ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
מצד אחד, גם דוד הבטיח בשבועה, בעבר, לבת שבע כי בנה ימלוך אחריו. כך טוענת בת שבע בפני דוד וגם נתן יודע על כך. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית ... וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא ... לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ: הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ" (מלכים א א' יא-יד).
מאידך גיסא, לנתן ברורה המציאות כי "מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ". הבנה זו מבוססת על מספר עובדות:
1. אדוניה נוהג זה מכבר כיורש העצר כמתואר בכתוב:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו"
(שם ה).
(שם ה).
(במאמר מוסגר נעיר, כמה משחית הכח! וכמה רחוקה התנהגות זו ממעשי אביו שהגדיר עצמו "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם").
2. משפחת המלכות ושרי המלך=עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, הביעו את תמיכתם באדניה, במסיבת ההכתרה שלו. כמבואר בכתוב:
"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא ... וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ"(שם ט).
3. הציבור כולו, התייצב מאחורי אדניה ותמך בזכותו הטבעית כ"בכור הבכורות", בשעה זו, לשבת על כס המלוכה. וז"ל הכתוב:
"כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ" (שם ב' טו).
נשאלת השאלה, מדוע לא התייצב נתן בפני המלך ובפני הציבור והכריז כי שלמה הוא מועמדו של הקב"ה ובזאת הייתה מסתיימת הפרשה? הרי מעמדו של נתן כנביא ד' לא היה מוטל בספק ואיש לא ערער על דבריו. עוצמתו של נתן באה לידי ביטוי, כשעצר את דוד מלבנות את בית המקדש. דוד הפסיק את פעילות הבניה אף על פי שהייתה זאת משאת חייו. נתן גם איננו חושש להוכיח את דוד לאחר מעשה בת שבע ואוריה והוא מתייצב חזיתית מול דוד ללא מורא. מדוע אם כך נאלץ נתן הנביא לנקוט ב"תרגיל" ובתכסיס שגרם לדוד להמליך את שלמה?
התשובה נעוצה כנראה בכך שאין לנביא מעמד מחייב בתחום זה, כנגד רצון הציבור.
לכאורה תשובתנו סותרת את ציווי התורה:
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים י"ז טו).
מכאן משמע לכאורה כי הקב"ה, הוא שבוחר את המנהיג באמצעות נביאו. אבל כבר הוכיח הרמב"ן מהסיפא של הפסוק:
"לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" (שם) כי הסבר הפסוק "בדרך הפשט, כי טעם "אשר יבחר" שכל מולך על עמים מאת האלהים היא לו, כענין שכתוב (דניאל ד כט) די שליט עלאה במלכות אנשא ולמאן די יצבא יתננה, וכך אמרו (ב"ב צא ב) אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה, יאמר שום תשים עליך מלך כל אשר יהיה נגזר מן השמים שימלוך ואם הוא מקטני שבטי ישראל ומשפחתו הצעירה" (שם).
לפי דבריו רק העם בוחר את המלך וממילא מתברר כי זה היה רצון ד'.
אם כך, מטרתו של נתן הייתה להשיג תמיכה עממית במלכות שלמה. רק היא יכלה להבטיח לשלמה את הכהונה הרמה. הדרך להשגת התמיכה, הייתה בארגון ארוע ממלכתי שיסחוף אחריו את ההמון. מכיון ש"קול המון כקול שדי" תמיכה זו תכריע את הכף.
הטקס בגיחון שכלל משיחה ותקיעה בשופר, היה אמצעי ולא מטרה. הוא אמור היה לקרא לעם, להביע תמיכה בבחירתו של דוד. כך אומנם קרה ולכן הכתוב מדגיש:
"וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם"
(שם א' לט-מ).
(שם א' לט-מ).
זה גם מה שהטריד את יואב תומכו המובהק של אדניה: "וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה" (שם מא).
לכן גם ה"מבשר" - יונתן בן אביתר מדגיש ומכריז:
"וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם: וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה"
(שם מה - מו).
(שם מה - מו).
אם כך , הבה נתפלל כי בבחירות הקרובות נזכה לבחור במנהיג,
שאיננו מתנשא ואיננו רואה בכסא תכלית הכל, אלא מנהיג שרואה עצמו כמשרת ציבור,
שנוכל לראות בו, מי שנבחר מן השמים כזכות לעם ישראל ולא ח"ו כעונש.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
"עין במר בוכה ולב שמח"
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
