ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
פרק א סעיף ז
הגאולה תבוא באיחוד האורות שיוצאים מהקריאה בשם ה', עם השאיפות של הטוב הנמצאות בכללות העולם.
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
פרק א, פסקה ז
שני דברים מאירים בישראל: המוסר הטהור בכל שאיפותיו בכללות העולם, באדם ובכל חי ובכל ההויה כולה, והידיעה שהכל נובע מהקריאה בשם ד' ובכל אורותיו היוצאים ממנו, הבאים ברעיון עד שיצא שם הנכתב והנקרא, והיוצאים בדרך תולדות של כינויים והרגשות, שהם כולם אותות של מציאות עליונה בעושר הויתה. המוסר בלא מקורו הוא אור פנימי, מרכזי, שאין לו הקף, סביבה מקורית, סופו להתדלדל, וערכו בעמידתו גם כן ממועט הוא. ההופעה הנפשית לקישור האלהי, כשאין המוסר וערכו מאירים כראוי, היא תוכן מקיף חסר מרכזיות. ישראל וישורון כוללים ההיקף והפנים, המוסר ומקורו האלהי, שהוא ינצח ויכריע את כל העולם כולו ויזריח אורו של משיח.
מוסריות ואחדות
שני דברים מאירים בישראל: המוסר הטהור בכל שאיפותיו בכללות העולם, באדם ובכל חי ובכל ההויה כולה, והידיעה שהכל נובע מהקריאה בשם ד' ובכל אורותיו היוצאים ממנו, הבאים ברעיון עד שימצא שם הנכתב והנקרא, והיוצאים בדרך תולדות של כינויים הרגשות, שהם כולם אותות של מציאות עליונה בעושר הויתה.
בסעיפים ג' וד' דיבר הרב על שני אורות שישנן בכנסת ישראל: א. קישור כל הבריאה אל האלוקות, שכן כנסת ישראל כוללת את הכל. ב. עצמות החפץ של היות טוב לכל. בסעיף ה' הגדרנו זאת כתכלית המוסרית.
המוסר הטהור בכל שאיפותיו - יש אור כללי אלוקי, שהוא היסוד של המוסר הטהור ששורר בעולם.
בכללות העולם - הדגשנו בפעמים עברו, שהאור הזה נמצא רק בכללות ההויה, כלומר רק כשתופסים את ההויה בצורה כוללת ולא בצורה חלקית. כשמסתכלים על העולם באופן שכל כוח עומד לעצמו, האחדות אינה מתגלית, ונראה שכל אחד אינו מנסה להיטיב עם האחר, אלא דוקא להעצים את עצמו ולחיות על חשבון האחר. אולם, כשמסתכלים באופן כללי רואים שיש בעולם התאמה מופלאה בין הכוחות השונים. כך למשל השמש נמצאת במרחק מדויק מכדור הארץ שמאפשר את החיים בו, ויושביו אינם נשרפים ואינם קופאים. התכונה הבסיסית שיש לעם ישראל היא היכולת לחוש באור הכללי הקיים בהויה.
הדבר היחיד שיכול לגרום להרס ההתאמה הזו הוא הבחירה החופשית, שיוצרת את האפשרות לקיומה של הרשעה. אולם, כפי שנראה מהתבוננות במזמור צ"ב בתהלים "מזמור שיר ליום השבת", המבט העליון מסוגל לכלול גם את הרשעה כחלק מהסדר העליון הזה.
באדם - כיון שהאדם הוא מרכז העולם, כלל בני האדם נחשבים כמציאות הכוללת את הכל, ועל כן קיים בהם המוסר הזה. ובכל חי ובכל ההוויה כולה - וכל שכן שהאור הכללי נמצא בבסיס כל החי וכל ההויה כולה.
מכיון שבסופו של דבר האדם הוא רק חלק מהבריאה, קשה לאדם הפרטי לתרגם את האור הזה למדרגה בפועל. ככל שיש מציאות כללית יותר, כגון חברה או אומה, יכול לחול בה יותר האור המוסרי הכללי, ואילו אצל האדם הפרטי – גם אם הוא יתאמץ מאוד יקשה עליו להאיר ולגלות את האור המוסרי הזה.
והידיעה שהכל נובע מהקריאה בשם ה', והידיעה שהכל נובע מהקריאה בשם ד' ובכל אורותיו היוצאים ממנו, הבאים ברעיון עד שימצא שם הנכתב והנקרא: כל ההתאמה הזו נובעת מכך שהמקור לעולם הזה הוא אור אינסוף, שמתגלה באופן אחדותי בעולם. כיון שיש בורא אחד לעולם לא יתכן לומר שבריאת העולם התחילה בפירוד כוחות שלאחריו היה נסיון לאחד ביניהם, אלא להיפך - יש מקור אור אינסופי ששם האחדות שורה במלוא עוצמתה, וממנו מתגלים ומתפשטים עוד ועוד אורות. אנחנו נפגשים עם האחדות שהיא טרם העולם הזה.
המקור של הבריאה כולה אינו מתגלה בעולם הממשי שלנו באופן ישיר. אחד הביטויים הגדולים ביותר לכך הוא אי היכולת שלנו לקרוא בשם ה' כפי שהוא נכתב. הכתיבה היא עצם המציאות, לעומת הקריאה שהיא התיחסות אותה מציאות למישהו אחר. באותו אופן אנו רואים שהתורה שבעל פה היא גילוי שמו של הקדוש ברוך הוא, שהוא גם מאיר ומדריך את כל העולם כולו על ידה, ואילו התורה שבכתב היא עצם האלוקות, היא מציאות של אור 1 . קיים פער בין המציאות הסגולית העליונה (הכתיבה) לבין ההתגלות שלה במציאות כפי הוראתה לנו (הקריאה).
שמות ה'
והיוצאים בדרך תולדות של כינויים הרגשות : אנחנו יכולים להיפגש עם השם המפורש על ידי פגישה עם השמות הנמוכים יותר, עם לבושי הלבושים של האור, כדי שבסופו של דבר יהיה אפשר להיפגש עם השם הכולל את הכל. גם בשמות הקדוש ברוך הוא יש מדרגות - שבעה שמות, כינויים, שהם הופעות יותר נמוכות ומוגבלות, והרגשות. נראה שהכוונה במילה " הרגשות " היא הליכה והתדבקות בדרכיו של הקדוש ברוך הוא. גילוי מקור העולם הוא הגעה למצב של יכולת לקרוא בשם הנכתב, והדבר נעשה בראש ובראשונה על ידי התדבקות במידות הקדוש ברוך הוא. זו המדרגה הקרובה ביותר אלינו. מדרגה למעלה מההרגשות היא הכינויים , כ"רחום" ו"חנון", לאחריה מדרגת השמות , ומעל הכל ניצב השם המפורש . סך הכל הוא המקור האחדותי של מציאות העולם בכללו. האפשרות היחידה שאפשרה את מציאות המוסר טהור בכללות העולם היא המציאות של שמות ה', ועל כן רק דרך קריאה בהם יהיה אפשר לגלות את המוסר הכללי.
ב'מוסר הקודש' מרבה הרב לדבר על היחס בין קיום תורה ומצוות לבין התכונה המוסרית של היות טוב לכל. אין כמעט יכולת לתרגם את התכונה הבסיסית הזו ללא שייכות למקור האלוקי, שבאה על ידי תורה ומצוות. אחרי הכל, גם התורה היא גילוי שמו של הקדוש ברוך הוא, ורק האמונה בכך שהיא קדמה לעולם, ושהיתה מציאות אחדותית שקדמה לעולם והיא עומדת בבסיסו, יכולה להביא לגילוי המוסר הטבעי, גילוי האחדות הזו בעולם המעשה.
אור פנימי ואור מקיף
המוסר בלא מקורו הוא אור פנימי, מרכזי, שאין לו הקף, סביבה מקורית, סופו להתדלדל, וערכו בעמידתו גם כן ממועט הוא. ההופעה הנפשית לקישור האלהי, כשאין המוסר וערכו מאירים כראוי, היא תוכן מקיף חסר מרכזיות. ישראל וישורון כוללים ההיקף והפנים, המוסר ומקורו האלהי, שהוא ינצח ויכריע את כל העולם כולו ויזריח אורו של משיח.
בספרי הפנימיות עוסקים ב'אור פנימי' וב'אור מקיף'. אלו הם מושגים מעולם הנסתר, אך מעיון בסעיפים אחרים של הרב ניתן להסביר זאת כך: יש אור מאוד גדול, אינסופי, מתפשט, אך בעולם המוגבל אין כלים המסוגלים להכיל אותו. זהו אור עליון הרבה יותר מהעולם, והוא המקור של האור הפנימי. האור הפנימי כבר נמצא בתוך המציאות, כולל את כל המציאות ועומד במרכזה. יש יתרון באור המקיף בכך שהוא כולל יותר, רואה הכל מבחוץ בהארה אינסופית. האור הפנימי הוא המציאות כשלעצמה, והוא צריך כל הזמן הזרמה של חיים ממקורו. העולמות בנויים תמיד בצורה כזו שהאור הכולל יותר הוא מקור האור המצומצם יותר, אך לנו יש נקודת מגע רק עם האור הפנימי.
במשל הזה משתמש כאן הרב. מדרגת האור שישנה בעולם הזה היא המוסר הטהור, המציאות שבה העולם מגובש בצורה כזו ששורים בו טוב ואחדות. כל עניינו של העולם וענייננו אנו הוא להופיע את הטוב הכללי הזה, כפי שאמרנו בסעיף ד' שזהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל, אולם היכולת לחשוף את האור הפנימי ולהוציא את האחדות שבהויה אל הפועל חייבת לבוא מהמקור הכולל יותר. ללא חיבור למקור לא יהיה אפשר לסדר את העולם.
דברי הרב כאן מופיעים גם באורות הקדש 2 , ושם הדברים מפורשים יותר, כפי שהסברנו:
המוסר לא יעמוד בלא מקורו. והמקור מוכרח הוא להיות אור אינסוף, אחרי תיקוניו בהופעות העולמות. וכשיהיה נשגר בלב בני אדם מוסר בלא מקורו האלהי יפחת ויבול. כשם שבא המוסר על ידי הצינורות האלהיים, כן תמיד יפרה ממנו.
הדרך היחידה לגלות את המוסר הוא הפנייה אל המקור. מוסר שאינו קשור למקור יוכל להתגלות רק בצורה מוגבלת. קיום תורה ומצוות ללא פנייה אל המקור, אל תכונת הטוב הכללי, חסר את הציר המרכזי של העולם, את התכלית של בניין העולם.
ישראל וישורון
שני שמות יש לעם ישראל - "ישראל" ו"ישורון". המוסר הוא "ישורון", שהוא עצמו ישר, ו"ישראל" הוא הקישור והפנייה לה'. רק החיבור בין שני האורות האלה ינצח ויכריע את כל העולם כולו ויזריח אורו של משיח, כי הכלים של העולם הזה עדיין לא בנויים בצורה כזו שאור האינסוף יופיע בהם.
האור המוסרי הכללי השורה במציאות נובע מכך שהמקור לכל הוא הקב"ה, אולם היכולת להופיע אותו היא רק דרך שמו של הקב"ה, שהוא הגילוי של הקב"ה בתורה. הרב מחדש בסעיף זה שבסופו של דבר, האור הכללי ביותר נהיה האור הפנימי, שצריך להתגלות בפועל במציאות. דברים אלו נראים מקבילים לדברים העמוקים של הרב בתחילת 'אורות התורה', אודות התורה שבעל פה שבשורשה היא אור עליון יותר מאור תורה שבכתב, אולם בפועל היא זו שיכולה להתגלות יותר בארץ. היא בגלוי מהארץ, ו'בגניזו' היא מן השמים.

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.















