ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה לה).
הרישא עוסקת באחינו, מבני עמנו, בשר מבשרנו- יש להחזיק בו. במי עוסקת הסיפא?
מסביר רש"י:
"ואיזהו תושב, כל שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואוכל נבלות".
שואל מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (חוות בנימין ח"ב סימן סז) מדוע גוי זה המאמין בקב"ה, שהרי איננו עובד עבודה זרה, ממשיך לאכול נבלות ואיננו מצטרף לעם ישראל כ"גר צדק"?
כדי לענות על שאלה זו, נקדים שתי הקדמות נוספות.
חז"ל קבעו כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב ע"א). לא מצאנו מקור להלכה זו והרבה קולמוסין נשתברו בניסיון למצוא את מקורה. כמו כן, ברור כי הלכה זו יש לה משמעות כמעט אך ורק להלכות יוחסין ולא הייתה לה משמעות כשעם ישראל "התגייר" ביציאת מצרים.
הליך קבלת הגרים לדורות מורכב משלשה חלקים: קבלת מצוות, מילה (בזכרים) וטבילה. לדעת בעלי התוס' רק השלב הראשון מחייב בית דין. מעניין כי הלשון "קבלה" מלווה את תהליך הגירות בהתבטאויות של חז"ל בנושא.
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל (שם) את הנושא ועונה על כל השאלות, וז"ל:
"עיקר גירות הוא קבלתם לכלל ישראל על ידי שלשה מישראל, שתורת בי"ד של הדיוטות עליהם... שכל תוכן הגירות היא הסתפחות לעם ישראל, אלא שלא תתכן הסתפחות זו אם אינו מוכן לקיים תורה ומצוותיה...על כן מספיק מה שמודיעים לו רק מקצת מן המצוות, מבלי שידע תוכנן של כל המצוות וקבלתו אותן במפורש... ונראה שזה מפורש בכתוב במגילת רות שמשם אנו לומדים כמה מפרטי סדר הגירות. וזה מה שאמרה רות "עמך עמי ואלקיך אלקי" לאמר שעל ידי שהופכת להיות חלק מעם ישראל, אלקי ישראל הוא אלקיה! זה יסוד הגירות ואידך פירושא, זיל גמור".
היוצא מדבריו הוא שהליך הגיור מתחיל באקט לאומי, קבלה לעם ישראל, קיום המצוות אמור להיות תוצאה טבעית שלו. קבלת מצוות של נכרי בפני עצמו אין לה כל משמעות מבחינת גיור כי לא התקיים התנאי ההכרחי של כניסה לעם מבחינה לאומית. מכאן כי אמונה בקב"ה בלי נטישה של הלאום הקודם, הופכת את האדם רק לגר תושב. אי לכך, כל הדין של "כקטן שנולד" יש לו השפעה רק לענייני יוחסין, מכיון שהגר ניתק את שרשיו מאבותיו מבחינה לאומית, אבל מבחינה פרטית הוא נשאר אותו אדם ושום חיוב ממוני שהיה עליו או כל זכות ממונית שהיתה לו בגיותו, אינם פוקעים עם גירותו. על כן, כשעם ישראל התגייר ביציאת מצרים כעם, הם לא נחשבו "כקטנים שנולדו" כיון שלא נטשו את אבותם ועמם אלא ההפך, חיזקו את הקשר עם אבות האומה ודרכם.
מסקנות נוספות מדבריו הם:
א. אע"פ שהליך הגיור חייב לכתחילה להיות כזה שהגר יכנס להליך של שמירת מצוות, אי שמירת המצוות שלו בעתיד (ח"ו) לא תבטל את הגיור למפרע.
ב. השיקולים הלאומיים חייבים לתפוס מקום חשוב כאשר בית הדין בא לדון בכל מקרה של גיור פרטי, קל וחומר כאשר מדובר במצב חרום לאומי.
בהזדמנות זו נחזק את ידי הדיינים החשובים ואת ראש מינהל הגיור - מחנך הרבים - הרב חיים דרוקמן,
שיזכו לקרב רבים מאחינו שנותקו בכפיה מעם ישראל (בעיקר בברית המועצות לשעבר)
ולקרבם שוב תחת כנפי השכינה באהבה, ברגישות ובחיבה כמנהגם של אבות האומה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













