ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר יחזקאל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
"וְנָתַתָּה אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר הֵם מִזֶּרַע צָדוֹק הַקְּרֹבִים אֵלַי נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק לְשָׁרְתֵנִי פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת"
( יחזקאל מ"ג יט).
( יחזקאל מ"ג יט).
שמה של משפחת כהנים זו נזכר עוד פעמיים בנבואותיו של יחזקאל אודות בית המקדש השלישי.
פעם אחת לפני:
"וַיְדַבֵּר אֵלָי זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת: וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה בְנֵי צָדוֹק הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי לֵוִי אֶל יְקֹוָק לְשָׁרְתוֹ" (שם, מ' מה=מו).
ופעם נוספת אחרי:
"וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי..." (שם, מ"ד טו).
נשתדל לברר מי היא משפחת צדוק? מתי נבחרה? ומה משמעות בחירתה לדורות? נשתדל להבין גם איך בחירתה קשורה לבחירתה של ירושלים, בירת ישראל לדור דור?
לאהרון הכהן היו ארבעה בנים. נדב ואביהו, אלעזר ואיתמר. השנים הראשונים מתו בהתפרצותם אל הקודש. אלעזר קיבל את הכהונה הגדולה לאחר מות אהרון והוא הנחיל את הארץ לבני ישראל יחד עם יהושע בן נון. בנו של אלעזר, פנחס, קיבל:
"בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
הוא ליוה רוחנית את עם ישראל לאורך תקופת השופטים. בכל התקופה הזו מספר המשמרות היה כנראה שווה לשתי המשפחות. בעקבות משברים רוחניים שאירעו בתקופת השופטים ובעיקר שתי מלחמות אחים, האחת בימי "פלגש בגבעה" והשניה בימי יפתח איבד פנחס את הכהונה הגדולה.
בתפקיד זה נשאו במשך כמה דורות צאצאיו של איתמר. הראשון שבהם היה עלי הכהן ששרת במקדש/משכן בשילה. שני בניו, חפני ופנחס, נהרגו במלחמת אבן העזר-אפק (שמו"א ד'). אחרי התבוסה הרסו הפלשתים את שילה, שם נהרגו גם כהנים רבים (תהילים ע"ח ס-סז). בימי שאול שרת ככהן גדול, נכדו של עלי:
"וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן יְקֹוָק בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד" (שמו"א י"ד, ג).
אחיה הוא כנראה אחימלך (או אחיו) הכהן הגדול מנוב עיר הכהנים שנרצח בפקודתו של שאול יחד עם רבים אחרים (שם,כ"ב יח-יט). בנו של אחימלך הוא אביתר, מי שנשא את אפוד הבד, עבור דוד, כל תקופת הנדודים.
לאחר סדרת אסונות זו, אין זה פלא כי במפקד שערך דוד למשפחות הכהונה התברר כי:
"וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה" (דברי הימים א כ"ד ד).
סופו של תהליך זה התבצע בימי שלמה המלך כאשר הוא מגרש את אביתר. וז"ל הכתוב:
"וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיקֹוָק לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה" (מלכים א ב' כד).
מאז כיהנו בירושלים כהנים גדולים שכולם היו צאצאים של צדוק בן אחיטוב מבני בניו של פנחס בן אלעזר (דברי הימים א ה' ל-מא).
תהליך זה של בחירה, מזכיר לנו תהליכים מקבילים שבסופם נבחרו ארץ ישראל מכל הארצות, עם ישראל מכל העמים, ירושלים מכל הערים בארץ ישראל ומשפחת דוד מבין כל המשפחות בשבט יהודה בפרט ובעם ישראל בכלל. וז"ל המדרש:
"ועד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדיבור משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. עד שלא נבחרה ירושלם היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות משנבחרה ירושלם יצאת ארץ ישראל ... עד שלא נבחר בית עולמים היתה ירושלם ראויה לשכינה משנבחר בית עולמים יצאת ירושלם ... עד שלא נבחר אהרן היו כל ישראל כשרים לכהונה משנבחר אהרן יצאו כל ישראל... עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרים למלכות משנבחר דוד יצאו כל ישראל" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה א ד"ה בארץ מצרים).
המעניין הוא כי בחירתו של צדוק נקשרה בבחירתה של ירושלים. עם פרוץ מרד אבשלום דוד מחליט לא לתת לאבשלום סיבה לפגוע בירושלים והוא עוזב את העיר. צדוק רוצה להצטרף אליו יחד עם ארון הברית. הצטרפותם הייתה אמורה לחזק מאוד את מחנהו של דוד. דוד מחזיר אותם לירושלים בטענה כי בחירתו ובחירת ירושלים הולכים יד ביד. אם הקב"ה בחר בשניהם הוא יחזור לכסא מלכותו דווקא שם. אז מתברר כי גם הבחירה בצדוק קשורה לכך ולכן אין שום טעם בעזיבת צדוק והארון את ירושלים.
וז"ל הכתוב:
"וְהִנֵּה גַם צָדוֹק וְכָל הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר מִן הָעִיר: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ: וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב ט"ו כד-כו).
כך גם מתפרש הביטוי "וַיַּעַל אֶבְיָתָר". אביתר מצאצאי איתמר מנסה לשאול באורים ותומים ולא נענה. וז"ל רש"י (שם):
"אותו היום נסתלק מן הכהונה ששאל באורים ותומים ולא נענה ונכנס צדוק תחתיו וכן שנינו בסדר עולם ובסדר יומא".
ההפטרה שלנו העוסקת בבנין בית המקדש השלישי מזכירה לנו כי בחירתה של ירושלים היא נצחית וממילא למדנו גם על בחירתה הנצחית של משפחת צדוק מבין כל משפחות הכהונה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












