ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה לה).
הרישא עוסקת באחינו, מבני עמנו, בשר מבשרנו- יש להחזיק בו. במי עוסקת הסיפא?
מסביר רש"י:
"ואיזהו תושב, כל שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואוכל נבלות".
שואל מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (חוות בנימין ח"ב סימן סז) מדוע גוי זה המאמין בקב"ה, שהרי איננו עובד עבודה זרה, ממשיך לאכול נבלות ואיננו מצטרף לעם ישראל כ"גר צדק"?
כדי לענות על שאלה זו, נקדים שתי הקדמות נוספות.
חז"ל קבעו כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב ע"א). לא מצאנו מקור להלכה זו והרבה קולמוסין נשתברו בניסיון למצוא את מקורה. כמו כן, ברור כי הלכה זו יש לה משמעות כמעט אך ורק להלכות יוחסין ולא הייתה לה משמעות כשעם ישראל "התגייר" ביציאת מצרים.
הליך קבלת הגרים לדורות מורכב משלשה חלקים: קבלת מצוות, מילה (בזכרים) וטבילה. לדעת בעלי התוס' רק השלב הראשון מחייב בית דין. מעניין כי הלשון "קבלה" מלווה את תהליך הגירות בהתבטאויות של חז"ל בנושא.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (שם) את הנושא ועונה על כל השאלות, וז"ל:
"עיקר גירות הוא קבלתם לכלל ישראל על ידי שלשה מישראל, שתורת בי"ד של הדיוטות עליהם... שכל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל, אלא שלא תתכן הסתפחות זו אם אינו מוכן לקיים תורה ומצוותיה...על כן מספיק מה שמודיעים לו רק מקצת מן המצוות, מבלי שידע תוכנן של כל המצוות וקבלתו אותן במפורש... ונראה שזה מפורש בכתוב במגילת רות שמשם אנו לומדים כמה מפרטי סדר הגירות. וזה מה שאמרה רות "עמך עמי ואלקיך אלקי" לאמר שעל ידי שהופכת להיות חלק מעם ישראל, אלקי ישראל הוא אלקיה! זה יסוד הגירות ואידך פירושא, זיל גמור".
היוצא מדבריו הוא שהליך הגיור מתחיל באקט לאומי, קבלה לעם ישראל, קיום המצוות אמור להיות תוצאה טבעית שלו. קבלת מצוות של נכרי בפני עצמו אין לה כל משמעות מבחינת גיור כי לא התקיים התנאי ההכרחי של כניסה לעם מבחינה לאומית. מכאן כי אמונה בקב"ה בלי נטישה של הלאום הקודם, הופכת את האדם רק לגר תושב. אי לכך, כל הדין של "כקטן שנולד" יש לו השפעה רק לענייני יוחסין, מכיון שהגר ניתק את שרשיו מאבותיו מבחינה לאומית, אבל מבחינה פרטית הוא נשאר אותו אדם ושום חיוב ממוני שהיה עליו או כל זכות ממונית שהיתה לו בגיותו, אינם פוקעים עם גירותו. על כן, כשעם ישראל התגייר ביציאת מצרים כעם, הם לא נחשבו "כקטנים שנולדו" כיון שלא נטשו את אבותם ועמם אלא ההפך, חיזקו את הקשר עם אבות האומה ודרכם.
מסקנות נוספות מדבריו הם:
א. אע"פ שהליך הגיור חייב לכתחילה להיות כזה שהגר יכנס להליך של שמירת מצוות, אי שמירת המצוות שלו בעתיד (ח"ו) לא תבטל את הגיור למפרע.
ב. השיקולים הלאומיים חייבים לתפוס מקום חשוב כאשר בית הדין בא לדון בכל מקרה של גיור פרטי, קל וחומר כאשר מדובר במצב חרום לאומי.
בהזדמנות זו נחזק את ידי הדיינים החשובים ואת ראש מינהל הגיור - מחנך הרבים - הרב חיים דרוקמן,
שיזכו לקרב רבים מאחינו שנותקו בכפיה מעם ישראל (בעיקר בברית המועצות לשעבר)
ולקרבם שוב תחת כנפי השכינה באהבה, ברגישות ובחיבה כמנהגם של אבות האומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
