ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שאלה:
משפחתנו גדלה ב"ה, ולא מזמן נולד ילדינו החמישי. אני לא עובדת, וכל היום אני בבית עם הילדים, כשהגדולה שלנו בת תשע. מצד אחד אני מרגישה קצת מנוצלת, כל עול הבית עלי (למרות שבעלי עוזר כשהוא פנוי). מאידך, כשאני דורשת מהגדולים לעזור, אני מרגישה כמו שוטר, ולפעמים מרחמת עליהם על כך שאני שוללת את החופש שלהם. איך עושים שלום במחשבות?
תשובה:
הבית, וכל העבודות הרבות של אחזקתו, טיפוחו וניהולו, אינו הקניין הפרטי של עקרת הבית. אמת, חכמים מלמדים אותנו: "אמר ר' יוסי: מימי לא קראתי לאשתי, אשתי, אלא לאשתי, ביתי" (שבת קי"ח), אולם הכוונה היא, בעיקר כלפי הבעל - הצריך לראות את הבית כממלכה של האישה. היא אכן האחראית על ניהולו, ולכן, כל החלטה של הבעל ביחס לבית, חייבת לעבור כהצעה לאשתו, והיא תחליט אם לקבל את הצעת הבעל, אם לאו.
מלבד נקודה זו, יש לדעת, כי כל בני הבית הם חלק בלתי נפרד ממנו, והבית הוא חלק בלתי נפרד מהם. הרי כל בני הבית נהנים ממנו, כולם נהנים מהנקיון, הבישולים, הכביסות ושאר הנושאים שהאם מופקדת עליהם, וברור שהם שותפים גם בחובות. אך זה רק צד אחד, המצביע על מחויבות בני המשפחה, מתוך היותם משתמשים בשירותי הבית. בנוסף לזאת, בית הוא מהות של חיבור המשפחה, כעין מטריה המאגדת בתוכה את בני הבית, והופכת אותם לבעלי מטרות דומות, המקשרת איש לרעהו בקשר חם של אהבה ואחווה. אנו כהורים חייבים לתת לילדינו את תחושת השייכות והשותפות בבית, וממילא גם את הנשיאה בעול. לעיתים אנו רואים את התמונה באופן מעוות, ונדמה לנו כי הטלת מטלות על ילדינו היא להם לטורח שאינם מעוניינים בו. אם נשנה את גישתנו לכך, יגרור הדבר שינוי יחס גם מצד הילדים.
בעניין אחר, כיבוד הורים, אומרים לנו חכמינו: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי העולם הבא" (קידושין ל"א). אמנם, רש"י ותוספות שם מפרשים על פי הירושלמי, שמדובר בבן העובד לפרנסתו בריחיים, ובאו לקחת את אביו לעבודת המלך, אמר הבן לאביו: טחון אתה בריחיים ואני אצא במקומך לעבודת המלך. אולם, בפירוש ראשון מפרש רש"י שהבן מראה לאביו שאינם יכולים להתפרנס ללא עזרת האב ובכך מביאו לחיי העולם הבא. אם נחזור לעניין, הטלת אחריות על אחד מבני המשפחה, הופכת אותו לשותף ונותנת לו סיפוק ושמחה. לכן ודאי ראוי ונכון לחבר את הילדים ולחלק להם תפקידים, כמובן, כל אחד לפי גילו ולפי יכולתו. כאשר אנו ההורים בטוחים שהדבר הוא לטובתם, ומטילים עליהם את העבודה בשמחה, גם הם יקבלו את הדבר באופן זה, ואף יראו בכך כבוד ואמון, כאשר אנו סומכים עליהם ורואים בהם חלק אורגני מהבית. הרגשתך כאילו את שוללת מהם את החופש ומשעבדת אותם, היא הרגשה שבטעות יסודה, ואם היא תמשך, ודאי יגיבו הילדים בהתאם, וישתדלו להתחמק מכל עול. אולם כאמור, אם תשני את גישתך, ותדעי בוודאות שדרך החינוך הנכונה והטובה היא להטיל עליהם תפקידים, מתוך שותפות ולא מתוך שיעבוד, תראי כיצד הם מצטרפים ומסייעים בשמחה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
24 - מה הילד רוצה באמצע הלילה
25 - שותפות במשימות הבית
26 - ספרים חינוכיים עם תעודת הכשר
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












