ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
בדבריו מסביר הנצי"ב זצ"ל את סיבת החורבן, אבל עדיין עלינו לחקור מה קרה לחכמים באותו הדור? מדוע נפלו בבור השנאה ולא הגנה עליהם התורה שעסקו בה?
נראה לבאר בטעם הדבר על פי הידוע מברכות השבטים שבירכו יעקב אבינו ומשה רבנו ע"ה. כל שבט ושבט קיבל ברכה מיוחדת לעצמו, דבר המורה על תפקידו המיוחד אך ורק לו בתוך מחנה ישראל. כל שבט זכה לדגל מיוחד שבציוריו נרמזו תפקידי השבט ויעודו. שבט ייששכר לתורה, שבט יהודה למלוכה, שבט זבולון למסחר, שבט נפתלי לזריזות וכו'. וכן על זו הדרך נקבעו הנחלות בארץ ישראל בהשגחה אלוהית שקבעה לכל שבט את חלק הארץ הראוי לשורש נשמתו.
מיוחדים היו הכהנים שלא קיבלו נחלה בארץ, להראות בזה שאין להם תפקיד פרטי בחיי האומה. תפקידם היה למלא באמונה וצדקות את כל בית ישראל, איש על מחנהו ואיש על דגלו, שתהיה עבודת כל אחד במקומו המיוחד לשם שמים. אמנם מתוך שליחותם להשפיע קדושה וצדקות לכל מעלה ובחינה בישראל, קיימת היתה בתוכם אחיזה מסיומת בכל תכונה ותכונה של שבטי ישראל הקדושים. נמצא שבשרשם נאחזו שרשי התורה והמלוכה הנבואה והגבורה וכדומה.
בתחילת בית שני, כאשר התגלתה הגאולה בכוחה לבנין הארץ והמקדש, נתעמעם הזוהר הלאומי ממנה, היות ולא עלו כל בני הגולה ורובם נשארו בחוץ לארץ. עם ישראל לא יכול היה לגלות את צורתו השלמה בהיותו מחוסר איברים, ובזאת אבדה מאתנו בחינת המלכות שבישראל. אין גילוי לכח המלכות אלא בשלמותם של ישראל על אדמתם.
כאשר הגיע תור מלכות יון לשלוט "בכיפה" וחלפה עברה מלכות פרס מן העולם, הגיעו בית ישראל עד משבר. מלכות יון, שהתנשאה להביא לעולם ערכים רוחניים ולמלאות את הכל על פי התוכן המיוחד להם, ראתה את ישראל כבני תחרות בלתי נסבלים. הערכים הרוחניים הברורים והמוצקים שפיעמו בקרב ישראל לא הראו שום סימן לנחיתות כלשהי כלפי יון עם כל גדולי המדע והחכמה שבה. אז פנתה יון בכוחה הגדול, המלכותי, לשבור את עוז ישראל, ועל ידי כך לאבד את המשענת לאמונתו. את אשר נכשלו בכח המוח והרוח ניסו להשיג בכח הנשק והזרוע.
כאשר חשכת יון איימה לכסות בצילה הקודר את כל הארץ, צצה הישועה מפינה קטנה עלומה לא מוכרת לאיש מקודם. משפחת הכהנים אשר במודיעין העמיקה בשורשיה וגילתה משם את ענפי הגבורה והמלכות המכוסים. גדול בניו של מתתיהו, יהודה, גילה את כוח המלכות באישיותו, והנהיג את עם ישראל למלחמת תקומה ותנופה נגד הצר הצורר. בגבורתו ובהשגחת ה' יתברך הדף שטף את עוז הגויים, וזכה לחדש ולחנוך את ירושלים ואת מקדשה. אחיו גיבורי התהילה המשיכו בעקבותיו את מלחמת הגבורה עד שניקו את הארץ כליל משטף האויב שפגע בה ועכר את רוחה.
כאשר זכתה הארץ סוף סוף לתחייתה תחת בניה-בוניה, חזרה התורה להאיר בבית ישראל. הגיע הזמן שיחזרו הכהנים אל מקדש ה', לשאוב מתוכו את אור היראה ולהמשיך בתפקידם הקודם- הפחת הנשמה הקדושה בבית ישראל. אמנם, הכהנים הגיבורים דבקו בדרכם החדשה, דרך המלכות והגבורה, ולא שבו אל משימת הקודש שלשמה נבחרו על ידי הבוחר בעמו ישראל.
טעות זו היתה הרת אסון להם ולכל בית ישראל. משפחת החשמונאים הצדיקים והקדושים, אשר הערו למות נפשם למען ה' ולמען עמו ותורתו, נהרגו עד האחרון שבהם, ורק בזכרוננו נשארו לשם ולתהילה. ובית ישראל, שחסר במשך מאות שנים כוחות נשמה וקדושה המאחדים את ענפי העם מבפנים, ירד לפירוד לבבות וביתו נפל והוכה לרסיסים.
"שבע יפול צדיק וקם" אומר הכתוב במשלי. כוחה של חנוכת המזבח עם הטעות והמפלה שנגרמו בהמשך הזמן, ילמדונו יחד לקח בימינו אלה. אל לנו להסתפק בבנין חלק מהאומה, ויהיה חשוב ככל שיהיה. יש לנו להפריש מאתנו כוחות לכל המשימות הלאומיות, בנין התורה במלוא גובהו וקומתו הראויים להר קודש זה, ובנין האומה- כוחה, גבורתה, תפארתה והדרה- ככל הראוי לעם ה' הקדוש. ובייחוד את אנשי הקודש המרימים את כוחה של האמונה והיראה ומפיחים עוז ואמונה, הן בקרב לומדי ההלכה ופוסקיה והן בקרב עמלי הארץ ובוניה, חייליה בכל צבא עבודת ה'.
אשרינו שבדור תקומה אנו חיים, וגדול יהיה אושרנו אם נזכה להשתתף בכל כוחנו לבנו, נפשנו ומאדנו בבנין בית ישראל על כל חלקיו הרוחניים והגשמיים גם יחד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?














