ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אך הקיץ הוא יותר מסיפור של מזג אוויר ושמש, על אף שאלה דברים חשובים כשלעצמם. הקיץ הוא גם אווירה, תחושה של רגיעה מהקצב המסחרר של החיים והזדמנות לטעון מחדש את המצברים הרגשיים והגופניים. השיר האמריקני המפורסם של ג'ורג' ואיירה גרשווין מסכם זאת בתמציתיות יפה: "עונת הקיץ, והחיים קלים."
כאן, בישראל, קשה לתאר את החיים כקלים, אבל אפילו כאן הימים הבהירים הארוכים (לא יורד כאן גשם בקיץ) והעובדה שקצב החיים, הלימודים ואפילו המסחר מואט, תורמים לשינוי האווירה שתיארתי קודם. הילדים בחופשה מבית הספר רוב הזמן וקולות צחוק והתרגשות ממלאים את האוויר.
לפני כמה שנים, מחנך חרדי חשוב התגאה בפניי שחוץ מכמה ימים בסביבות תשעה באב, בבית הספר שלו אין לתלמידים שום חופשה. הזכרתי לו בעדינות את התשובה שנתן רבנו יצחק דמפייר (הנודע ללומדי התלמוד כ"ר"י" מהתוספות), נינו של רש"י ואחד מהעורכים הראשיים של התוספות לתלמוד. מלמד שפוטר על ידי מעבידיו מפני שהרשה לילד לקחת יום חופשה מלימודיו פנה לרבי יצחק וביקש ממנו לפסוק שיש להשיב אותו למשרתו. הרב יצחק פסק לטובת המלמד וציין שחופשה מהלימודים היא דבר שמועיל גם למורה וגם לתלמיד. אותו מחנך התרשם אולי ממה שהיה נראה לו בקיאותי, אבל עד כמה שאני יודע, לוח השנה בבית הספר שלו עוד לא השתנה בהתאם לרעיון הזה.
הקיץ היהודי מחולק לשלוש תקופות נפרדות. הראשונה היא זו שבה אנחנו מצויים כעת, משבועות ועד י"ז בתמוז. זאת לרוב התקופה הנעימה ביותר בקיץ מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת האווירה בה. עדיין יש ציפייה והתרגשות שנלוות לתוכניות הקיץ ויש הזדמנות להירגע וליהנות מהחיים ומטובם למרות הקשיים והאכזבות. זאת עונה לחתונות, לביקורים אצל בני משפחה, לנסיעות ולחופשות.
החלק הראשון והמהנה של הקיץ מסתיים בחטף כמעט עם בוא י"ז בתמוז ותקופת האבל על חורבן בית המקדש ועל הגלות. יוצאי גלויות אשכנז לא עורכים חתונות עד אחרי תשעה באב ונמנעים ככל האפשר מאירועים נעימים ומבילויים. יוצאי גלויות ספרד מתחילים את מנהגי האבלות מראש חודש אב או בשבוע שבו חל תשעה באב עצמו. מכל מקום, התקופה השנייה הזאת של הקיץ היא נקודת שפל ליהודים, תקופה כבדה מזיכרון, חרדה ועצבות כואבת. תקופה זו מאפשרת לנו אמנם להעריך את מה שהשגנו ואת ההתקדמות שהתרבות עשתה ב-1,983 השנים שחלפו מאז החריבו הרומאים את בית המקדש בירושלים, אבל היא גם מראה לנו בחריפות את הדרך שעוד יש לעשות כדי לפצות על האובדן הזה.
התקופה האחרונה של הקיץ היא מתשעה באב עד ראש השנה. זאת כבר תקפה עמוסה. חודש אלול מציין את התקרבות ראש השנה ויום כיפור, בתי הספר חוזרים לפעילות (בַּזמן השנה, כך נקווה) וקצב החיים מתגבר בציפייה לקראת החגים שהולכים וקרבים. סוף הקיץ מביא עמו עצבות שנובעת מהפרידה ממנו אך גם ציפייה לשנה החדשה וליתרונות ולהישגים שהיא יכולה להביא עמה. הידיעה שהחגים ממש מעבר לפינה היא נחמה של ממש כשנפרדים בעצב מן הקיץ, מחומו, מיופיו ומהרוגע שהוא מביא עמו.
לוח השנה היהודי הוא באמת מלאכת מחשבת אלקית. הוא נועד לתת לבני האדם את היתרונות הגדולים ביותר שיש בשפע, בנעימות, בציפייה ובמשמעות. אני חושב שהוא משיג את המטרה הזאת בצורה יעילה ונבונה ביותר. זאת דוגמה נוספת לכך שהתורה היא ספר שמדריך את בני האדם ומאתגר אותם

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך מגדירים כללי מלחמה?

למה באנו לעולם הזה?

המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך נראית נקמה יהודית?

מה אכפת לך?

איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















