ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
א: כשלמדנו בהלכות בשר וחלב את דברי הש"ך (סימן פט ס"ק ח) בשם המהרש"ל שמי שיש לו ריח תורה צריך להמתין שש שעות בין אכילת בשר לחלב. חברי, שהמנהג בביתו היה לשמור על הרחקת שלוש שעות בין אכילת בשר לחלב, שאל את הרב האם ראוי שישנה את המנהג וימתין שש שעות? הרב ענה לו שזה דומה לאדם ששומר שש שעות ויחליט לשמור תשע שעות... היינו חבורת תלמידים מסביב לרב ששמעו את התשובה, הקשינו על הרב מדברי המהרש"ל שמי שיש בו ריח תורה צריך לשמור שש שעות. הרב שאל אחד אחד מהנוכחים האם הם הריחו ריח תורה...
ב: אמר "כלל ישראל יותר גדול מכל הרבנים". במשפט זה רצה לומר שאין לזלזל במנהגים שעם ישראל נוהג באופן שמירת התורה והמצוות.
ג: הרב היה נוהג לעמוד בתפילה בעת חזרת הש"ץ וכן באמירת עלינו לשבח. כמו כן בישיבת מרכז הרב נהגו לומר תהילים אחר התפילה לרפואת החולים. החזן אומר פסוק והציבור חוזר אחריו. בעת אמירת פרקי התהילים נהגו הכול לעמוד וכמובן גם הרב היה עומד עם הציבור. בשנים האחרונות כשהרב נחלש, ראיתי שהרב יושב בעת חזרת הש"ץ ועלינו לשבח ודוקא בעת אמירת התהילים הוא הקפיד לעמוד. שאלתי את הרב מדוע הרב עומד בעת אמירת התהילים ולא בעת עלינו לשבח, הרי בעת עלינו לשבח כתוב שצריך לעמוד (סימן קלב סעיף ב) ואילו עמידה בזמן אמירת תהילים אינה כתובה ? הרב השיב לי שאמירת התהילים בישיבה זו תפילת ציבור.
ד: הרב עובדיה יוסף זצ"ל הביא את דברי החיד"א האומר שנוסח הספרדים עובר דרך 12 השערים ולכן הוא הנוסח המדויק ביותר (יבי"א ו י), כמו כן הזכיר את הרב נתן אדלר שעבר להתפלל בנוסח ספרדי. שאלתי את הרב שלפי דברי החיד"א, האשכנזים צריכים לשנות את הנוסח שלהם? הרב ענה לי, יש הרבה חידאי"ם... וכששאלתי על המנהג של הרב נתן אדלר, הרב ענה לי שהוא היה מיוחד ואין לומדים ממנו. אחר כך הרב הוסיף שעליו אמרו שהיה "גאון וקדוש". הרב הדגיש שאין הרבה תלמידי חכמים שאומרים עליהם את שני הכינויים כי בדרך כלל אדם הוא או גאון או קדוש.
ה: פעם אחת תלו פתק בישיבה מכתב ידו של הרב שפירא זצ"ל לחיזוק איזשהו ענין שאיני זוכר מהו, אך זכור לי שהרב כינה שם את מרן הראי"ה זצ"ל "הגאון הקדוש". לאור הדברים, שסיפרתי בסעיף הקודם, הבנתי יותר את משמעות הכינוי והגדלות של מרן הראי"ה זצ"ל.
ו: סיפר לי חבר שכשהיה שליח ציבור בישיבה שם לב שבתפילת לחש הרב מתפלל ממש מהר, החבר חשש שהרב יסיים לפניו את התפילה וימתין לו. החבר סיפר שלא הבין את הסיטואציה, משום שזכר שהרב תמיד מאריך יותר בתפילה?! כשהרב הגיע לשמע קולנו, שם הוא התעכב הרבה, כנראה בתפילה על השמות שמסרו לו לברכה וכו', וזה היה פיתרון התעלומה ולימוד גדול עבורנו.
ז: באחד מימי שישי בחודשי החורף, לאחר תפילת שחרית שמתי לב שהרב שכח את מעילו בבית המדרש. שמחתי על הזכות ללכת לבית הרב ולהחזיר לו את המעיל. כשהגעתי, אמרתי לרב שבאתי להחזיר את המעיל שהרב השאיר בבית המדרש. הרב ביקש ממני לומר שאני מוחל לו על הטרחה, הרגשתי נבוך מאד וחשבתי שאולי הרב מתבדח לכן סירבתי לומר משפט זה, אבל הרב לא ויתר עד שאמרתי בפירוש "אני מוחל לרב על שהטריח אותי".
ח: כשלמדנו הלכות בישול בשבת, חבר שאל את הרב על המנהג של אשתו שאוהבת לפזר תבלינים על תפוח האדמה כשהוא בצלחת והאם צריך לחשוש לבישול מאחר ומדובר ב "דבר גוש" השומר את חומו (ראה סימן שיח מ"ב ס"ק מה), הרב ענה שזה כלי שני ומותר, חברי הקשה אבל זה "גוש"? והרב חזר ואמר אבל זה כלי שני. החבר ניסה שוב לשאול אולי לאסור משום שזה גוש והרב חזר ואמר זה כלי שני ומותר.
ט: שאלתי את הרב האם מותר לתופף ולמחוא כפיים בשבת, הרב ענה לי שהאדמור ממונקאטש כתב בשו"ת מנחת אלעזר (כנראה התכוין חלק א תשובה כט) שהדבר מותר משום עונג שבת וכך צריך לפסוק. אמרתי לו שאני ספרדי, הרב ענה לי אין שתי תורות! שאלה זו שאלתי יותר מפעם אחת וזו היתה התשובה.
י: סיפור ששמעתי בשם הרב ויישמתי את עקרונותיו למעשה. תלמיד חכם בוגר הישיבה החליף ברבנות אדם אחר שהיה רב הקהילה. לאחר תקופה מסוימת התלמיד שהתמנה לרב, נפטר. הרב שפירא זצ"ל אמר שאולי היתה הקפדה של הרב הקודם על שתפסו את מקומו, וכשאמרו לרב שהרב הקודם הוא זה שפנה לאותו תלמיד חכם שיחליף אותו בתפקיד. שאל הרב שפירא זצ"ל האם שאלו גם את אשתו? מסיפור זה למדתי לשים לב ולהזהר גם בכבודה של אשתו של אדם העוזב את משרתו וכדומה. לימים הגעתי לקהילה מסוימת וראיתי שהתוקע בשופר באותה קהילה אינו מצליח להוציא קולות תקיעה כראוי, במהלך שיעור ושיחה שהעברתי בנושא, פנה אלי בעל התוקע שהוא אדם ירא שמים ועדין נפש בבקשה להחליף אותו בתקיעה. הוא אמר לי שהוא תוקע בשופר בלית ברירה כי אין מישהו אחר, אבל עכשיו כשיש מישהו, זה קשה לו והוא מעדיף שלא לתקוע. שאלתי אותו ומה אשתך אומרת? הוא אמר לי גם לה לא אכפת! היא יודעת שקשה לי והיא תשמח שתחליף אותי. ביקשתי ממנו לשאול אותה במפורש , הוא אמר שהוא יודע מה היא תגיד ובוודאי שהיא תסכים אולם נענה לבקשתי לשאול אותה ולוודא עימה שהיא מסכימה. למרבה הפלא, למחרת הוא סיפר לי שאשתו אמרה שהוא אינו יכול להפסיק לתקוע שהרי זה המנהג שלו כבר שנים וכו'. בעקבות דבריה אמרתי לו שנתחלק בתקיעות, באופן כזה שגם הוא יתקע כמנהגו וגם הציבור יצא ידי חובה, שמחתי שחכמתו של מרן הרב שפירא זצ"ל הועילה לי.
יא: שאלנו את רב מיהו אדם גדול או גדול הדור? הרב אמר שאינו מתיחס לשאלה מיהו גדול הדור, אבל אדם גדול זה אדם שיודע ש"ס בבלי וארבעה חלקי שולחן ערוך. והוסיף בקריצה שנשים לב שיש ארבעה חלקים לשו"ע ולא רק חלק אחד...
יב: אדם הגיע לביתו של הרב עם יריעת ספר תורה כדי שהרב יחווה דעתו על הכתב וכו' על מנת לקבל החלטה האם לרכוש ספר תורה מסופר זה. הרב גער באותו אדם שהוא מביא את הספר אליו והרי הוא, כלומר הרב, הוא שצריך לבוא אל הספר! הרב שלח את אותו אדם לבית המדרש ואמר לו שהוא יבוא לשם לעיין בכתב ולחוות את דעתו. וכך אותו אדם הגיע לבית המדרש באמצע סדר צהריים וסיפר לנו את אשר אירע עם הרב. לאחר כמה דקות, הרב אכן הגיע לבית המדרש, התבונן בכתב וחיווה את דעתו. כשהרב נפרד מאותו אדם, הרב אמר לנו לשיר לכבוד התורה עד שהאדם והיריעה יצאו מבית המדרש . הדבר היה לפלא בעיננו ולמדנו לימוד גדול על כבוד התורה.
יג: אמר לנו פעם ש"התורה עושה נפש" כלומר לימוד התורה מעצב את אישיותו של האדם, ואז הוסיף אני 50 שנה בישיבה ואני רואה את זה שהתורה פועלת על האנשים העוסקים בה.
יד: לרב היה מסר חינוכי שהיה חוזר עליו בהזדמנויות שונות והוא להיות מאוזנים ולהתרחק מעצבנות דתית. הנה כמה דוגמאות-
1: כשדיברנו איתו על מיקום התפילין והיכן בדיוק מקום ההנחה וכו', בסיום השיחה הוא הדגיש שלא נחשוש עכשיו ממה שהיה ואיך מניחים והאם נהגנו נכון וכו.
2: חבר אמר לרב שהוא אינו רוצה לישון בשבת בצהריים כי הוא רוצה ללמוד, הרב אמר לו שהוא לא מדבר עם משוגעים...( כנראה שהרב חשש שזה מגיע מעצבנות ולכן הגיב כך, אך ברור שהיה מעודד שקדנות בלימוד).
3: פעם שאלנו את הרב בדיני העובר לפני המתפלל, וכיצד ינהג אדם שסיים את התפילה ומאחוריו יש אדם המאריך בתפילה. לאחר שהרב ענה לשאלה, הרב אמר בחיוך שצריך לסגור את כל המאריכים בתפילה במתחם סגור שלא יפריעו.
4: היה מדגיש בהזדמנויות שונות "לא להיות משונה" (במלעיל).
טו: אמר לי פעם שכשהוא מוטרד ומודאג מאיזה ענין, הוא יוצא למרפסת ביתו וכשהוא רואה את האור בבית המדרש דולק בשעות הקטנות של הלילה, זה מרגיע אותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
