ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שאלה:
משפחתנו גדלה ב"ה, ולא מזמן נולד ילדינו החמישי. אני לא עובדת, וכל היום אני בבית עם הילדים, כשהגדולה שלנו בת תשע. מצד אחד אני מרגישה קצת מנוצלת, כל עול הבית עלי (למרות שבעלי עוזר כשהוא פנוי). מאידך, כשאני דורשת מהגדולים לעזור, אני מרגישה כמו שוטר, ולפעמים מרחמת עליהם על כך שאני שוללת את החופש שלהם. איך עושים שלום במחשבות?
תשובה:
הבית, וכל העבודות הרבות של אחזקתו, טיפוחו וניהולו, אינו הקניין הפרטי של עקרת הבית. אמת, חכמים מלמדים אותנו: "אמר ר' יוסי: מימי לא קראתי לאשתי, אשתי, אלא לאשתי, ביתי" (שבת קי"ח), אולם הכוונה היא, בעיקר כלפי הבעל - הצריך לראות את הבית כממלכה של האישה. היא אכן האחראית על ניהולו, ולכן, כל החלטה של הבעל ביחס לבית, חייבת לעבור כהצעה לאשתו, והיא תחליט אם לקבל את הצעת הבעל, אם לאו.
מלבד נקודה זו, יש לדעת, כי כל בני הבית הם חלק בלתי נפרד ממנו, והבית הוא חלק בלתי נפרד מהם. הרי כל בני הבית נהנים ממנו, כולם נהנים מהנקיון, הבישולים, הכביסות ושאר הנושאים שהאם מופקדת עליהם, וברור שהם שותפים גם בחובות. אך זה רק צד אחד, המצביע על מחויבות בני המשפחה, מתוך היותם משתמשים בשירותי הבית. בנוסף לזאת, בית הוא מהות של חיבור המשפחה, כעין מטריה המאגדת בתוכה את בני הבית, והופכת אותם לבעלי מטרות דומות, המקשרת איש לרעהו בקשר חם של אהבה ואחווה. אנו כהורים חייבים לתת לילדינו את תחושת השייכות והשותפות בבית, וממילא גם את הנשיאה בעול. לעיתים אנו רואים את התמונה באופן מעוות, ונדמה לנו כי הטלת מטלות על ילדינו היא להם לטורח שאינם מעוניינים בו. אם נשנה את גישתנו לכך, יגרור הדבר שינוי יחס גם מצד הילדים.
בעניין אחר, כיבוד הורים, אומרים לנו חכמינו: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי העולם הבא" (קידושין ל"א). אמנם, רש"י ותוספות שם מפרשים על פי הירושלמי, שמדובר בבן העובד לפרנסתו בריחיים, ובאו לקחת את אביו לעבודת המלך, אמר הבן לאביו: טחון אתה בריחיים ואני אצא במקומך לעבודת המלך. אולם, בפירוש ראשון מפרש רש"י שהבן מראה לאביו שאינם יכולים להתפרנס ללא עזרת האב ובכך מביאו לחיי העולם הבא. אם נחזור לעניין, הטלת אחריות על אחד מבני המשפחה, הופכת אותו לשותף ונותנת לו סיפוק ושמחה. לכן ודאי ראוי ונכון לחבר את הילדים ולחלק להם תפקידים, כמובן, כל אחד לפי גילו ולפי יכולתו. כאשר אנו ההורים בטוחים שהדבר הוא לטובתם, ומטילים עליהם את העבודה בשמחה, גם הם יקבלו את הדבר באופן זה, ואף יראו בכך כבוד ואמון, כאשר אנו סומכים עליהם ורואים בהם חלק אורגני מהבית. הרגשתך כאילו את שוללת מהם את החופש ומשעבדת אותם, היא הרגשה שבטעות יסודה, ואם היא תמשך, ודאי יגיבו הילדים בהתאם, וישתדלו להתחמק מכל עול. אולם כאמור, אם תשני את גישתך, ותדעי בוודאות שדרך החינוך הנכונה והטובה היא להטיל עליהם תפקידים, מתוך שותפות ולא מתוך שיעבוד, תראי כיצד הם מצטרפים ומסייעים בשמחה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
24 - מה הילד רוצה באמצע הלילה
25 - שותפות במשימות הבית
26 - ספרים חינוכיים עם תעודת הכשר
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
