ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק א
פרק א, פסקה יא
המוסר בצורה השלמה יכול להתגלות רק בכנסת ישראל המאמינה במקור על טבעי שמרומם את הטבע.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כנסת ישראל מנצחת את העולם בכחה הרוחני, שיסודה העליה המוסרית המוחלטת, העולה על הנטיות שברוח האדם, גם על הטובות והיותר יפות שבהן. מגלה היא את כחה בידיעת הנהגת העולם למעלה מדרך הטבע, מסברת היא בניסים ונפלאות את מהותה העצמית, והאמת הזאת היא בעצמה מגבירה את העז הרוחני בקרבה ובעולם. אי אפשר לאדם היחידי והקיבוצי שיתעלה על טבעו, בזמן שהוא תמיד חושב שכל המוטבע בטבע אין עליו כח עליון להחליפו בעילוי. על כן אין מנוס משפלות המוסר שבעומק הרוח לא לעובדי עבודה זרה ולא לכופרים מוחלטים, והמחשבה שהיא מעצמת את הרוח, להעלותו מכל המגרעות שבטבע הבהמי הפראי של האדם, היא רק המחשבה האמונית, המבררת את פעולותיה ע"י שלטון שם ד' בעולם בהתגלות רצונית אידיאלית, שזהו גילוי שם ההויה שבתורת ישראל.
כנסת ישראל מנצחת את העולם בכחה הרוחני, שיסודה העליה המוסרית המוחלטת העולה על הנטיות שברוח האדם, גם על הטובות והיותר יפות שבהן.
יש באנושות אנשים גסים, מוגבלים במציאותם הבהמית הנמוכה, שהם יותר לוקחים מאשר נותנים, חווים רק את חוויותיהם האישיות ולא מוכנים לעשות טוב לסביבתם, ויש אנשים טובים שאינם שקועים רק במחשבות על עצמם אלא מאירים את הטוב והיופי לכל. הטוב הוא התכונה הפנימית, והיופי הוא ההתגלות של הטוב במסגרת נעימה. אולם, אנו נמצאים בעולם שלא הכל יפה בו, כגון המיתה שבה רואים כיצד אדם שפרח והיה בו זרם חיים - לפתע פוסק ממנו אותו זרם. כך גם הזקנה מראה לנו שאין יופי שהוא מוחלט, שאין לו מגבלות.
כאן כותב הרב, שהתבוננות זו נכונה כל עוד באים מתוך מסגרות העולם הזה, ואפילו מהנטיות הטובות שברוח האדם. הן לא מצליחות להגיע לעליה מוסרית מוחלטת, ולהביא את העולם למצב כזה שכולו רק טוב. רק לכנסת ישראל יש את הכישרון והכוח הרוחני שבא מעבר לעולם הזה, מכוח שייכותה לעולם עליון נצחי יותר, העולה בהרבה מעבר למה שיכול האדם בכשרונותיו הטבעיים להאיר את הטוב בעולם. מתוך כך באה היכולת להאמין שאין גבולות לטוב, ושיכול להיות טוב לכל.
מגלה היא את כחה בידיעת הנהגת העולם למעלה מדרך הטבע, מסברת היא בניסים ונפלאות את מהותה העצמית, והאמת הזאת היא בעצמה מגבירה את העז הרוחני בקרבה ובעולם.
במשפט זה מסביר הרב כיצד יש לכנסת ישראל את הכוח הזה. לכנסת ישראל יש קשר אל העולם שמעל הטבע. היכולת של כנסת ישראל להתקשר לעולם הזה נובעת מן הידיעה שכוחותיה אינם מתחילים מתוכו, אלא מקורם הוא בעולם העליון. האמת הזו היא שמגבירה את עוזה הרוחני בקרבה, וממילא בעולם.
אי אפשר לאדם היחידי והקיבוצי שיתעלה על טבעו, בזמן שהוא תמיד חושב שכל המוטבע בטבע אין עליו כח עליון להחליפו בעילוי.
כעת מסביר הרב כיצד הטוב מוגבל ללא כנסת ישראל. אם אדם מאמין בחוק שימור האנרגיה, הרי שאין יצירה של יש מאין בעולם הזה, אלא ישנה רק אפשרות להעביר אנרגיות ממקום למקום, כיון שבכל חומר ישנה מגבלה של כמות אנרגיה, ומשום כך החומר מתעייף ונשחק. בסופו של דבר הכל מוגבל בעולם הזה, והכל מורכב מניגודים מאוזנים של אור וחושך, חיים ומות, "אין חדש תחת השמש". ממילא לא יתכן שהעולם יהיה כולו טוב.
על כן אין מנוס משפלות המוסר שבעומק הרוח לא לעובדי עבודה זרה ולא לכופרים מוחלטים,
התבוננות זו על העולם הזה גרמה לשתי תופעות: עבודה זרה וכפירה. עובדי עבודה זרה היו אומרים - ננסה לקחת כוח אחד שיתפוס כמה שיותר מקום, ויתגבר על הכוח המנוגד לו. זהו מוסר של מלחמה שבין כוח אחד לבין שאר הכוחות. לעומת זאת, הכופרים המוחלטים לא האמינו שיש לאדם כוח לשנות את היחס שבין הכוחות, ועל כן צריך להסתדר עם העולם כמות שהוא.
והמחשבה שהיא מעצמת את הרוח, להעלותו מכל המגרעות שבטבע הבהמי הפראי של האדם, היא רק המחשבה האמונית, המבררת את פעולותיה על ידי שלטון שם ד' בעולם בהתגלות רצונית אידיאלית, שזהו גילוי שם ההויה שבתורת ישראל.
מה שגורם לכל מיני תזות אנושיות ליפול הוא הטבע הפראי של האדם. אם האדם נמצא בעולם שבו לא יכול להיות טוב מוחלט, שלא יכול להיות טוב לכולם - אף אחד אינו מוותר. מצד אחד כל אחד רוצה שהטוב יהיה אצלו, ומצד שני גם החלק הבהמי שבאדם אינו מוותר. ממילא לא ניתן להתגבר על הצד הנמוך, והדבר גורם לתוצאות נוראיות. הצד החומרי אינו מאפשר לאדם לפתח שיטת מוסר. בסעיפים אחרים בספר 'אורות' מסביר הרב, שחלק מתופעת הנאציזם נבנתה על בסיס שנאה גדולה מאוד לאמונות הדתיות - במידה מסוימת לנצרות, ועוד יותר מכך ליהדות. תופעת הנאציזם באה מתוך התחושה שהחלקים הפראיים והטבעיים שבחיים אינם מקבל ביטוי. החלקים הללו דרשו את שלהם, ואם אין תזה שאומרת שהכל טוב - דורשים גם הם את חלקם, ולפעמים גם מנצחים.
רק התפיסה האומרת שאנו נמצאים בעולם שיצר אותו בורא עולם והוא מנהיגו, שהעולם הזה הולך ומתחדש ומגלה את שם ה' בעולם, שיש משהו מעבר לעולם שמתגלה בעולם, ושהאור והחושך המופיעים בעולם הם חלק ממציאות שכולה אור הכוללת את הכל - היא זו שיכולה לתבוע מוסר של טוב מוחלט. זהו גילוי שם הויה שבתורת ישראל . לפני יציאת מצרים, אמר הקב"ה למשה "ושמי ה' לא נודעתי להם" 1 - לאבות ה' לא התגלה בשם ה'. יציאת מצרים, כאחד מהביטויים הנפלאים לכך שיש בעולם גם יצירה חדשה ובריאת יש מאין, היא גילוי שם ה' ההולך ומתגלה עד שנגיע למצב שבו הכל יהיה חי, שלא תהיה מיתה בעולם, שיהיה עולם שכולו טוב. מצד אחד שם הויה הולך ומתגלה בעולם בעל כורחו, אך מצד שני הגילוי הזה תלוי ברצון טהור אידיאלי, בטוב המוחלט. כל התגלות של תורה וכל מצוה קשורות להתגלות של שם הויה. בכל התגלות כזו יש יצירה חדשה, כפי שאמרו חז"ל שבכל מגילת קהלת אין תורה - "אין חדש תחת השמש", אך התורה מופיעה ממעל לשמש אל תוך העולם 2 , ואז יש חדש גם תחת השמש 3 .
^ 1 שמות ו, ג.
^ 2 שבת ל ע"ב "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש - יש לו..."
^ 3 שם "יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה תרנגולת. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום - אף פרי בכל יום. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר: והכתיב אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה, נפק אחוי ליה צלף. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד, ואמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר ליה: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות, ואכלי מילת - נברא בר קורא".
^ 2 שבת ל ע"ב "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה דכתיב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש - יש לו..."
^ 3 שם "יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה תרנגולת. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום - אף פרי בכל יום. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר: והכתיב אין כל חדש תחת השמש! אמר לו: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה, נפק אחוי ליה צלף. ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, שנאמר יהי פסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד, ואמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר ליה: בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות, ואכלי מילת - נברא בר קורא".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
















