^ 1. בסוגיה במקבילה בבבלי מגילה ב ע"ב לא נזכר טעם זה. הגמרא שם מבררת מהו המקור להבחנה בין המוקפים לפרזים, אך היא איננה שואלת מהו הטעם לכך. אנו לא נעסוק בסוגיית הבבלי, אלא בדברי הירושלמי בלבד. נעיר עוד, שבירושלמי מופיע בהקשרים אחרים ביטוי דומה: "חלקו כבוד לירושלים" – בהקשר לבני המעמד מירושלים (ירושלמי פסחים ד, א; תענית ד, ב), ובהקשר של מניין שנות מלכותו של דוד בירושלים (ירושלמי ראש השנה א, א). לעומת זאת, בתלמוד הבבלי לא נזכרו נושאים שבהם נאמר שחלקו כבוד למקומות, כמו לארץ ישראל ולירושלים; אם כי נזכרים עניינים רבים שבהם נאמר שחלקו כבוד לאישים: לזקנים, לחכמים, לנשיאים, לדיינים, למלכים, לכהנים, ללויים, לבכורות, לנשים ולבריות בכללם.
^ 2. מגילה יא ע"ב.
^ 3. מגילה יב ע"א.
^ 4. ילקוט שמעוני לאסתר, רמז תתרמו ו-תתרמח.
^ 5. מגילה ב ע"א בדפי הרי"ף.
^ 6. הרב שמעון בן צמח, בשו"ת התשב"ץ, ג, סימן רצז, מצטט את דברי הרמב"ן הללו בלשון אחרת: "ודאי העניין הוא, שהרי ישראל היו בעריהם בארץ ישראל". הוא איננו כותב בשם הרמב"ן שרוב עם ישראל היה בארץ: המילה "רוב" לא נזכרת בדבריו. כך גם עולה מהמשך התשובה: "אפילו יהיה הדבר כדברי הרמב"ן ז"ל, שרוב ישראל היו חוצה לארץ, מ"מ זכר הנס נעשה בשביל אותם שהיו בארץ ישראל, מפני ששם היו הסנהדרין, או מפני מעלת א"י, שלא חרבו הערים שהיו בהן ישראל, ולכבודה נעשה זכר הנס שבחוצה לארץ. אין חילוק בין פרזים למוקפים, שכולם היו בין האויבים ואין החומה מעלה ולא מורדת להם. אלא עיקר הזכר מפני א"י היה".
^ 7. הוצאת מוסד הרב קוק, עמ' רעד.
^ 8. בספר הגאולה, עמ' רעא-רעג, דן הרמב"ן בשאלה: מאלו שבטים היו בני העליה?
^ 9. ראה רבינו יונה לברכות, ח ע"א בדפי הרי"ף.
^ 10. עשר פעמים מופיע הביטוי "שושן הבירה" במגילת אסתר, וכן בדניאל ח, ב ובנחמיה א, א.
^ 11. נחמיה ב, ח; שם ז, ב; דברי הימים א, כט, יט.
^ 12. חישוב מדוייק של לוח הזמנים – בספרו של אליעזר שולמן, הגדת אסתר – גלות בבל ושיבת ציון, עמ' 98.
^ 13. על כך שהמגילה ניצבת כתמונת-ראי ליום הכיפורים, העירו בקצרה גם בספר "הדסה היא אסתר" (הוצאת תבונות, מכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון), הרב יונתן גרוסמן, בעמ' 86, והרב יואל בן נון, בעמ' 53, המציין גם שמלכי פרס נהגו לכנות עצמם בתואר "מלך המלכים", על פי האמור בכתבי הרודוטוס.
^ 14. על-פי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה ז, יא.
^ 15. על-פי הרמב"ם שם יג-כב.
^ 16. הט"ז בשו"ע, או"ח, סימן תרפח, ס"ק א, חלק על פרשנות זו של הבית יוסף. גם החיד"א בברכי יוסף, שם, כתב: "והרואה יראה דלשון הרמב"ם דחוק לשיטתו".
^ 17 ראה רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, יג.
^ 18. בספרנו: מלכות יהודה וישראל, עמ' 389, הראנו שכאשר עוסק הרמב"ם באירועים או בהלכות הקשורים לכל תקופת הבית השני, גם לאחר ימות עזרא, הוא כותב: "בית שני"; ואילו כאשר הוא מתייחס לעזרא האיש או לתקופתו, הוא מזכיר אותו בשמו.
^ 19. מפרשי הרמב"ם מסבירים, שבבית השני נתקדשו ערים אלו רק מדרבנן, ורק לעניין דין שילוח מחנות של מצורע, מאחר שקידוש ערי חומה תלוי ביובל, והוא לא נהג בבית השני (רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י, ט). ראה בדברי הרב איסר זלמן מלצר, אבן האזל, הלכות בית הבחירה ו, טז, ס"ק ב, ד"ה אלא.
^ 20. ראה עוד בברייתא בסדר עולם, פרק ל. הברייתא מובאת בגמרא ערכין לב ע"ב; רמב"ם הלכות שמיטה ויובל יב, טו.
^ 21. הראי"ה קוק, מצוות ראי"ה, סימן תרפח, אות א.
^ 22. הבנתנו היא, שדברי הראי"ה קוק מסבירים את דברי הרב יוסף קארו, ולא שדבריו הם פרשנות אחרת. זאת בשונה מהערתו של המהדיר, הרב ברוך תאנה שליט"א, לטוב רואי, מגילה, עמ' קלו, הערה 22, שכתב שדברי הרב קוק הללו, הינם הסבר אחר החולק על הסברו של הבית יוסף.
^ 23. הראי"ה קוק, מגד ירחים, מהדורת הרב עוזי קלכהיים, עמ' סג.
^ 24. הראי"ה קוק, אורות, עמ' נח.