ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה וישי קרויזר
הנתבע הוא תלמיד במכללה לצילום, שהיא התובעת. המכללה משאילה לתלמידיה ציוד צילום לצורך הכנת העבודות. באחת הפעמים, השאילה המכללה לנתבע מצלמה וסטנד. כאשר הנתבע בא להעמיד את המצלמה על הסטנד ולכוונה, נפלה המצלמה ונשברה. עלות התיקון - 1000 ₪.
התביעה: התובעת טוענת, שמן הסתם הנתבע לא היה זהיר בזמן חיבור המצלמה לסטנד, וזו הסיבה לנפילת המצלמה. לכן הוא בעצם הזיק בפשיעה. יש לציין, שביד התובעת נמצא סכום כסף של התלמיד בשווי התביעה, והיא בעצם רוצה להחזיק בסכום המדובר.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהחיבור למצלמה שעל הסטנד לא היה תקין, והסטנד היה פגום. הוא ציין, שתלמיד נוסף התלונן על אי תקינות הסטנד. הנפילה לא קרתה באשמתו, אלא באשמת התובעת, שהשאילה לו ציוד פגום.
פסק הדין: בית הדין פטר את הנתבע.
הנימוקים: מתוך שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין שהנתבע אכן היה אנוס, ולא פשע, כפי שהתובעת הציגה את הדברים, שכן התובעת ידעה שהסטנד לא תקין, ואעפ"כ לא התריעה בפני הנתבע על כך.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
66 - פיטורי מורה בסוף שנת הלימודים
67 - תלמיד ששאל מצלמה ושברה
68 - שימוש במקרר ללא רשות
טען עוד
הראשונים נחלקו, בגדר הפטור של מתה מחמת מלאכה. לשון הרמב"ם (הלכות שאלה ופקדון פרק א הלכה א): "השואל כלים או בהמה וכיוצא בהן משאר מטלטלין מחבירו ואבד או נגנב אפילו נאנס אונס גדול כגון שנשברה הבהמה או נשבית או מתה חייב לשלם הכל... במה דברים אמורים, כשנאנס שלא בשעת מלאכה, אבל אם שאל בהמה מחבירו לחרוש בה ומתה כשהיא חורשת הרי פטור, אבל אם מתה קודם שיחרוש בה או אחר שחרש בה או שרכב עליה או דש בה ומתה כשהיא דשה או בשעת רכיבה הרי זה חייב לשלם וכן כל כיוצא בזה".
המגיד משנה מדייק מלשון הרמב"ם, שהפטור של שואל הוא דווקא כאשר האונס אירע בשעת המלאכה. לעומת זאת, מרבית הראשונים הבינו, שגם אם האונס אירע לאחר המלאכה, אלא שהוא קרה מחמת המלאכה, נפטר השואל. והם מביאים שני הסברים לפטור של השואל. שיטת הרמב"ן (בבא מציעא צו: בחידושים) היא: "דשואל ודאי חייב באונסין אבל לא בפשיעה דמשאיל, וכאן משאיל פשע בה שהשאילה למלאכה והיא אינה יכולה לסבול אותה וכגון שמתה מחמת אובצנא דמלאכה".
דהיינו, שהיות שהמשאיל השאיל בהמה למלאכה שאינה יכולה לעשותה, האחריות מוטלת עליו ולא על השואל. הרשב"א (בחידושים שם) מביא הסבר אחר: "נ"ל דהיינו עיקר טעמיה דרבא דודאי מאן דמשאיל פרה לחברו למלאכה מידע ידע דעבידא לאכחושי בבשרא דלאו לאוקמה בכילתא שאלה ואפ"ה לא שם ליה מעיקרא בכחשא וכיון דלאו בכחש קפיד אף במתה מחמת מלאכה נמי לא קפיד דמה לי קטלה כלה מ"ל קטלה פלגא".
לפי הרשב"א המשאיל מוחל על הנזקים הנגרמים לבהמה בשעת המלאכה, שהרי ברור שנזקים כאלו ואחרים אכן יגרמו.
בנדון דידן, הנתבע שאל מצלמה מהמכללה, והיא נשברה במהלך הרכבתה על הסטנד. מסתבר, ששעת הצילום היא שעת המלאכה במצלמה, וההרכבה על הסטנד היא רק 'הכשר מלאכה'. לכן, לדעת הרמב"ם, אין לנתבע פטור של מתה מחמת מלאכה.
אולם, לדעת הרמב"ם, שכל אונס הנובע מפשיעת המשאיל לא קיבל עליו השואל, בנדון דידן הרי ברור שהמכללה היתה צריכה להודיע לנתבע על הבעיה בסטנד, וממילא לשיטת הרמב"ן, הרי זה מתה מחמת מלאכה. גם לדעת הרשב"א, היות שהמכללה ידעה שהמצלמה יכולה ליפול מהסטנד, הרי מחלה על אונס זה.
עוד יש לדון, מדין 'בעליו עמו'. בנדון דידן, התלמיד הרי מעסיק את המכללה, שהרי הוא שילם לה שכר לימוד על מנת שילמדו אותו, ואם כן, יש מקום לומר, שיהיה פטור מדין 'בעליו עמו': שומר, שבזמן שקיבל את החפץ לשמירתו היה הבעלים שכור לו, נפטר מגזירת הכתוב, אף אם בשעת האונס לא היה הבעלים שכור לו (שולחן ערוך חושן משפט סימן שמו).
לכאורה, התלמיד שילם למכללה, שהיא גוף משפטי עצמאי, שאינו אדם. יש להסתפק, אם דין בעליו עמו שייך גם כאשר הבעלים אינו אדם. כעין זה דנים האחרונים, האם יש איסור הלוואה לחברה בע"מ וכדומה, כיוון שאין שם אדם שהוא הלוה או המלוה.
כל הדיון עד עתה נערך מתוך הנחה, שמעמדו של הנתבע הוא כשל שואל. זאת משום שכאשר התובעת נותנת לתלמידיה ציוד צילום, היא משתמשת בלשון 'שאלה', דהיינו המכללה משאילה לתלמידים ציוד. אולם, ברור לחלוטין, שהמכללה איננה מוכנה להשאיל ציוד צילום יקר לכל עובר ושב, רק תלמידי המכללה נהנים מההטבה לשאול ממנה ציוד צילום. לכן, אין מדובר כאן במשאיל העושה טובה לשואל, וכל ההנאה היא של השואל, אלא הרי זו שכירות - התלמיד משלם שכר לימוד תמורת מגוון שירותים, ובכללם השאלת ציוד צילום.
גם אין לומר, שהשימוש של המכללה בלשון 'שאלה' מטרתו לתת לתלמיד מעמד של שואל, בבחינת מתנה שוכר להיות כשואל. שכן, כיום מקובל להשתמש בלשון שכירות, רק כאשר מקבל המשכיר תמורת השכירות תשלום מידי, ולא בכגון בתי ספר ומכללות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
