הצעת חוק: כל יהודי בעולם הוא אזרח מדינת ישראל | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום א' ו' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה ומנהג
נושאים שונים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
נושאים שונים

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

5 דק' קריאה • 21 דק' צפיה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חלווה בת פרחה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הלכה לצד מציאות
בשאלת מעמד הנוכרים במדינת ישראל דנו רבותינו בראשית דרכה של המדינה. ישנם מאמרים ארוכים וחשובים שכתבו בנושא זה הרב הרצוג, הרב גרשוני, הרב ישראלי בספרו "עמוד הימיני" ועוד.
השאלה הראשונה שיש לדון בה מבחינת ההלכה היא אילו נוכרים רשאים על-פי התורה לדור בארץ-ישראל. שאלה אחרת היא מה הם התנאים שבהם מחויבים נוכרים הרשאים להתגורר בארץ-ישראל.
מלבד עניין ההלכה צריך, כמובן, להתחשב במציאות בימינו, שבה מדינת ישראל מוכרחה להיות מחוברת עם המדינות האחרות. המדינה לא יכולה להיות מנותקת מכל המדינות הסובבות אותה מבחינה מדינית, כלכלית, ביטחונית ומדעית, איננה יכולה לעשות כרצונה, והיא חייבת להתחשב בדעתן של האומות האחרות, הדורשות ממדינות העולם להיות דמוקרטיות, ולתת זכויות שוות למיעוטים שבהן. לכן עלינו להתבונן ולשקול את הדברים גם במציאות הסובבת אותנו. כמובן, כל זאת על-פי דעתה של תורה, שכן התורה נותנת את הדעת גם בנושא זה ויש בה מושגים של פיקוח נפש ציבורי-קיומי וכדו'.
ראשית אדון בצד ההלכתי של הדברים.
החזון-אי"ש, בספרו על השביעית, דן בנושאים אלו בצורה יסודית ביותר, והוא מזכיר שני לאווים בתורה ביחס למגורים של עובדי עבודה-זרה בארץ-ישראל: "לא ישבו בארצך" ו"לא תחונם".
הלאו של "לא ישבו בארצך" אומר לגרש עובד עבודה-זרה מארצנו, והוא חיוב על כל אחד מישראל, וכל שכן שמי שמוכר או משכיר בית לעובד עבודה-זרה עובר בלאו זה. בלאו הזה חלקו הראב"ד והרמב"ם על מי מדובר, הראב"ד אומר שמדובר על שבעה עממים והרמב"ם אומר שזה כולל את כל עובדי עבודה-זרה בעולם מכל האומות.
הלאו של "לא תחונם" אומר שאסור לתת להם חנייה בקרקע. כלומר, לא למכור קרקע בארץ-ישראל (ומדרבנן אסרו גם להשכיר שמא ימכור). הלאו הזה לכל הדעות מדבר באופן כולל על כל העמים.
על דעת הרמב"ם ניתן לשאול, מה תפקיד הלאו של "לא תחונם" שמדבר על לא לתת חנייה, אחרי שכבר נאמר הלאו של "לא ישבו בארצך" שכבר מגרש את עובדי עבודה-זרה מן הארץ? את זאת מבאר החזון-אי"ש ואומר שמדובר כשיד ישראל לא תקיפה בארץ לגרשם, אז אסור לתת להם חנייה, כלומר מכירת קרקע.
ממשיך החזון-אי"ש ואומר שמצוות אלה חלות לא רק בזמן שעם ישראל נמצא בארצו, כפי שראינו לעיל ש"לא תחונם" חל בעיקר כשאין יד ישראל תקיפה, כשאין כיבוש וכשאין קדושה. הווי אומר שזה לא תלוי בקדושת ארץ-ישראל ובהימצאות בה, אלא זה דין בארץ-ישראל. הרמב"ם אומר שמותר למכור קרקע לגוי בחו"ל מפני שאינה ארצנו. ומסביר החזון-אי"ש שהאיסור למכור קרקע נובע מהאיסור לקיים עובדי עבודה-זרה בכלל, אלא שאיננו יכולים לקיים מצווה זו בכל הארצות, על כן מותר למכור להם קרקע בחוץ-לארץ, והאיסור הוא רק בארץ-ישראל.
בנוגע לגויים שאינם עובדי עבודה-זרה, הרמב"ם מגדיר כ"גר תושב" גוי שאינו עובד עבודה-זרה, ומתנה שהגוי מאמין שה' נתן תורה לעם ישראל, ובתוכם גם שבע מצוות של בני נוח לכל העמים, וצריך לקבל על עצמו את שבע המצוות בפני בית-דין, ואז מצווה לקבלו כ"גר תושב". בן נח כשר, גר כזה, כשמו כן הוא, גר תושב, ויהיה מותר לו להיות תושב בארץ-ישראל.
הראב"ד לא מצריך שיקבל זאת בפני בית-דין, אלא די שיגיע בעצמו להחלטה להאמין ולקיים את שבע המצוות של בני נוח. אך מסביר החזון-אי"ש שצריך שיקבל את המצוות מתוך הכרה שה' ציווה את התורה לעם ישראל ובתוכה שבע המצוות לבני נוח, ולא מתוך היגיון אנושי שרואה רע בעבירות וטוב במצוות, שרואה שרצח הוא דבר שלילי וגניבה היא דבר שלילי, אלא משום שאלו המצוות שציווה ה'. אדם כזה, שפועל על-פי ההיגיון והמוסר ולא מתוך האמונה בד', אינו גר תושב ואסור להשאירו בארץ.
לפי שיטת הרמב"ם מותר להשאיר גר תושב בארץ רק בזמן שהיובל נוהג. ביאר החזון-אי"ש שלולא כן כל העניים שבעולם ירצו להיות גרים תושבים כדי להתפרנס מעם ישראל, שהוא עם חכם ונבון. מדינת ישראל, בלי ספק, במשך הזמן תהיה המדינה החכמה והעשירה בעולם, ואנו בהחלט מתקדמים לקראת מצב שכזה. לכן מותר להשאיר גר תושב דווקא כשהיובל נוהג, כאשר עם ישראל שולט, ויכול לשקול את הדברים באופן הנכון, ולהחליט את מי להכניס לארץ וכמה, והכול בהתחשב בצרכי המדינה.
אלו תמצית דברי החזון-אי"ש ותמצית הדיון ההלכתי על-פי התורה, המורה כיצד להתייחס למגורי נכרי בארץ-ישראל.

ממלכת כוהנים ואור לגויים
לאחר בירור ההלכה עלינו להגדיר מהו המצב האידיאלי שאליו עלינו לשאוף.
המטרה האידיאלית של עם ישראל היא שארץ-ישראל כולה, על כל גבולותיה וההבטחות שהבטיח רבש"ע לאברהם אבינו, תהיה ביד עם ישראל, ושכל העם יהיה בארץ, וכל העם ישוב לתורתו ולאמונתו, ומדינת ישראל תחיה על-פי תורת ישראל, ובארץ-ישראל לא יימצא עם אחר. נוכרים יחידים שקיבלו עליהם שבע מצוות בני נוח על-פי בית-דין יוכלו לגור בארץ-ישראל כיחידים, בתנאי שהם מכירים בכך שהמדינה היא מדינת היהודים, ואין להם מטרה לשנות את פני המדינה ואת יעודה אלא הם חפצים לגור במדינת היהודים למרות שהם אינם יהודים. מדינת ישראל לא תוכל להרשות שיתגוררו בתוכה אנשים שחותרים תחתיה. מציאות נוכרים במדינה מותנית בזה שהם לא יגרמו להשפעה נוכרית על היהודים. וגם אז יש מגבלות הלכתיות על מקומות המגורים של הנוכרים, בספרי משמע שאינם יכולים לגור בירושלים, ומגבלות אחרות.
הלכות אלו לא באו לנתק את עם ישראל מכל העמים, אלא לאפשר לעם ישראל למלא את תפקידו להיות ממלכת כוהנים ואור לגויים.
אנו צריכים לזכור שלעם ישראל יש מטרה, לקרב את כל העולם כולו להכיר ברבש"ע. המטרה היא שכל העמים כולם יקבלו את האמונה ברבש"ע אלוקי ישראל ובתורת ישראל. אנו צריכים להיות אור לגויים, כנבואת ישעיהו שיבואו כל הגויים ללמוד מבית ישראל וללכת באורחותיו, לקבל את האור, החסד, הצדק והאמת של התורה, ללא חובת קיום תרי"ג המצוות. כדי שתהיה השפעה כזאת צריך קשר ואמון הדדי. מצד אחד צריך אפוא קשר של אמון, של הערכה הדדית, של הכרה, של "חכמה בגויים תאמין", ומצד שני לשמור על הייחודיות והמעלה שלנו. איך בונים את הקשר המורכב הזה?
קשר כזה נבנה להבנתי על-ידי כך שעם ישראל יתעלה למעלה עליונה בקרבתו אל ד', מעלה שתהיה גבוהה מאוד לעומת העמים האחרים, שהכול יכירו את גדולתו וישאפו לקרבתו, כתלמידים קטנים המבקשים ללמוד אצל רב גדול מאוד, הם רוצים ללמוד ממנו אבל אינם מצפים להתחבר אתו כשווה בין שווים. אך עם זאת צריך לעמול גם על בניית קשר עם הגויים כפי שרב אוהב את תלמידו. התפקיד של ממלכת כוהנים אינו התנשאות אלא שרות. עניינם של ישראל להיות ענווים כדוגמת משה רבנו, שהיה מנהיג ורבם של ישראל, ויחד עם זה היה ענו מכל אדם. מעלתם של ישראל לא תעורר קנאה אלא הערצה, כי יש להם עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה.
באשר לדרך מעשית יותר למימוש המטרה הזאת – ראשית, כמובן, כל התקדמות בכל תחום שהוא, כל התיישבות וכל השתדלות בכל תחום שהוא, מובילים לזה. אך הדבר היותר מעשי הוא לחוקק חוק שכל יהודי בעולם הוא אזרח מדינת ישראל. דנתי על כך עם חברי כנסת, ואף נאמר לי כי תהליך מסוג זה החל בעבר אך נבלם מסיבות שונות. דבר זה יאמר וידגיש שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. אמנם מי שאינו נהנה מהזכויות הניתנות לתושב הארץ בפועל לא יחויב לשאת בנטל המסים וכו', אבל זה יחזק את מעמדה של המדינה כמדינה יהודית, זה ישנה את תוצאות ההצבעה לכנסת, ובסופו של דבר, זה אף יביא לקירוב יהודים לעלות לארץ-ישראל.
כמו כן, יש להגביל את זכויותיהם של אלו שרוצים לפגוע במדינה וחותרים תחת קיומה. זה מוסכם גם על בעלי השקפה דמוקרטית. ישנם הרבה אנשים במדינת ישראל שחותרים תחת המדינה, והם ודאי אינם יכולים להתגורר כאן כאזרחים שווי זכויות. יש לקבוע בחוק שהפוגעים במדינת ישראל – נשללת אזרחותם, עם כל המשתמע מכך. כל זאת מתוך ההגדרה הראשית שזו מדינה יהודית.
אם נשאף לשתי הפעולות האלה, בשעה שתהיה לנו השפעה יותר חזקה על המדינה, אלה צעדים שאתם אנו יכולים להתקדם אל המגמה העליונה כפי שציינו: מדינת העם היהודי בכל הארץ על-פי התורה, שתהיה אור לגויים בעזרת ה'.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז -ח
שיעור מס' 94
י"ט סיון תשפ"ג
5 דק'
לנתיבות ישראל
מהו התוכן האמיתי של העולם?
לנתיבות ישראל - סיום מאמר "והנצח זו ירושלים"
ג' אב תשפ"ג
9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג

נושאים שונים

8 דק'
נושאים שונים
ניתוחי מתים בהלכה
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ו
16 דק'
נושאים שונים
קריאת שמע על המיטה וברכת המפיל
הרב יצחק בן יוסף | חשוון תשפ"א
נושאים שונים
וייז (ג’י-פי-אס) ששואל אם הוא הנהג, האם מותר לענות שאינו הנהג?
הרב שי טחן | שבט תשפ"ו
13 דק'
רפואה ושמירת הנפש
קבורה והלוויה
הרב אליעזר מלמד | יג' שבט תשס"ח

נושאים שונים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
נוסחי תפילה
הבדלה למוצאי יום טוב
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב
מבוא למשנת הראי"ה
חינוך חלק א'
י"ג תמוז תשע"ז
בשביל הנשמה | י"ג תמוז תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליקים לבנון
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג צבי שכטר
הרב אורי שרקי
הרב יוסף צבי רימון
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב יהודה מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il