ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה לה).
הרישא עוסקת באחינו, מבני עמנו, בשר מבשרנו- יש להחזיק בו. במי עוסקת הסיפא?
מסביר רש"י:
"ואיזהו תושב, כל שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואוכל נבלות".
שואל מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (חוות בנימין ח"ב סימן סז) מדוע גוי זה המאמין בקב"ה, שהרי איננו עובד עבודה זרה, ממשיך לאכול נבלות ואיננו מצטרף לעם ישראל כ"גר צדק"?
כדי לענות על שאלה זו, נקדים שתי הקדמות נוספות.
חז"ל קבעו כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב ע"א). לא מצאנו מקור להלכה זו והרבה קולמוסין נשתברו בניסיון למצוא את מקורה. כמו כן, ברור כי הלכה זו יש לה משמעות כמעט אך ורק להלכות יוחסין ולא הייתה לה משמעות כשעם ישראל "התגייר" ביציאת מצרים.
הליך קבלת הגרים לדורות מורכב משלשה חלקים: קבלת מצוות, מילה (בזכרים) וטבילה. לדעת בעלי התוס' רק השלב הראשון מחייב בית דין. מעניין כי הלשון "קבלה" מלווה את תהליך הגירות בהתבטאויות של חז"ל בנושא.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (שם) את הנושא ועונה על כל השאלות, וז"ל:
"עיקר גירות הוא קבלתם לכלל ישראל על ידי שלשה מישראל, שתורת בי"ד של הדיוטות עליהם... שכל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל, אלא שלא תתכן הסתפחות זו אם אינו מוכן לקיים תורה ומצוותיה...על כן מספיק מה שמודיעים לו רק מקצת מן המצוות, מבלי שידע תוכנן של כל המצוות וקבלתו אותן במפורש... ונראה שזה מפורש בכתוב במגילת רות שמשם אנו לומדים כמה מפרטי סדר הגירות. וזה מה שאמרה רות "עמך עמי ואלקיך אלקי" לאמר שעל ידי שהופכת להיות חלק מעם ישראל, אלקי ישראל הוא אלקיה! זה יסוד הגירות ואידך פירושא, זיל גמור".
היוצא מדבריו הוא שהליך הגיור מתחיל באקט לאומי, קבלה לעם ישראל, קיום המצוות אמור להיות תוצאה טבעית שלו. קבלת מצוות של נכרי בפני עצמו אין לה כל משמעות מבחינת גיור כי לא התקיים התנאי ההכרחי של כניסה לעם מבחינה לאומית. מכאן כי אמונה בקב"ה בלי נטישה של הלאום הקודם, הופכת את האדם רק לגר תושב. אי לכך, כל הדין של "כקטן שנולד" יש לו השפעה רק לענייני יוחסין, מכיון שהגר ניתק את שרשיו מאבותיו מבחינה לאומית, אבל מבחינה פרטית הוא נשאר אותו אדם ושום חיוב ממוני שהיה עליו או כל זכות ממונית שהיתה לו בגיותו, אינם פוקעים עם גירותו. על כן, כשעם ישראל התגייר ביציאת מצרים כעם, הם לא נחשבו "כקטנים שנולדו" כיון שלא נטשו את אבותם ועמם אלא ההפך, חיזקו את הקשר עם אבות האומה ודרכם.
מסקנות נוספות מדבריו הם:
א. אע"פ שהליך הגיור חייב לכתחילה להיות כזה שהגר יכנס להליך של שמירת מצוות, אי שמירת המצוות שלו בעתיד (ח"ו) לא תבטל את הגיור למפרע.
ב. השיקולים הלאומיים חייבים לתפוס מקום חשוב כאשר בית הדין בא לדון בכל מקרה של גיור פרטי, קל וחומר כאשר מדובר במצב חרום לאומי.
בהזדמנות זו נחזק את ידי הדיינים החשובים ואת ראש מינהל הגיור - מחנך הרבים - הרב חיים דרוקמן,
שיזכו לקרב רבים מאחינו שנותקו בכפיה מעם ישראל (בעיקר בברית המועצות לשעבר)
ולקרבם שוב תחת כנפי השכינה באהבה, ברגישות ובחיבה כמנהגם של אבות האומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









