ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
פרשת זכור
בתורה מובאת מצוות זכירת מעשה עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כה, יז). המלחמה עם עמלק נמשכת מאז ימות משה רבנו ועד סוף כל הדורות, כפי שאומרת התורה, "מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדּר דּר ".
מלבד המצווה לזכור את מה שעשה לנו עמלק ישנה מצווה נוספת, והיא למחות אותו, "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל איְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (שם, יט).
היום איננו יודעים מי הוא עמלק ואין לנו אפשרות למחות אותו בפועל. אך את התכונה שמייצג עמלק אנו יודעים גם יודעים, ואותה צריך למחות כפי שיתבאר.
עמלק - ספק
ביציאת מצרים אחרי קריעת ים סוף היה ברור לכל העמים כי ה' הוא האלוקים. הדבר היה ברור עד שבא עמלק להילחם עם ישראל והטיל ספק בשליטתו של ה'. וכן כתב השם משמואל : "שקליפת עמלק הייתה מטילה ספק ופגם אף במקום שנראית התגלות אלוקית" (שם משמואל פרשת זכור, שנת תרע"ט).
המן מן התורה מניין?
המן הוא צאצא של אגג (מלך עמלק).
הגמרא שואלת "המן מִן התורה מניין? (שנאמר): המִן העץ (אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת)" (חולין קלט:).
על גמרא זו יש להקשות: הרי המן חי זמן רב לאחר שנכתבה התורה, אז מה פירוש השאלה "המן מִן התורה מניין?" ועוד יותר קשה תשובת הגמרא האומרת כי הָמן רמוז במילים "המִן העץ". נכון שהאותיות של 'הָמן' זה כמו אותיות של המילה 'המִן' המופיעה בפסוק "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלתָ" (בראשית ג, יא), אך לכאורה אין שום קשר בין המילה 'המִן' להמן בן המדתא?
הספק הראשון
נראה לומר ששאלת הגמרא "המן מִן התורה מניין"? היא בעצם השאלה, היכן מופיע בתורה הכוח השורשי של המן, של העמלקיות. והתשובה היא שמכיוון שהכוח של עמלק הוא הטלת הספק בכל דבר, אז המקום הראשון בתורה שכביכול יש ספק בתורה, נמצא בפסוק הזה, שכביכול משתמע ממנו שה' מסתפק האם אדם הראשון אכל מן העץ או לא? כלומר מהסימן שאלה שבסוף הפסוק "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלתָ? ", מגיע הכוח של עמלק, שהוא הטלת הספק.
כס - יה
בפרשת זכור נאמר: "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (דברים יז, טז). בפסוק זה שתי מילים שאינן מובאות בשלמותן, במקום כיסא כתוב 'כס' ובמקום ששם ה' יופיע במלואו דהיינו י - ה - ו - ה, כתוב "יה". ומבאר רש"י כי הסיבה שמילים אלו נכתבו חצויות היא ללמדנו ששם ה' לא שלם וכיסא ה' לא שלם כל עוד עמלק קיים: "נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם".
שם, פרושו התגלות ה'. גילוי ה' לא שלם כל זמן שעמלק בעולם. מכיוון שכל עוד יש אומה כזו שמטילה ספק תמיד בשליטת ה', גם אם הוא יופיע בצורה הגלויה ביותר (כמו קריעת ים סוף), הם יבואו ויטילו ספק בשליטתו. לכן כל עוד הם קיימים, אין שם ה' (דהיינו כוח ההתגלות של ה') שלם.
עמלק פרטי וכללי
העמלק שיש בתוכנו הוא בעצם הספקות הרבים שאנו נמצאים בתוכם, אצל האדם הפרטי הדבר בא לידי ביטוי בשאלות על נכונות דרכו, ובאומה זה מתבטא בשאלות לאומיות כאלו ואחרות, ולכן עמלק בגימטרייא עולה כמניין ספק.
ומרדכי לא יכרע
ההשקפה הברורה היודעת מה נכון ומה לא, היא למעשה הכוח הדוחה את השורש של עמלק. ולכן על מרדכי היהודי שבא כנגד המן נאמר: "וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה" (אסתר ג, ב). שכן למרדכי הייתה השקפה ברורה ומוצקה על החיים, ושום גורם חיצוני לא בלבל אותה. הוא ידע שהמן זה המן, ולהמן לא משתחווים! מן הסתם נאמר למרדכי שפיקוח נפש דוחה הכל, ושהוא עלול לפגוע באינטרסים של עם ישראל, אך את מרדכי אף אחד לא הצליח להכניס לספקות, ולכן הוא לא כרע ולא השתחווה. הייתה לו וודאות האומרת כי למי שלא צריך להשתחוות - לא משתחווים!
לסיכום
הכח השורשי של עמלק הוא הטלת הספק. והכוח הדוחה אותו הוא הראיה הוודאית והברורה מה נכון ומה לא. וזהו כוחו של מרדכי - "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
