ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
"אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (ג, טז).
אחד מהעונשים שקיבלה האישה הוא ההיריון הארוך שהיא צריכה לעבור.
כיצד עונש ההריון מהווה מידה כנד מידה לחטאה של חוה שהאכילה את אדם הראשון מעץ הדעת?
כיצד היו יולדים לפני החטא וכיצד ילדו הנשים לעתיד לבא?
אחד מהנושאים המרתקים ביותר ביקום כולו הוא עניין ההיריון והלידה. תהליך הבאת ילד לעולם בכללו כולל שלושה שלבים:
הפקידה- בו האישה נפקדת בזרע של קיימא.
ההריון - בו הולד מתהוה ומתפתח מטיפת זרע אחד לאדם שלם והלידה - יציאת האדם לעולם .
הפקידה והלידה הם שני שלבים הכרחיים המובנים אך בפרשתינו אנו קוראים כי מציאות ההיריון כפי שאנו מכירים כיום כתהליך ארוך הלוקח תשעה חודשים הוא לא דבר מובן מאליו אלא הוא נגרם בעקבות חטאה של חוה שהאכילה את האדם הראשון מעץ הדעת.
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל ... וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית .... הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים". חז"ל מבארים כי האישה כאן קיבלה מספר עונשים שאחד מהם הוא ההיריון " עצבונך זה צער גידול בנים והרנך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו" (עירובין ק:).
היוצא ממאמר חז"ל זה הוא כי לפני חטא אדם הראשון לא היה צער העיבור דהיינו או שההיריון היה קל או שלא היה הריון בכלל.
האמת ניתנה להאמר והיא שאיננו צריכים לטרוח הרבה כדי לברר כיצד היו יולדות הנשים לפני העונש שהוטל על חווה וזאת כיוון שחווה עצמה ילדה את בניה קין והבל לפני שהיא החטיאה את אדם הראשון. ולמרות שלפי סדר הכתובים בתורה חטא אדם הראשון מופיע בפרק ג' ולידת קין והבל מופיעים בפרק ד', על הפסוק "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" מבאר רש"י במקום שסיפור זה קרה קודם החטא וזה לשון קודשו "והאדם ידע - כבר קודם הענין של מעלה קודם שחטא ונטרד מגן עדן וכן ההריון והלידה " (היו קודם החטא). כך שיוצא שחוה ילדה את קיין והבל לפני שהוטל עליה העונש ההריון. כך שעתה צריכים אנ ו לברר כיצד היה ואם היה ההריון של חוה בקין והבל
במדרש מובא במספר מקומות כיצד ילדה חוה את קין והבל היוצא מכל המדרשים הוא שלא היה שלב של הריון בלידת קין והבל אלא היה רק שלב של לידה:
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם,(אדם
וחוה) וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה (אדם וחוה קין והבל, כלומר לא היה שלב של הריון אלא רק שלב של פקידה ולידה)".
וחוה) וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה (אדם וחוה קין והבל, כלומר לא היה שלב של הריון אלא רק שלב של פקידה ולידה)".
במקום אחר מובא שבאותו יום שנוצרו אדם וחוה נולדו להם שבעה ילדים:
"ותהר ותלד את קין ג' פלאים נעשו באותו יום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות עלו למטה שנים וירדו שבעה (אדם וחוה) קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו (ילק"ש ד רמז לה).
העולה ממדרשים אלו הוא כי לפני חטאה של חוה לא היה הריון, אלא מיד לאחר שהייתה האישה נפקדת היא הייתה יולדת.
מה יהיה לעתיד לבא?
היוצא מדברינו הוא כי לפני חטא אדם הראשון הייתה אישה מתעברת ויולדת באותו זמן ללא ימי ההריון. אך בעקבות החטא נגזר עליה עונש ההיריון ומדברים אלו משמע כי לעתיד לבא לאחר שיתוקן חטא אדם הראשון תחזור האישה למצב הראשוני שלפני החטא דהיינו שתיפקד ותלד באותו יום ללא אריכות הסבל שבימי ההריון.
דבר זה מופיע בנביא ירמיה שם נאמר כי לעתיד לבא
"הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה " (ירמיהו לא,ז)
מהביטוי הרה ויולדת יחדו למדו חז"ל כי "עתידה אשה שתלד בכל יום" (מסכת כלה פ"ב) .
ובמסכת שבת (ל:) מובא כי רבן גמליאל למד מפסוק זה - "הרה ויולדת יחדו" - כי "עתידה אשה שתלד בכל יום" ומכיוון שקשה לדמיין דבר מעין זה מבארת שם הגמרא שגם בימינו ישנה דוגמא לחיה שהיא הרה ויולדת באותו יום , והיא התרנגולת שמטילה ביצים בכל יום. וכן מובאים דברים אלו בפרוש בשם האר"י ז"ל : "דע כי בימות המשיח...הרה ויולדת יחדיו בו ביום כמו שהיה בתחלת הבריאה באדה"ר שעלו למטה שנים וירדו ארבעה" (ליקוטי הש"ס מסכת שבת) מידה כנגד מידה ישנו כלל המובא בחז"ל, האומר כי כל עונש שה' נותן לחוטאים הוא מידה כנגד מידה: "אמר רבא כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה" (מסכת כלה, פ"א). לפי כלל זה גם עונשה של חוה "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ" הוא "מידה כנגד מידה". ההריון שצריכה האישה לעבוד הוא כנגד האכלת אדם הראשון מעץ הדעת.
מדברים אלו ומכל האמור לעיל עולות שתי שאלות:
א. כיצד עונשה של חוה הוא בבחינת מידה כנגד מידה לחטאה האכלת אדם הראשון מעץ הדעת.
ב. מדוע לפני החטא ואחרי תיקונו לעתיד לבא האשה אינה נצרכת לשלב ההריון הארוך ואילו עתה בעקבות חטאה נצרכת האישה להריון.
לצורך הבנת ב' עניינים אלו נבאר בתחילה את מהות חטא אדם הראשון.
עץ הדעת טוב ורע
אדם הראשון אכל מעץ הדעת. בשני מקומות בתורה מוזכר צמד המילים 'עץ הדעת'
ובשניהם מוצמדים למילים 'עץ הדעת' המילים 'טוב ורע'
"וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד...וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט). "וַיְצַו יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם...וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, טז - יז).
כלומר שמו המלא של העץ, שממנו אכל אדם הראשון הוא לא עץ הדעת, אלא 'עץ הדעת טוב ורע'.
עץ הדעת - עץ ההתחברות
בתורת החסידות מבואר כי 'דעת' משמעותה חיבור, דבר זה נלמד מן הפסוק המספר על החיבור שהיה בין אדם הראשון לחוה אשתו בו נאמר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א). לא נאמר שם שהאדם בא על חוה, אלא שידע אותה, משמע שידיעתו אותה גרמה לחיבור שביניהם. הבנה זו, שדעת משמעותה התחברות, מובאת במספר
מקומות:
"והדעת הוא מלשון 'והאדם ידע את חוה' והוא לשון התקשרות והתחברות" (תניא ח"א, פ"ג). "כי דעת הוא לשון התחברות כמו: והאדם ידע" (עבודת ישראל, כי תישא). "דעה הוא לשון חיבור כמו: והאדם ידע" (אוהב ישראל, שמות).
על פי דבריהם ז"ל מבינים אנו כי "עץ הדעת (החיבור) טוב ורע" הוא עץ שהאוכל ממנו מכניס לתוכו את הטוב והרע. כאשר אכל אדם הראשון מעץ הדעת הוא חיבר לעצמו את הפרי שעץ זה מייצר דהיינו טוב ורע.
יצירת האדם טוב גמור
על כל הנבראים שנבראו בחמשת ימי הבריאה הראשונים נאמר שהם טובים "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" אך על הנבראים של היום השישי יום בו נברא האדם נאמר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". (רמז לדבר מאד אותיות אדם) ומבאר אור החיים הקדוש כי הסיבה לדבר היא מפני שהאדם הוא הנותן את המשמעות לכל הבריאה וזה לשון
קודשו: "פירוש באמצעות בריאת האדם נראה מעשהו בכללותו כי טוב הוא, כי אם אין אדם מה תועלת בכל התיקון ובכל הבריאה וצמחי האדמה, כי אין הבחנת טובה ניכרת אלא באמצעות האדם כי אליו יוכר ויובחן הטוב" (אור החיים בראשית א,לא). בריאת האדם היא הדבר הטוב ביותר.
רע - הריון
אין דבר טוב יותר מלהביא חיים חדשים לעולם ואין יצירה יותר גדולה שיכול ליצור בן אנוש יותר מהבאת אדם לעולם , שהרי על יצירת האדם נאמר טוב מאוד, משמע שהבאת ילד חדש לעולם הייתה אמורה להיות הדבר הטוב ביותר וגם הנעים ביותר שהייתה אמורה להיות .
מידה כנגד מידה
לעיל ביארנו כי מהות חטאה של חוה היה שהיא חיברה לאדם הראשון שהיה כולו טוב מאוד את הרע על ידי שנתנה לו מעץ הדעת טוב ורע. ולמעשה עיקר הפגם שנעשה על ידה בעולם הוא שמעתה כל דבר בעולם מעורבב מטוב ורע. ולכן יוצא כי גם עונשה צריך להיות שאת הדבר הכי טוב שהיא צריכה לעשות - הבאת חיים חדשים לעולם. יהיה מעורבב ברע - הריון בגמטריא רע- . למעשה כול אישה צריכה לעבור בדרך להבאת הטוב מאוד
(אדם) לעולם רע (270) ימים קשים ימי הריון ( תשעה חודשים הם 270 ) ומעין זה כתב המהר"ל מפרג : "הרונך" ו"בעצב תלדי בנים", שכל אלו הדברים הם דברים טובים, רק שהשם יתברך נותן הטוב דרך צער ועצבות" (גור אריה ג,טז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
