ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
שלושה פסוקים הם: "כי נר מצווה ותורה אור" 1 , "כי נר ה' נשמת אדם" 2 ו"אחפש את ירושלים בנרות" 3 . הנר בנוי ממספר חלקים: כלי, שמן, פתילה ושלהבת, כשהשלהבת עצמה מורכבת משלושה חלקים: חלק כחול הנאחז בפתילה, מעליו חלק כתום ומעליו חלק העליון השפיצי הקופץ כלפיי מעלה, נוגע ולא נוגע.
כתוב בספרים שהנר כנגד חלקי האדם: גוף, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. הכלי הוא כנגד הגוף, בין חלקי הנר הוא החלק היותר גשמי המחזיק את כל המבנה. השמן מקביל לנפש, אמנם בעל ממשות כדברים הגשמיים אבל עם פוטנציאל אנרגטי להפוך בבעירה לאור, לרוחני. הפתילה כנגד הרוח, תפקידה הוא לגשר בין השמן לשלהבת- בין הרוחני לגשמי, כעין זה מצאנו בפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" שם תירגם אונקלוס "לרוח ממללא" 4 . הדיבור דומה הוא לרוח, לא ממש גשמי כי לא ניתן לחוש אותו אך גם לא ממש רוחני שהרי שומעים אותו. זוהי גם עיקר מדריגת האדם בעולם האמצעי בין שמים לארץ, ייחודיותו היא היכולת לחבר בין העולמות. השלהבת היא הנשמה, כדברי הפס' "נר ה' נשמת אדם". ובשלהבת, החלק הכחול, הנאחז בפתילה הוא הצד היותר נגלה בדומה לחלק הנשמה הנאחז בגוף. החלק הכתום שמעליו הוא כנגד ה"חיה". השפיץ העליון שאינו ממש נוגע בנר הוא בחינת "חלק אלוה ממעל"- ה"יחידה".
השמן כמניף
בחנוכה מאריכים בעניין השמן. השמן הוא דבר פלאי, אמנם גשמי לגמרי ומכיל את כלל חוקי החומר אך בשעת הכילוי מסוגל להפוך לאור- בעולם הגשמי קיימת אנרגיה צפונה אשר מציאתה והשתמשות בה לצורך חיובי מביאה לקידום והנעת ההוויה כולה.
בעל התניא כותב 5 שגם אם עשה אדם מעשים שלא לשם שמיים עדיין ניתנת לו האפשרות לתקנם. בדומה לשמן הגשמי שניתן לשרוף אותו ומתהפך לאור, כך על ידי עמל בעבודת ד', השתמשות בכוחות הגשמיים לשם ה' בלימוד וכד' מתקנים את האכילה ועניני העולם הגשמיים הנעשים אז מניף לפעילות רוחנית.
נוסיף ונאמר שישנה סימטריה בין "נר אלוקים נשמת אדם" לבין "כי נר מצווה ותורה אור". קיימת תנועת רצוא ושוב, ד' מאיר לנו ונותן באדם נשמה אלוקית והאדם בקיום המצוות, באותו כוח נשמתי שקבל, מעלה את העולם "ריח ניחוח אשה לד'". ניתן לזה משל- ישנו חוק אופטי הקובע שצורה של אור שומרת על עצמה גם בעת השתקפות דרך מעבר ארוך קטן. הצורה שתשתקף אמנם תהיה קטנה מאוד, אבל היא תהיה אותה צורה ממש. הנשמה (בצלם אלוקים) שהשתלשלה וירדה לעולם הזה בגוף גשמי בכל זאת נשארה בצורתה, "בצלם אלהים עשה את האדם" 6 אמנם בצורה מוקטנת אך זוהי אותה הנשמה בדיוק "חלק אלוק ממעל ממש". יש בכוחה של הנשמה בשעת קיום תורה ומצוות לזכך את החומר ולהאיר על ידו, כשמן הנהפך לאור ע"י הפתילה.
החינוך (חנוכה) הוא ההתמחות להדליק, להאיר בחומר- בחושך.
מבחן הנר: הסדר
בהרכבת הנר קיימים שני חששות. הראשון, שהדלקת הפתילה תגרור אחריה הדלקת את השמן כולו ותגרום לשריפה. החשש השני, שהוא נפוץ יותר באש קטנה, שהאש לא תצליח להידלק כלל, כיוון שהשמן מציף, או שהפתילה תשקע בשמן, "וישמן ישורון".
באש ששרפה את נדב ואביהוא היתה בעירה אדירה, היה חסר צמצום, הצימאון האדיר לא-ל חי התפרץ וגרם לדבקות לא מאוזנת. "אשר לא צווה אותם" 7 חסר הציווי- המצווה, ה"נר מצווה", סדר הנר בדבקות בד'. מנגד, צריך חיות בכדי שלא יהיה יובש והאש לא תדלק. כשאדם מקיים מצווה כמצוות אנשים מלומדה זוהי עשייה ללא חיות שלא עולה למעלה. "כל פיקודא ואורייתא דאיהו בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא" 8 ותפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה. בעבודת ד' צריך את הסדר: כלי, שמן ופתילה המקשרת בין הגשם לרוח. אותה פתילה שהיא עצמה יצירה אלוקית מוכרחת היא להיות לפי כוח הנותן ולפי כוח המקבל, אז נוצר איזון המאפשר את קבלת והעלאת האור האלוקי. "ואל יבא בכל עת אל הקודש... בזאת יבא אהרן אל הקודש" 9 .
נר הגאולה
את הפסוק "אחפש את ירושלים בנרות ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם" מפרש הרד"ק: "אחפש את ירושלים בנרות- כמו שמחפש אדם הדבר בנר שהוא חופש יפה כן אחפש את ירושלם לבער הפושעים שבה וכן אמר נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ותרגם יונתן אפקד בלושין ויבלשון ית ירושלם כמו שמבלשין בנברשתא. הקופאים על שמריהם - שהם שקטים בבתיהם על ממונם כמו היין שהוא שקט על שמריו...". כדי להחיש את הגאולה מוכרחים אנו לצאת מן האנוכיות הפרטית לתפיסה אחדותית כללית, לחפש את ירושלים בנרות. צריך לסלק את האדישות והכבדות ולאסוף את כל הכוחות החיוביים ולהעלותם אל הקודש. "קומו ונעלה ציון" 10 .
א"כ שלושה רמות הן: "נר אלוקים נשמת אדם", ואמרו חז"ל "אתם קרויים אדם" 11 , נר נשמות ישראל.
"נר מצווה ותורה אור" הוא ההארה, ההתקדשות וההתעלות ע"י המצוות. הרמה השלישית היא הרמה הכללית של ביעור הרשע, "אחפש את ירושלים בנרות".
גלות בא"י?
"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם" 12 - לא מאסתים בימי יוונים 13 . שואל המהרש"א- הפס' מדבר על "בהיותם בארץ אויביהם" והרי היוונים שלטו על עמ"י בא"י? ועונה, שבזמן שהגויים שולטים עלינו יש צד של גלות למרות שאנו נמצאים בארץ. עוד נראה לענ"ד ליישב, שיוון החשיכו כל-כך עד שלמתייוונים (ותלמידיהם) היה נראה כאילו א"י היא ארץ אויבינו. תפיסה כזו היא עצמה בלבול וחושך "וחושן זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל" 14 . צפניה מחפש בנרות- הוא מחפש אדם שיש בו אור אמת, המבחין ואינו מתבלבל שזו ארצנו ולא הארץ של אויבינו. אדם שמבחין בין טוב לרע, בין מצב עראי וחולף לנצח ישראל, איש אמונה המבין בהשגחה ובתהליכי הגאולה- יש לו את האור, אותו צפניה מחפש בנרות.
הערות
^ 1.משלי ו כג
^ 2.משלי כ כז
^ 3.צפניה א יב
^ 4.תרגום אונקלוס בראשית ב ז
^ 5.
^ 6.בראשית ט ו
^ 7.ויקרא י א
^ 8.מוסר אביך פ"ב סעיף ה ע"פ תיקוני זוהר תיקון י'
^ 9.ויקרא טז ב-ג
^ 10.ירמיה לא ה
^ 11.יבמות סא. ב"מ קיד: כריתות ו: ילקוט שמעוני כי תשא רמז שפח, ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שעג פס' לד
^ 12.ויקרא כו מד
^ 13.מגילה יא.
^ 14.בראשית רבה ב ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
