ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- אזכרה לרב אברהם שפירא זצ"ל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל
היה שוקד על תורה. אהבת התורה שהיתה יוקדת בליבו, אי אפשר לתאר. כמה היה אוהב את התורה. שלחתי לו על ידי שליח לפני שנתיים-שלוש, ספר 'יביע אומר' חלק ט. חזר השליח ואומר לי: אתה לא יודע איזה שמחה נתת לו, לקח את הספר, התחיל לנשק אותו ועמד לרקוד בו. אמרתי לו: זה, כתוב בגמרא, במדרש, וידגו לרוב בקרב הארץ - הדגים שבים, נמצאים בתוך המים, באים טיפות גשמים, פותחים את הפה שלהם, כמי שלא טעמו טעם מים. הוא כולו בתורה, כולו מצוי בתוך התורה, רואה דבר חדש - הוא פוער את פיו, זה דרכם של צדיקים, של אוהבי התורה, חשק לומדי התורה.
כתב לי מכתב, אחרי קבלת הספר, כתב לי פלפולא חריפתא, כמה דפים, עשרות דפים, בנושא אחד שאני כתבתי, הוא כתב על זה עשרות דפים. כמה, היה שקוע כולו בתורה, כולו תורה. חתיכה דאורייתא, חתיכה של תורה. כל מוחו, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. כך היה בתורה. כל כך אהב את התורה, כל כך אהב את הדיינות, היה דן דין אמת לאמיתו, ביושר, יושר העיון, בהבנה מעמיקה, שכל ישר. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
יש חלל ריק, יש חלל בעולם, עם סלוקו של אותו צדיק. מי צריך להשלים את החלל הזה? התלמידים שלו. חייבים ללמוד ביתר שאת, ביתר עז, יותר שקידה. אין מזרזין אלא למזורזין. הם מזורזין, אבל צריך עוד לזרז אותם, שישקדו הרבה בתורה, ילמדו הרבה בתורה, שיהיו אנשי חיל, ימלאו לנו את החלל. אנשים היום בדור שלנו, ב"ה, דור דעה. הדור שלנו דור נפלא. כל כך אוהבים את התורה. המוני העם, פשוטים, כל כך אוהבים את התורה. אם כן, תמשיכו, ביתר שאת, ביתר עז, בעזרת השם, תמלאו את החכמה שלכם, ואחר כך תמלאו גם כן את עם ישראל, ללמד אותם תורה, לזכות את הרבים. אין לך דבר יותר מזיכוי הרבים! צריך לחשוב על כבודו של הקב"ה. כך כתוב בתנא דבי אליהו - כשבא ת"ח אצל הקב"ה אומר לו: מה עשית לכבודי? אומר: למדתי תורה. אומר לו - תורה, למדת בשבילך, אבל למה לא עשית לכבודי? מה כבודו של הקב"ה? להשפיע על אחרים. ללכת, לכתת רגליו, 'והם תּכּוּ לרגליך', ללכת ממקום למקום כדי להשפיע, לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים.
ספר החינוך אומר: כתוב: "כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה השב תשיבנו לו", התורה חסה על חמור תועה, ואם חבירו בעצמו תועה, והוא מחזיר אותו בתשובה, בתשובה שלמה, לאביו שבשמים, כמה שכרו גדול. זה כמו השבת אבידה, מקרב אותו לקב"ה, כמה שכרו גדול. הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. פעם נכנס החפץ חיים לישיבת ראדין, כולם תלמידי חכמים, הטו אזנם לשמוע. רבותי! אומר לכם מעשה: נפוליאון, זה היה מצביא גדול של צרפת, היה קיסר של צרפת. נפוליאון פעם אחת עשה מסדר עם החיילים שלו. עמד ואמר כך: חיילים, תשמעו! כל מי שאינו שואף להיות גנרל - אין מקומו פה, שילך, הוא גם לא חייל. חייל זה רק לשאוף, לעלות, להתקדם, מחיל אל חיל עד שיהיה גנרל. ואני אומר לכם רבותי! מי שלא שואף להיות גדול הדור - שילך מכאן, אין מקומו כאן. חייב לשאוף להיות גדול הדור, אם לא יהיה גדול הדור, יהיה מעט קצת פחות, אבל חייב לשאוף לתורה. לא להסתפק במועט, ללכת מחיל אל חיל. אדם שדורך במקום - זה תחילת נפילה.
תלמידים יקרים! זכיתם ב"ה לטעום מדבש ונופת צופים של הרב, ע"ה. עליכם להתמיד, עליכם לשקוד. אמרתי, עכשיו יש חלל ריק, אתם צריכים למלא את החלל. במה תלמיד ממלאהו? בשקידה, בהתמדה, בכתיבת חידושים, בכתיבת תשובות. אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. מה זה בידו? שיכתוב, שיחבר ספרים, לא שישב ויעשה רק לעצמו, יעשה בשביל לזכות את הרבים, ואשריו, מי שמזכה את הרבים, זכות הרבים תלויה בו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












