ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
פרשת זכור
בתורה מובאת מצוות זכירת מעשה עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כה, יז). המלחמה עם עמלק נמשכת מאז ימות משה רבנו ועד סוף כל הדורות, כפי שאומרת התורה, "מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדּר דּר ".
מלבד המצווה לזכור את מה שעשה לנו עמלק ישנה מצווה נוספת, והיא למחות אותו, "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל איְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (שם, יט).
היום איננו יודעים מי הוא עמלק ואין לנו אפשרות למחות אותו בפועל. אך את התכונה שמייצג עמלק אנו יודעים גם יודעים, ואותה צריך למחות כפי שיתבאר.
עמלק - ספק
ביציאת מצרים אחרי קריעת ים סוף היה ברור לכל העמים כי ה' הוא האלוקים. הדבר היה ברור עד שבא עמלק להילחם עם ישראל והטיל ספק בשליטתו של ה'. וכן כתב השם משמואל : "שקליפת עמלק הייתה מטילה ספק ופגם אף במקום שנראית התגלות אלוקית" (שם משמואל פרשת זכור, שנת תרע"ט).
המן מן התורה מניין?
המן הוא צאצא של אגג (מלך עמלק).
הגמרא שואלת "המן מִן התורה מניין? (שנאמר): המִן העץ (אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת)" (חולין קלט:).
על גמרא זו יש להקשות: הרי המן חי זמן רב לאחר שנכתבה התורה, אז מה פירוש השאלה "המן מִן התורה מניין?" ועוד יותר קשה תשובת הגמרא האומרת כי הָמן רמוז במילים "המִן העץ". נכון שהאותיות של 'הָמן' זה כמו אותיות של המילה 'המִן' המופיעה בפסוק "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלתָ" (בראשית ג, יא), אך לכאורה אין שום קשר בין המילה 'המִן' להמן בן המדתא?
הספק הראשון
נראה לומר ששאלת הגמרא "המן מִן התורה מניין"? היא בעצם השאלה, היכן מופיע בתורה הכוח השורשי של המן, של העמלקיות. והתשובה היא שמכיוון שהכוח של עמלק הוא הטלת הספק בכל דבר, אז המקום הראשון בתורה שכביכול יש ספק בתורה, נמצא בפסוק הזה, שכביכול משתמע ממנו שה' מסתפק האם אדם הראשון אכל מן העץ או לא? כלומר מהסימן שאלה שבסוף הפסוק "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלתָ? ", מגיע הכוח של עמלק, שהוא הטלת הספק.
כס - יה
בפרשת זכור נאמר: "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (דברים יז, טז). בפסוק זה שתי מילים שאינן מובאות בשלמותן, במקום כיסא כתוב 'כס' ובמקום ששם ה' יופיע במלואו דהיינו י - ה - ו - ה, כתוב "יה". ומבאר רש"י כי הסיבה שמילים אלו נכתבו חצויות היא ללמדנו ששם ה' לא שלם וכיסא ה' לא שלם כל עוד עמלק קיים: "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם".
שם, פרושו התגלות ה'. גילוי ה' לא שלם כל זמן שעמלק בעולם. מכיוון שכל עוד יש אומה כזו שמטילה ספק תמיד בשליטת ה', גם אם הוא יופיע בצורה הגלויה ביותר (כמו קריעת ים סוף), הם יבואו ויטילו ספק בשליטתו. לכן כל עוד הם קיימים, אין שם ה' (דהיינו כוח ההתגלות של ה') שלם.
עמלק פרטי וכללי
העמלק שיש בתוכנו הוא בעצם הספקות הרבים שאנו נמצאים בתוכם, אצל האדם הפרטי הדבר בא לידי ביטוי בשאלות על נכונות דרכו, ובאומה זה מתבטא בשאלות לאומיות כאלו ואחרות, ולכן עמלק בגימטרייא עולה כמניין ספק.
ומרדכי לא יכרע
ההשקפה הברורה היודעת מה נכון ומה לא, היא למעשה הכוח הדוחה את השורש של עמלק. ולכן על מרדכי היהודי שבא כנגד המן נאמר: "וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" (אסתר ג, ב). שכן למרדכי הייתה השקפה ברורה ומוצקה על החיים, ושום גורם חיצוני לא בלבל אותה. הוא ידע שהמן זה המן, ולהמן לא משתחווים! מן הסתם נאמר למרדכי שפיקוח נפש דוחה הכל, ושהוא עלול לפגוע באינטרסים של עם ישראל, אך את מרדכי אף אחד לא הצליח להכניס לספקות, ולכן הוא לא כרע ולא השתחווה. הייתה לו וודאות האומרת כי למי שלא צריך להשתחוות - לא משתחווים!
לסיכום
הכח השורשי של עמלק הוא הטלת הספק. והכוח הדוחה אותו הוא הראיה הוודאית והברורה מה נכון ומה לא. וזהו כוחו של מרדכי - "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
