הרהורים בתוכחה | הרב דב בערל וויין | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
כי תבוא

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

3755

2 דק' קריאה

אחת הקללות הקשות ביותר שתורה מתארת בתוכחה שמהווה חלק גדול בפרשת השבוע היא שעמלו ומאמציו של אדם ואפילו כל מאבקיו והקרבתו בחיים, יתגלו כריקים וחסרי תועלת ותכלית. כולנו פועלים כדי להשיג מטרות מסוימות - ביטחון אישי וכלכלי, סיפוק אישי, שלווה במשפחה, רצון להיזכר ולזכות בהערכה.
לפיכך אולי אין בתוכחה שום דבר כה מייאש ומעציב כמו האמירה שכל מאמצינו יהיו לשווא, שכל השאיפות, הרעיונות והמאבקים שלנו יהיו לבסוף חסרי תוחלת וכל ערך בר קיימא. ברור לרובנו, לכל אלה שלא התברכו בעושר גדול במיוחד או בכישרון יצירתי ייחודי, שיש דרכים מעטות יחסית שבהן נוכל להותיר את חותמנו בעולם הזה ולהעניק לחיינו תכלית. אך אחת הדרכים האלה היא לבנות קשרי משפחה והרמוניה. אנשים מסוגלים לראות בהישגים של אחרים, אם הם צאצאים או בני משפחה קרובים, הישג שלהם.
זאת הסיבה לכך שיחסים במשפחה, בייחוד יחסים בין הורים לילדים, הם כל כך עדינים וטעונים רגשית, כי גם אם אדם מרגיש שמאמציו בחיים עלו יפה, הוא חש שגזר הדין על הישגיו עוד לא ניתן ושהוא תלוי בהמשך ההצלחה של הדורות הבאים שלו. משום כך דברי התוכחה מפחידים מאוד, כי הם אומרים שהדורות הבאים עלולים להרוס את כל ההישגים של הדורות הקודמים. כולנו, לצערנו, יודעים היטב שזה נכון שבעתיים בדורות האלה.
חוסר ההתאמה בין הדורות מודגש אף יותר בתוכחה כשהתורה אומרת "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועינך רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך". היא מתייחסת לא רק לשעבוד הגופני ולמאסר של הבנים והבנות אלא גם לשעבודם לתרבות זרה ולאורח חיים שאיננו יהודי. השפעות החילון על הצעירים היהודיים במזרח אירופה ועל יהודי ארצות הברית וישראל חמורות כמעט עד כדי אסון.
דורנו נאלץ לשלם את החשבון על העריקות מהחיים היהודיים שהיו בעבר.
ואת מה שהמשיכה לאידיאלים כוזבים שהציפו את הרחוב היהודי אז לא הרסה, הרסה השואה, שמתוארת בפירוט בתוכחה. אלמלא הבטחתו של הקב"ה בסוף התוכחה, שעם ישראל ישרוד ויתחדש, כמעט שלא היינו מוצאים שום תקווה ונחמה. אבל דווקא העובדה העגומה שהתוכחה, על כל נבואותיה האיומות, התגשמה מילה במילה לנגד עינינו היא זאת שנותנת לנו תקווה לימים הטובים יותר שגם אותם הקב"ה מבטיח לנו.
כשאנחנו מהרהרים בהריסות שהתוכחה הזאת השאירה לנו היום, אנחנו יכולים גם לקוות לעתיד שבו נזכה לשלום, הישגים רוחניים ושלוות נפש, ולקוות שדברי הנחמה יתקיימו ככתבם בשנה החדשה הבאה לטובה עלינו ועל כל ישראל.

כי תבוא