ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"
(שמות א כ-כא).
(שמות א כ-כא).
רבו הפירושים בביאור פסוקים אלה.
לפי הרשב"ם, אין קשר בין השכר שהקב"ה נתן למיילדות המוזכר בפסוק הראשון, לבין הפסוק השני העוסק בתגובתו של פרעה שהכניס את המיילדות למאסר - לבתים כדי שלא יוכלו להמשיך במרדן.
"אבן עזרא" בשם הגאון (על אתר) ורד"ק (תהילים ס"ח ז) מסבירים הפוך. גם הפסוק השני מתאר את פעולותיו של הקב"ה. הוא לא רק נתן שכר למיילדות אלא גם הגן עליהן בדרך נס והסתיר אותן מפני פרעה ושליחיו.
ירמיה הנביא וסופרו ברוך בן נריה זכו גם הם להגנה כגון זו מפני רדיפותיו של יהויקים הרשע מלך יהודה, ככתוב:
"וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ (יהויקים) אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק" (ירמיהו ל"ו כו).
(עיינו גם בחידושי החת"ם סופר על בבא בתרא כא ע"א פירוש על דרך ה"בדיחותא").
כל הפירושים הנ"ל מבוססים על כך, שהכתוב הפריד בתיאור
"וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" בין "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת" לבין "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים".
לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
מה היה שכרן לדורי דורות. התרגום המיוחס ליונתן מסביר: "בֵּית מַלְכוּתָא וּבֵית כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא". לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
הגמרא מביאה:
"ויהי כי יראו המיילדות את האלהים ויעש להם בתים - רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי (בא), דכתיב: (דברי הימים א' ב' יט) ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב: (שמואל א' י"ז יב) ודוד בן איש אפרתי..." (סוטה דף יא ע"ב).
לפי זה מרים היא פועה, היא אפרת (ויש לה עוד שמות רבים לפי סוגיא זו, עיינו שם) זכתה שבית המלכות לדורות של עם ישראל, יבנה על ידי צאצאיה.
הגמרא איננה מבארת כיצד דוד הוא צאצא של מרים. עיון ברשימות היחס בדברי הימים (א' פרק ב) מגלה כי דוד איננו מופיע כצאצא של מרים וכלב בן חצרון אלא כצאצא של רם בן חצרון.
נציע את הפתרון הבא. באותו פרק בו מכונה דוד אפרתי, הוא מכונה גם "בית הלחמי" (שמואל א' י"ז נח). אחד מאבות משפחתו של דוד הוא שלמא בנו של נחשון ואביו של בעז שנאמר:
"וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז" (דברי הימים א' ב' יא).
בעז בודאי היה איש בית לחם (כמפורש במגילת רות). ברשימת הצאצאים של כלב ומרים מופיע שוב שלמא.
וז"ל הכתוב:
"אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה ...שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם" (שם נ-נא).
אם כך, שלמא הוא נקודת הקישור מי שהופך את דוד לצאצא של רם וגם של כלב ומרים=אפרת ונותן לדוד את כינויו "בית הלחמי" (עיינו גם מיכה ה' א ובנצי"ב ב"הרחב דבר" על ברכת יהודה בראשית מ"ט ח-יא).
אם אכן דברינו נכוחים, ברור למה קרא דוד לבנו אשר ימלוך אחריו שלמה על שם שלמא האפרתי, בית הלחמי, שהעניק לדוד את הזכות ליהנות מהשכר שהובטח למרים: "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" = בית מלכות.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה למנהיגות כמו מרים ולחידוש מלכות דוד האפרתי בית הלחמי.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
