ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים"
(שמות א כ-כא).
(שמות א כ-כא).
רבו הפירושים בביאור פסוקים אלה.
לפי הרשב"ם, אין קשר בין השכר שהקב"ה נתן למיילדות המוזכר בפסוק הראשון, לבין הפסוק השני העוסק בתגובתו של פרעה שהכניס את המיילדות למאסר - לבתים כדי שלא יוכלו להמשיך במרדן.
"אבן עזרא" בשם הגאון (על אתר) ורד"ק (תהילים ס"ח ז) מסבירים הפוך. גם הפסוק השני מתאר את פעולותיו של הקב"ה. הוא לא רק נתן שכר למיילדות אלא גם הגן עליהן בדרך נס והסתיר אותן מפני פרעה ושליחיו.
ירמיה הנביא וסופרו ברוך בן נריה זכו גם הם להגנה כגון זו מפני רדיפותיו של יהויקים הרשע מלך יהודה, ככתוב:
"וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ (יהויקים) אֶת יְרַחְמְאֵל בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת שְׂרָיָהוּ בֶן עַזְרִיאֵל וְאֶת שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק" (ירמיהו ל"ו כו).
(עיינו גם בחידושי החת"ם סופר על בבא בתרא כא ע"א פירוש על דרך ה"בדיחותא").
כל הפירושים הנ"ל מבוססים על כך, שהכתוב הפריד בתיאור
"וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" בין "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת" לבין "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים".
לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
מה היה שכרן לדורי דורות. התרגום המיוחס ליונתן מסביר: "בֵּית מַלְכוּתָא וּבֵית כְּהוּנְתָּא רַבְּתָא". לעומתם, מצינו כיוון אחר כמעט לחלוטין בחז"ל וברש"י בעקבותיהם. לפי דבריהם הפסוק השני מסביר
הגמרא מביאה:
"ויהי כי יראו המיילדות את האלהים ויעש להם בתים - רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי (בא), דכתיב: (דברי הימים א' ב' יט) ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב: (שמואל א' י"ז יב) ודוד בן איש אפרתי..." (סוטה דף יא ע"ב).
לפי זה מרים היא פועה, היא אפרת (ויש לה עוד שמות רבים לפי סוגיא זו, עיינו שם) זכתה שבית המלכות לדורות של עם ישראל, יבנה על ידי צאצאיה.
הגמרא איננה מבארת כיצד דוד הוא צאצא של מרים. עיון ברשימות היחס בדברי הימים (א' פרק ב) מגלה כי דוד איננו מופיע כצאצא של מרים וכלב בן חצרון אלא כצאצא של רם בן חצרון.
נציע את הפתרון הבא. באותו פרק בו מכונה דוד אפרתי, הוא מכונה גם "בית הלחמי" (שמואל א' י"ז נח). אחד מאבות משפחתו של דוד הוא שלמא בנו של נחשון ואביו של בעז שנאמר:
"וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז" (דברי הימים א' ב' יא).
בעז בודאי היה איש בית לחם (כמפורש במגילת רות). ברשימת הצאצאים של כלב ומרים מופיע שוב שלמא.
וז"ל הכתוב:
"אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה ...שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם" (שם נ-נא).
אם כך, שלמא הוא נקודת הקישור מי שהופך את דוד לצאצא של רם וגם של כלב ומרים=אפרת ונותן לדוד את כינויו "בית הלחמי" (עיינו גם מיכה ה' א ובנצי"ב ב"הרחב דבר" על ברכת יהודה בראשית מ"ט ח-יא).
אם אכן דברינו נכוחים, ברור למה קרא דוד לבנו אשר ימלוך אחריו שלמה על שם שלמא האפרתי, בית הלחמי, שהעניק לדוד את הזכות ליהנות מהשכר שהובטח למרים: "וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים" = בית מלכות.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה למנהיגות כמו מרים ולחידוש מלכות דוד האפרתי בית הלחמי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
