ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"
(שמות א כ-כא).
(שמות א כ-כא).
רבו הפירושים בביאור פסוקים אלה.
לפי הרשב"ם, אין קשר בין השכר שהקב"ה נתן למיילדות המוזכר בפסוק הראשון, לבין הפסוק השני העוסק בתגובתו של פרעה שהכניס את המיילדות למאסר - לבתים כדי שלא יוכלו להמשיך במרדן.
"אבן עזרא" בשם הגאון (על אתר) ורד"ק (תהילים ס"ח ז) מסבירים הפוך. גם הפסוק השני מתאר את פעולותיו של הקב"ה. הוא לא רק נתן שכר למיילדות אלא גם הגן עליהן בדרך נס והסתיר אותן מפני פרעה ושליחיו.
ירמיה הנביא וסופרו ברוך בן נריה זכו גם הם להגנה כגון זו מפני רדיפותיו של יהויקים הרשע מלך יהודה, ככתוב:
"וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ (יהויקים) אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק" (ירמיהו ל"ו כו).
(עיינו גם בחידושי החת"ם סופר על בבא בתרא כא ע"א פירוש על דרך ה"בדיחותא").
כל הפירושים הנ"ל מבוססים על כך, שהכתוב הפריד בתיאור
"וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" בין "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת" לבין "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים".
לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
מה היה שכרן לדורי דורות. התרגום המיוחס ליונתן מסביר: "בֵּית מַלְכוּתָא וּבֵית כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא". לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
הגמרא מביאה:
"ויהי כי יראו המיילדות את האלהים ויעש להם בתים - רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי (בא), דכתיב: (דברי הימים א' ב' יט) ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב: (שמואל א' י"ז יב) ודוד בן איש אפרתי..." (סוטה דף יא ע"ב).
לפי זה מרים היא פועה, היא אפרת (ויש לה עוד שמות רבים לפי סוגיא זו, עיינו שם) זכתה שבית המלכות לדורות של עם ישראל, יבנה על ידי צאצאיה.
הגמרא איננה מבארת כיצד דוד הוא צאצא של מרים. עיון ברשימות היחס בדברי הימים (א' פרק ב) מגלה כי דוד איננו מופיע כצאצא של מרים וכלב בן חצרון אלא כצאצא של רם בן חצרון.
נציע את הפתרון הבא. באותו פרק בו מכונה דוד אפרתי, הוא מכונה גם "בית הלחמי" (שמואל א' י"ז נח). אחד מאבות משפחתו של דוד הוא שלמא בנו של נחשון ואביו של בעז שנאמר:
"וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז" (דברי הימים א' ב' יא).
בעז בודאי היה איש בית לחם (כמפורש במגילת רות). ברשימת הצאצאים של כלב ומרים מופיע שוב שלמא.
וז"ל הכתוב:
"אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה ...שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם" (שם נ-נא).
אם כך, שלמא הוא נקודת הקישור מי שהופך את דוד לצאצא של רם וגם של כלב ומרים=אפרת ונותן לדוד את כינויו "בית הלחמי" (עיינו גם מיכה ה' א ובנצי"ב ב"הרחב דבר" על ברכת יהודה בראשית מ"ט ח-יא).
אם אכן דברינו נכוחים, ברור למה קרא דוד לבנו אשר ימלוך אחריו שלמה על שם שלמא האפרתי, בית הלחמי, שהעניק לדוד את הזכות ליהנות מהשכר שהובטח למרים: "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" = בית מלכות.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה למנהיגות כמו מרים ולחידוש מלכות דוד האפרתי בית הלחמי.
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
