ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
אמר המחבר ואני שמעתי טעם למה שנקרא גט משום דאחד האיש ואחד האשה באים להפרד זה מזה כשבאים להתגרש ובכל התורה כולה כל האותיות נקרבים אחד אל אחד והיו לאחדים כגון אב בא גד דג וכיוצא לא כן באות גימל וטית שלא נמצא בכל הכ"ד שיהיה תיבה מאות גימל וטית ביחד ועל כן קראו שמו גט לומר כשם שהשתי אותיות אלו הם מופרדות ואין להם אחדות כן ע"י כתיבת הגט הזה נפרדים הבעל מהאשה והאשה מבעלה.
הגר"א מוסיף שלא נמצאו אותיות אלו רצופות בשום תיבה, ומ"מ מובן מדוע דווקא שטר הגירושין נקרא בשם זה המבטא את מהותו.
ביאורים נוספים בעניין הגט ומניינו מובאים בנו"כ של המרדכי בתחילת המסכת. השלטי גיבורים כותב בשם רבי אברהם מאוסטריקייאה, שפירש על פי מה שמובא בירושלמי, אבן אחת יש בכרכי הים וגטא שמה, ומגרשת כל חברותיה, ובשל כך מיוחד שם גט לגירושין. ובחידושי אנשי שם מביא בשם בעל האגודה שמניין י"ב השורות בא כנגד י"ב שבטים לומר שהיא מותרת לכל ישראל.
עשרה דברים בגט
עוד מעין הקדמה לדיני גיטין נביא את תוכן דברי חז"ל הלומדים עשרה דינים הנדרשים על מנת שהגט יהיה כשר, וכך מביאם הרמב"ם בריש הלכות גירושין (פרק א, א):
אין האשה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה וכתב זה הוא הנקרא גט, ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה ואלו הן: שלא יגרש האיש אלא ברצונו, ושיגרש בכתב ולא בדבר אחר, ושיהיה ענין הכתב שגרשה והסירה מקניינו, ושיהיה עניינו דבר הכורת בינו לבינה, ושיהיה נכתב לשמה, ושלא יהיה מחוסר מעשה אחר כתיבתו אלא נתינתו לה, ושיתננו לה, ושיתננו לה בפני עדים, ושיתננו לה בתורת גירושין, ושיהיה הבעל או שלוחו הוא שנותנו לה, ושאר הדברים שבגט כגון הזמן וחתימת העדים וכיוצא בהן הכל מדברי סופרים.
מצוות הגירושין
מה גדרו של מעשה גירושין? האם הוא אפשרות או חיוב או מצווה? והנה הרמב"ם במניין המצוות מונה אותו כמצווה לכל דבר ועניין. וזה לשונו:
והמצוה הרכ"ב היא שצונו לגרש בשטר על כל פנים כשנרצה לגרש והוא אמרו יתעלה וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה.
מכאן נלמד שמצוות הגירושין איננה מצווה חיובית שיש לרדוף אחריה ולחפש לקיימה, אלא מותרת ואפשרית במקרים מסוימים. אמנם, מעשה גירושין ללא סיבה ראויה אינו רצוי כפי שיתבאר, אך הוא אפשרי ותלוי ברצונו של האדם. ולפי זה, המצווה כאן איננה אלא התנאים הדרושים להחלת הגירושין. אם רוצים שהחבילה תיפרד ותהיה האשה מותרת לכל העולם, אזי יש צורך שהתהליך ייעשה באופן שאומרת התורה. ונראה לי שהוא כעין המצוות לדון דיני שוכר, שואל ומקח וממכר (רמב"ם מצוות עשה רמג-רמה). המצווה נותנת גדרים בתוכם ועל פיהם יש לדון.
גם החינוך, ההולך בעקבות הרמב"ם במניין המצוות, הביא את הגירושין כמצווה (מצוה תקעט).
האם גירושין ללא סיבה הם איסור?
אמנם אין הגירושין מצווה חיובית כאמור אלא אפשרות. ועוד נראה שיש תנאים בהם התירה התורה את הגירושין אך ע"מ להשלים את התמונה יש לשאול האם יש איסור לגרש ללא סיבה. מהמשנה שנראה לקמן נראה שמחלוקת התנאים איננה על גדרי ההיתר של הגירושין אלא גדרי הראוי ואינו ראוי. וכך כותב כנסת הגדולה (יו"ד סימן רלט):
והנשבע לבטל מצוה מן התורה אין שבועה חלה עליו, אבל שלא לגרש את אשתו אין כאן שום מצוה לא מדאוריתא ולא מרבנן, דאפילו לבית שמאי דאמר לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר, עצה טובה קמ"ל ולא שהוא מוזהר על זה לא מדאוריתא ולא מדרבנן.
אך המשנה למלך (הלכות גירושין י, כא) חולק בנחרצות וסובר שהוא איסור דאורייתא:
ודבר תימה הוא לומר כן דהדבר ברור דאיכא איסורא מדאורייתא! מדגרסינן שלהי המגרש א"ל רב פפא לאביי לא מצא בה לא ערוה ולא דבר מהו וכו'... וכן מבואר מתשובת הר"ן סי' י"ז במי שנשבע שלא לגרש... גם הרשב"א ז"ל בתשובה סי' י"ח כתב דלא תיקנו ברכה על הגט משום דיש מקצת גירושין שהן בעבירה כגון דלא מצא בה ערות דבר ומגרשה. גם הריב"ש סי' קכ"ז כתב דאם א"ל אביו שיגרש אשתו אינו חייב לקיים מצות אביו בזה שהרי אם יאמר לו עבור על דברי תורה וכו'. מכל הני רבוותא מוכח דס"ל דאיכא איסורא דאורייתא. וכו'.
סיבות לגירושין
כעת נעבור לברר את הסיבות המצדיקות גירושין, כך לשון המשנה (צ, א):
בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר; ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה תבשילו, שנאמר: כי מצא בה ערות דבר; ר' עקיבא אומר: אפי' מצא אחרת נאה הימנה, שנאמ': והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
בלימוד ראשוני דברי בית שמאי הינם הברורים והמובנים ביותר, אין לאדם לגרש את אשתו אלא אם כן יש קלקול הלכתי-מוסרי של פריצות. אך מה טעמם של בית הלל וכל שכן של רבי עקיבא?!
מדברי כמה אחרונים נראה שכולם הולכים בכיוון אחד והוא שסיבה המצדיקה גירושין היא כאשר יש כבר פערים רחוקים בין בני הזוג, כאלה שקשה אם בכלל אפשר לתקנם. אז אומרת התורה שהדבר מותר. לפי בית שמאי הדברים מובנים, שכל עוד אין חשש לפגימה הלכתית עמוקה של הקשר הרי יש חובה על האדם לעבוד על עצמו.
בית הלל אומרים 'אפילו הקדיחה תבשילו' – והדבר צריך בירור, איזה פגם חמור יש בזה שמצדיק גירושין?!
וכתב המאירי בפירוש המשנה:
ובית הלל אומרין אפי' הקדיחה תבשילו ר"ל שאינה משתדלת בצרכי ביתו להושיבם על אפניהם והענין דרך כלל הוא שמסרבת לו ואינה מתנהגת על פי רצונו.
כלומר, לא 'הקדיחה' בלשון עבר שהיה מובן על מעשה בודד, אלא על התנהגות קבועה ומתמשכת של פגיעה וזלזול בענייני הבית. ועל זה אומרים בית הלל שאפשר לגרש, אך על סתם מציאות של ריחוק נפשי כמו שאומר רבי עקיבא אין ראוי לגרש.
ולפי רבי עקיבא יש לומר - 'מצא' משמע חיפש, ובעצם האפשרות של פלוני לחפש ולראות אחרת – יש חסרון והדבר מעיד על פגם בקשר הזוגי. ומצב כזה הוא כל כך לא תקין, ובכיוון הפוך – נישואין צריכים להיות כל כך אחדותיים עד שאי אפשר לאסור על האדם לא לגרש. (וראה באריכות בספר פרדס פתחיה עמוד כו).
כתב המעשה רוקח (הלכות גירושין פרק י):
ולענ"ד נראה התם שאני שהיתה יפה ביותר מטבע העולם ודברי ר"ע הם אפילו מצא אחרת נאה הימנה כל שהוא דאף שאינו שונאה מפני זה מ"מ אהבת האחרת גרם לו לחשוק בה .
והיינו שעצם האפשרות של אהבה נוספת מגלה פגם עמוק המתיר פירוד. אך לכאורה קשה מה אשמה האשה שתעזב לאנחות באופן כזה?!
וכתב על כך במשנה הלכות (יב, שנט):
ומה שקשה ליה דכי בשביל זה התירו לו לגרש נראה לפענ"ד דבאמת היא לטובת שניהם כי בעת שהבעל נותן עיניו באחרת ממילא גם לה אין צורך בו וכבר אמר המלך החכם בקהלת ט' ט' ראה חיים עם האשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש ע"כ. ואמר כי הוא חלקך לפי מה שאמרו ז"ל (אבות ד' א' אדר"נ כ"ג) איזהו עשיר השמח בחלקו וצריך שיהא שמח בחלקו וכיון שאין הוא שמח בחלקו אלא מצא אחרת נאה הימנה מוטב לו לגרשה וטוב לשניהם.
ולסיום נוסיף הערה ששמעתי בשם מו"ר הרב ויצן שליט"א שהתורה אכן לא חפצה בגירושין לכתחילה, והסיבה שהתירה אותם היא בכדי שתהיה לאדם אפשרות תמידית לבחור מחדש להמשיך לבנות את ביתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
