ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שני הצדדים הם עמותות גדולות, שביקשו לקנות מגרשים לבניית דירות עבור חברי העמותה שלהם. התובעת קנתה מגרש במקום מסוים, בנתה עליו שיכון לחברי העמותה. לאחר זמן מסוים התברר שהנתבעת חתמה על הסכם לקניית מגרש אחר, הסמוך למגרשה של התובעת.
התברר, שלמרות שהתובעת הייתה בתהליך של משא ומתן עם המוכר, נכנסה גם הנתבעת למשא ומתן עמו, ולאחר שהציעה למוכר סכום כסף גדול יותר, נחתם החוזה בין הנתבעת למוכר.
התברר, שלמרות שהתובעת הייתה בתהליך של משא ומתן עם המוכר, נכנסה גם הנתבעת למשא ומתן עמו, ולאחר שהציעה למוכר סכום כסף גדול יותר, נחתם החוזה בין הנתבעת למוכר.
התביעה : התובעת טוענת, שמחמת דינא דבר מצרא, זכותה לקבל את המגרש שקנתה הנתבעת. גם אם אין לתובעת מעמד של בר מצרא מאיזושהי סיבה, הרי שהנתבעת עשתה מעשה שאינו הגון מדין ''עני המהפך בחררה'', וכיוון שעוד לא התבצע קניין, אלא רק נחתם החוזה, יש לאסור על הנתבעת לעשות קניין.
תשובת הנתבעים: הנתבעת טוענת מספר טענות: ראשית, היות שלנתבעת יש יותר חברים בעמותה מאשר לתובעת, ואילו מגרשים לדירות יש לתובעת יותר מאשר לנתבעת, אין בוויתור על המגרש שנרכש עבורה משום עשיית הישר והטוב. שנית, הנתבעת טוענת שהתובעת אינה קונה את המגרש לעצמה, אלא עבור חברי העמותה, והם שיהיו הבעלים באופן פרטי על דירותיהם, ובמקרה זה לא חל דינא דבר מצרא.
פסק הדין : בית הדין קבע שלא שייכת טענת דינא דבר מצרא בנדון דידן. בהתייחס לטענת עני המהפך בחררה קבע בית הדין, שעל פי הדין אין טענה זו שייכת בנדון דידן.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
85 - חובת מעסיק בנזקים שגרם עובד שלו
86 - טענת בר מצרא בין עמותות
87 - שבירת תוכנית חיסכון נושאת ריבית והצמדה
טען עוד
הנימוקים: הרא"ש (בבא מציעא פרק ט סימן לד) מביא את דעת רבנו תם הסובר שאין דינא דבר מצרא בשני בתים סמוכים: "איפסק משוניתא או ריכבא דדיקלא - חזינן אם יכול להכניס בה תלם - אית ביה משום דינא דבר מצרא, ואי לא - לית ביה משום דינא דבר מצרא. פסק רבנו תם, דלא שייל דינא דבר מצרא בבתים אלא בשדות, דטעמא משום דיכול ליקח במקום אחר, ובבתים אינם מצויים לקנות בכל פעם. ועוד עשיר צריך הוא לשדות הרבה, אבל עשיר שיש לו בית דירה יפה, לא יתכן שיסלק את הלוקח מבית דירתו, והוא יקנה בית להשכירה לאחרים - אין זה הישר והטוב. ועוד חזינן, דבהפסק משוניתא וריכבא דדיקלא נסתלק מצרנות, גם בתים מובדלים בחומות. ודברים נכונים הם אלא שלא נהגו כן".
כדעת הרא"ש, הסובר שדעת רבנו תם אינה מקובלת להלכה, נקטו עוד ראשונים רבים, וכן פסק השולחן ערוך (חושן משפט סימן קעה סעיף נג), וכתב הש"ך (סקנ"ג), שאף אין מצרפים את דעת רבנו תם כדי להחליש כוח המצרנות.
אמנם, יש לעיין מדוע חולקים הראשונים על רבנו תם. הרשב"א כותב, שכיוון שניתן לחבר את הבתים זה לזה, ודרך בעלי בתים לעשות כן, הרי אפשר לראות את שני הבתים כבית אחד. טענה זו אינה שייכת בנדון דידן, שכן אין שום אפשרות לחבר את השיכון שכבר נבנה במגרשה של התובעת, עם דירות שיבנו במגרש השני.
אלא שבנדון דידן, במגרש שביד התובעת נשאר שטח עבור גינה, והתובעת טוענת, שאם תקנה את המגרש הסמוך, תוכל לעשות בקצהו גם כן גינה, ותהיה גינה גדולה וטובה יותר עבור הדיירים, וחוזר הדין שיש לה טענת בר מצרא.
בית הדין דחה טענה זו. שכן, נכון הדבר שעל ידי איחוד המגרשים יגדל שטח הגינה שביניהם. אבל גם מספר המשתמשים בגינה יגדל, שכן הדיירים בשני המגרשים יוכלו להגיע לגינה המשותפת. ואם כן, לא ברור שהדיירים במגרש הקיים מעדיפים גינה גדולה יותר ומספר משתמשים גדול יותר, על פני גינה קטנה ומספר משתמשים מועט.
בנדון דידן, התובעת אינה מעוניינת בדירות לעצמה, אלא תמכור אותן לחברי העמותה. לכאורה, טענה זו נשמעת מכוח דברי הרא"ש שצוינו לעיל, שאין דין מצרנות נוהג בבתים, כיוון שלא ייתכן שיסלק את הלוקח מדירתו על מנת להשתמש בדירה זו להשכירה לאחרים.
אמנם נראה שיש לחלק, שכן אם המצרן מעוניין לקנות את הנכס כדי להכניס בו שכן טוב, שהרי זו תועלתו של המצרן בעצמו, שוב יש בזה הישר והטוב. וכעין זה כתב בשו"ת הראנ"ח (סי'' קיט), שמי שקונה דירה בשביל אחותו ושאר קרובים שיתחברו אליו, יש בזה דין מצרנות.
ובנדון דידן, הרי התובעים רוצים את המגרש הסמוך לשיכון שבנו, כדי לבנות שם גם בית כנסת לטובת כל המשתכנים המצרנים, ונמצא שהתועלת מכך שיקבלו את המגרש הסמוך אינה נוגעת רק למשתכנים עתידיים, אלא גם למי שכבר קנו דירות בשיכון שבבעלות התובעת.
עם זאת, הנתבעת טוענת, שאף שבעלי הדירות בשיכון של התובעת יכולים לתבוע את הנתבעת, הרי התובעת עצמה, שאינה בעלים על דירה מסוימת, אינה יכולה לתבוע, וממילא אין הנתבעת צריכה להשיב לטענות התובעת כלל.
ואף שלתובעת יש חלק במגרש שעליו בנויות הדירות, והגינה היא בבעלותה, הרי לגבי בעלות זו אין
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
ראיית המבט השלם
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
