) משנה - בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית, אֲבָל נׇכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. פרש"י - בִּרְשׁוּתָהּ דישראלית אבל לא תמסרנו להוליכו בביתה שלא תהרגנו. (ע"ז כו.) שאלה – מה הטעם שלינוק חלב מנכרית אע"פ שמותר מן התורה, חכמים אסרוהו. אפילו במקום שאין סכנה. תשובה – מפני שהן אוכלין שקצים ורמשים וחלב שלהן מוליד אכזריות ומדות רעות. (הריטב"א). ועוד משום איכותם דישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים ומקיימי מצוות משא"כ הגוים. (הרשב"א) ועוד לפי שאוכלים בשר וחלב שמטמטם את הלב (גם אם אינם אוכלים שקצים ורמשים) דישנו בנותן טעם ע"פ הטבע. (רבינו בחיי) שכתוב וְנִטְמֵתֶם בָּם מלמד שהטומאה מטמטמת את הדעת ומרבה טפשות באדם. (פתח עינים - ע"ז כו:) אמרינן במדרש 'חלב מטמא חלב מטהר' כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה ואמרינן נמי בירושלמי שלסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר ומל עצמו. (תוס' ע"ז י:) שאלה – כיצד ינק רבי מאמו של אנטנונינוס שהיתה גויה. ועוד בביתה. תשובה – פקוח נפש היה ובאופן כזה לא נאסר. ועוד שטעם האיסור שלא תאכל דבר איסור ומיירי באופן שידעה שמדובר בבן של גדול ישראל ונזהרה מלאכול דבר איסור. ולא היה חשש סכנה משום שאביו של רבי היה רבן שמעון בן גמליאל גדול הדור ועוד שאִמּוֹתֵיהֶם אהבו זא"ז. כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. (כא יב) בְיִצְחָק בגימטריא רד"ו (210) לומר כי משנולד יצחק הותחל חשבון (טו יג) וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, באופן שעל ידי כן לא נשתעבדו כי אם רד"ו שנים. (פענח רזא) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. - יצחק אין כתיב כאן אלא כִּי בְיִצְחָק. אילו נאמר 'כי יצחק יקרא לך זרע' היית אומר יצחק וכל זרעו יקרא לך זרע עכשיו שנאמר כִּי בְיִצְחָק לומר לך ביצחק ולא כל יצחק, במקצת מזרעו. כגון יעקב יִקָּרֵא לְךָ זָרַע ולא כל זרעו כגון עשו. בְיִצְחָק – ב' יצחק לומר לך במי שהוא מודה בשני עולמות. שהיה יכול לומר 'כי יצחק' מהו כִּי בְיִצְחָק כלומר במי שהוא מודה בשני עולמות בו יקרא לך זרע כגון יעקב ולא עשו שכפר בתחיית המתים. (רש"י על בראשית רבה נג יב, פענח רזא) וַיָּמׇל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱ-לֹהִים. (כא ד) שאלה – מה הטעם דכתיב בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים ולא כתיב וַיָּמׇל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ 'ביום השמיני'. תשובה – אברהם אבינו לגודל תשוקתו לקיים מצות בוראו, ובפרט מצוה כזאת למול את בנו לשמונה ימים, שעדיין לא טעם המצוה הזאת, הנה מיום שנולד יצחק עד יום השמיני, היה מצפה ומשתוקק מתי יבוא יום השמיני, ותתמלא תשוקתו במה שיקיים מצות בוראו. אם כן כל שמונת הימים היו בחיבור יחד לפועל ההוא, על כן נכתב שְׁמֹנַת יָמִים בחיבור כל השמונה ימים יחד תמימות. (בני יששכר ניסן מאמר יב אות יא) וַתָּבֹא וַתַּגֵּד לְאִישׁ הָאֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לְכִי מִכְרִי אֶת הַשֶּׁמֶן וְשַׁלְּמִי אֶת נִשְׁיֵךְ נשיכי וְאַתְּ בניכי וּבָנַיִךְ תִּחְיִי בַּנּוֹתָר. (מ"ב ד ז) מפטיר שאלה – איך יעץ לה הנביא לשלם הריבית, נהי שבעלה עובדיה לוה מיהורם בן אחאב בריבית כדי לפרנס הנביאים אף על גב דיהורם ישראל מומר הוה ואסור ליתן לו ריבית שאני התם לפיקוח נפש הוה ומצוה. אבל עתה שמשלמת ריבית עוברת על איסור דאורייתא. תשובה – כיון שאם לא תשלם לו את הריבית הרי יקח את בניה לעבדים, ואינה משלמת עבור הריבית אלא לפדות את בניה ממנו ואין זה ריבית. כי אם פדיון שבויים. (טעמא דקרא) א"נ הוראת שעה היא ע"פ נביא דכתיב (דברים יח טו) אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. וכגון אליהו בהר הכרמל. ומשום חילול ה'. שבעים פנים לתורה , לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת התשובות אינם להלכה למעשה , הערות והארות יתקבלו בברכה לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת [email protected]
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il