אהבת ישראל פרק ד סעיף י | הרב זאב סולטנוביץ' | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
אורות ישראל
פרק ד'

קטגוריה משנית

1484

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רבקה בת צילה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מאהבת אלוהים, המוטבעת בתוך כל נפש ישרה, מיד כשמתנערת מהמהומה השכרנית של החושים ונטיותיהם הגסות, מתעוררת היא בתוך הלב אהבת ישראל בכל אדם תרבותי, היודע יפה את המהלך ההסתורי, ואיך פעלה האומה הזאת לטובה על המחשבה האלוהית בכללות האנושיות. ואם אדם זה הוא בן ישראל, מתחברת נטיה זו לאהבת המוצא, והיא נעשית על ידי זה לשלהבת פטריוטית חמה ומאירה. ומתוך שהמחשבה האלוהית הישראלית לא הניחה את העולם להיות שקוע רק במחשבה המיטפיזית לבדה, על דבר האלוהים ומושג האחדות בטהרתו, כי אם הרחיבה את צעדי המוסר והתרבות תחת המצע של המחשבה האלוהית, בצורה חשובה כזאת, שאיננה יכולה להשתכח בחליפות תקופות רבות, על כן בא גם כן החוש המוסרי, המוטבע בלבו של אדם אשר לא עות את דרכו, ומעוררו לאהבת ישראל מתוך הנטיה האסתתית של המוסר. וכשההסתוריה מלמדת בבירור, שכל חיל זה עשה לו ישראל על ידי ארצו המיוחדת, מוכרחת אהבה זו להתפשט גם על ארץ ישראל.

כהקדמה לפן הנוסף של אהבת ישראל שמתגלה בפסקה זו, יש להקדים שבכל נפש מוטבעת אהבת אלוהים. כמובן, בתנאי שנפש זו לא שיכורה מהמהומה של החושים ונטיותיהם הגסות . פעמים רבות, אנו פורטים את אהבת הא-ל שבנפש וממירים אותה לאהבות אחרות. למשל, אדם האומר אני אוהב(!) בירה, אוהב טבע ונוף, אוהב לשכב על המטה, אוהב לעבוד בגינה, אוהב חברים, אוהב צמחים. ישנם המון סוגים של אהבות. כל האהבות האלה באות מאהבת האלוהים - מאותו הניצוץ האלוהי שבנפש, של קרבה אל המקור הראשון, מקור הכל. למקור הזה יש המון ביטויים, המון פנים וציורים שמקיפים אותנו ונמצאים בתוכנו ולכן אנחנו חשים קרבה לבני אדם, לנופים, לבעלי חיים, לצמחים ולכל דבר שהוא. גם כשאנחנו טועמים, רואים, שומעים או חשים, כל סוג של חוש הוא סוג של מגע וקרבה. אנחנו נוגעים וטועמים את המקור העליון, יסוד היישות של אותו דבר, והוא מתהדהד בנפשנו, עם יסודנו אנו. אנו חשים שאנחנו יותר חיים כשיש לנו יותר עונג, יותר ממשות. אלא, שרוב האהבות הללו יכולות להסתיר מאתנו את מקורן - אהבת הא-ל. אבל אם אדם מתנער מהמהומה השכרנית הזאת, מתפכח משכרותו ויודע שלא החוש הגס יוצר את האהבה אלא מה שמעבר לו, הוא מגלה בתוכו את אהבת הא-ל.

כשהאדם הישר, המפוכח משכרונו החושי, מגלה את אהבת הא-ל שבנפשו, מתעוררת היא בתוך הלב אהבת ישראל . וזה קורה דווקא בכל אדם תרבותי, שכן אדם בלתי תרבותי לא יודע בכלל שיש ישראל בעולם; ואם יודע, לא יודע מה בכלל קרה איתם. לאדם כזה, אין פרספקטיבה היסטורית ולא פרספקטיבה מערכתית של מושגים וערכים, ולכן הוא לא יודע לקשר בין אלוהות לבין ישראל. הוא לא יודע איך הגיעו אליו המושגים הטהורים של אהבת הא-ל. אולי הוא חושב שהחכמים הגדולים שהגיעו לכזה הישג רוחני הם הכומר המקומי או המופתי האזורי, או אולי האבות הקדומים של המשפחה. אבל אדם תרבותי בעל פרספקטיבה היסטורית ויכולת להבין מערכת שלמה של מושגים וערכים, יודע מה מקומם של ישראל בעיצוב התרבות כמערכת של מושגים, ערכים, שאיפות, חזונות, ואירועים בעלי משמעות. רק לא מזמן ראיתי ציטוט קצר של וינסטון צ'רצ'יל, שאמר ששום אדם ישר לא יכול להכחיש את מיוחדתם המופלאה של ישראל בתולדות העולם. לא תמיד הוא הסיק מכך את המסקנות המתבקשות, אבל בכל זאת הוא הבין משהו. אין ספק שבמבט ישר, בלתי משוחד ובלתי מעוות על ידי שנאה, משטמה, קנאה או תחרות, כל אדם תרבותי יידע בליבו את הערך הגדול של ישראל בעולם, וממילא תהיה בו אהבת ישראל מסוג מסוים. זאת לא תמיד אהבה של קרבה, אלא אהבה שהיא בבחינת הערכה, כבוד ורצון שזה ימשיך להתקיים.

מתעוררת היא בתוך הלב אהבת ישראל בכל אדם תרבותי, היודע יפה את המהלך ההסתורי, ואיך פעלה האומה הזאת לטובה על המחשבה האלוהית בכללות האנושיות. היודע כיצד הם הצילו את האנושות מרשת האליליות שהיתה פרושה לרגליה, שכן בעבר כל המחשבה האלוהית היתה אלילית. כמובן, האנשים כולם חשבו על אלוהים, אבל על הרבה אלוהים שונים שמסתכסכים אחד עם השני, נואפים, גונבים ואפילו מתקנאים בבני אדם. מי שקורא את המיתולוגיות השונות, רואה שיש בהן יצירה ספרותית יפה, עלילות מסובכות, בלשיות, רומנטיות ובכלל מכל הסוגים. כסיפור זה מעניין מאד, אבל אם רק נזכרים לרגע שמדובר באלוהים, שפעם אנשים תיארו אותו (או אותם...) ככה, זה כבר פחות מלבב. ישראל פעלו לטובה על המחשבה האלוהית, זיקקו וטיהרו אותה. ואף שרשת האליליות עדיין לוכדת את האנשים בתוכה לא פעם, אפילו כאשר מדובר על הנוצרים שעוד לא לגמרי השתחררו מן הדמיון האלוהי, או המוסלמים שאולי השתחררו מן הדמיון האלוהי, אבל יחד איתו השתחררו מן הדמיון בכלל ונעשו פשטנים עד כדי אימה, בכל זאת, על כולם פעלו ישראל לטובה. כאומה הנאמנה לדבר הא-ל בסיני, הם הסירו את המכשול הנורא, השקר המתועב של האליליות, מן האנושות, לפחות מהחלק היותר מתקדם שלה. וזאת, על ידי נאמנות ומאבק רוחני בלתי מתפשר של יותר מאלף שנה, על ידי הנכונות להיות מיעוט קטן המותקף על ידי כל העמים באזור, ולאחר מכן על ידי תרבויות גדולות ונאדרות בכוחן, כמו ההלינסטית ואחר כך הרומית. לאורך המאבק הזה, הם לא רק עמדו על שלהם ולא נכנעו, אלא אדרבא, פיתחו את הגישה האלוהית המונותאיסטית, וניצחו במאבק הזה ניצחון גדול. אדם שבליבו הוא אוהב אלוהים (במובן של המושג הנעלה והאחד), לא יוכל שלא להעריך ולא לאהוד את האומה הזאת בכללותה. ואם אדם זה - בן התרבות, הוא בן ישראל, מתחברת נטיה זו של אהבת אלוהים לאהבת המוצא, שכן סוף סוף זו המשפחה שלו, והיא נעשית על ידי זה לשלהבת פטריוטית 1 חמה ומאירה.

המחשבה האלוהית הישראלית פעלה פעולה נכבדה על דבר התפישה של האלוהים ומושג האחדות בטהרתו, בתחום ה מחשבה המיטפיזית (שמעבר לעולם החומרי). והיא, ההטמעה של העיקרון המונותיאיסטי: יש רק א-ל אחד והוא מעל ומעבר למציאות הפיזית. הדבר מנוגד לאלילות בשני הצדדים שלה: ריבוי אלים והגשמת הא-ל, כלומר זיהוי האלוהות עם מימדים פיזיקליים חומריים. אבל לא רק שם החידוש, שכן המחשבה האלוהית הישראלית לא הניחה את העולם להיות שקוע רק במחשבה המיטפיזית לבדה, כי אם הרחיבה את צעדי המוסר והתרבות תחת המצע של המחשבה האלוהית . כלומר, ההשלכה של העיקרון המונתיאסטי גם היא חידוש עצום. הא-ל האחד שמעל ומעבר לעולם, הוא בורא העולם והוא משגיח על העולם ומעוניין שיתנהל על פי חוק וצדק מוסרי. לכן לא רק שיש א-ל אחד גדול ובלתי נראה, אלא גם לא "עָזַב ד' אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל ח, יב). הוא מצווה ציוויים מוסריים לגבי מבנה החברה, יחסי המשפחה, היחס לכל יחיד ויחיד, היחס לרכוש, לחיים, לצמחים ולסביבה. הציוויים נוגעים לעבר, להווה ולעתיד, למימדי המרחב והזמן, ובמישור החברתי והפרטי. וכולם מכוונים אל הביטוי המוסרי המלא, שלעולם מלא חדור הארה אלוהית. לא רק הארה על מושג הא-ל יש ביהדות, כי אם הארה גדולה על העולם מגובה מושג הא-ל, וזו תרומה עצומה לתרבות האנושית. אין זו רק הצלה מן האליליות, כי אם גם הצבת אתגר וחזון מוסרי בפני האדם כולו. וכל זה נעשה בצורה חשובה כזאת, שאיננה יכולה להשתכח בחליפות תקופות רבות, שכן העיקרון הגדול הזה איננו תוצר רק של מציאות היסטורית מסוימת או של מצב חברתי כלשהו בלבד. ועל כן, גם עם שינוי התקופות, התרבויות, המקומות, הזמנים, אמצעי הייצור ותנאי החיים, העקרונות המוסריים האלה עדיין עומדים בתקפם, והאידיאל הגדול של האנושות התרבותית, הוא עדיין עשרת הדיברות.

על כן בא גם כן החוש המוסרי, המוטבע בלבו של אדם אשר לא עות את דרכו, שכן ישנם רבים שמעוותים את דרכם, שרגשות הקנאה, התחרות והשנאה מטים את ליבם. אבל מי שלא עיוות את דרכו, החוש המוסרי הזה מעוררו לאהבת ישראל מתוך הנטיה האסתתית של המוסר. היופי של המערכת המוסרית. לעומת מושג האתיקה - המוסר, ישנו מושג האסתתיקה - היופי. הצד האתי הוא, שלכל אחד מאיתנו יש חוש מוסרי, מצפון, ולפעמים אנחנו פונים אל המצפון (שלא כאותו אדם שאמר מצפוני נקי, שכן מעולם לא השתמשתי בו...), משתמשים בו והוא מנחה אותנו. פעמים רבות אנשים חושבים שהמצפון יכול להנחות אותם תמיד, כך שבכל מצב ובכל מקרה הם יידעו מה לעשות. למעשה, זה לא כל כך פשוט. הדילמות המוסריות הינן קשות מאד, ואם אין חוק אלוהי, אזי אנשים, מדינות ותרבויות שלמות, מסתבכים מהר מאד עד למעלה ראש. אבל גם אם אדם חושב שהחוש כשלעצמו די בו כדי להנחות אותו, נדהם כאשר הוא נתקל במערכת כל כך מופלאה, דייקנית, שעם שלם משקיע אלפי שנים של שקדנות, תבונה, מאמץ, דביקות ומסירות כדי לפתח אותה ולמצוא את ההוראה המוסרית המדויקת לכל מצב, שעה, אדם ועניין. התפישה של המערכת המרהיבה של המוסר האלוהי החודר לפרטי הפרטים של תחומי החיים השונים, זה מרהיב את הלב, זו כבר האסתתיקה של המוסר. בדומה לכך, ניתן לומר שלאדם מסוים יש כישרון אומנתי כלשהו. אבל כאשר יודעים להביע את הכישרון הזה בפרטים, ההתפעלות הנפשית ממנו גדולה הרבה יותר. למשל, יכול להיות אדם שיודעים שיש לו כישרון מוזיקלי גדול, אבל כשהוא כותב סימפוניה לתזמורת של מאה ועשרים כלים, וכל צליל במקומו, זה נפלא. ייתכן שאנחנו יודעים שלאדם יש כישרון ציורי, אבל כאשר הוא מצייר את הציור, משתמש בכל מגוון הצבעים, הצורות והקומפוזיציות, וכל כתם במקום, כל קו מדויק, זוהי האסתתיקה. גם במוסר יש אסתתיקה, עד שגם אדם שאינו שותף באופן אישי למחויבות הזאת של תורת ישראל, לא יכול שלא להתפעל מן היופי הנפלא הזה.

האנשים הישרים, שלא מושפעים משיכרון החושים ושנפשם לא עוותה, מכונים במסורת היהודית חסידי אומות העולם, בני נח אמיתיים. הרצי"ה היה מספר, שפעם ר' איסר זלמן מלצר בא לרב זצ"ל בשאלה על הרמב"ם. בנוסח המודפס של הרמב"ם כתוב (לפחות היה, אולי תיקנו אותו בינתיים): "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם" (הלכות מלכים ח, א). הוא לא מתגייר, אלא מקבל על עצמו את שבע מצוות בני נח מתוקף אמונתו בתורה. אם זה לא מתוך כך, כתוב היה שהוא לא מחסידי האומות ולא מחכמיהם. לא מחסידי האומות - זה מובן, אבל לא מחכמיהם - הלוא מדעתו הוא עושה? והרב ענה שיש פה טעות דפוס, וצריך להיות "אלא מחכמיהם". אמר ר' איסר זלמן שאילו היה כתוב כך, זה היה טוב. אמר הרב: "מה זה אילו? ככה זה!" זה שבמעשיו הוא כמו חסיד אומות העולם זה לא מספיק. הוא מחכמי האומות, הוא מבין משהו, אבל מחר הוא יכול להבין בדיוק אחרת ולעשות בדיוק הפוך. זה תלוי בו. חסיד אומות עולם, הוא זה שמאמין במעמד הר סיני ובמסירת התורה לישראל, באמיתתה של התורה שניתנה לישראל, ועל ידי כך - מתוקף העניין הדתי והאמוני, הוא עושה את מה שהוא עושה. אם בנוסף לזה הוא גם חכם, מעמיק ומבין את הדברים מה טוב, אבל לא זה מה שהופך אותו לחסיד אומות העולם. גם כשהוא לא מחויב לתרי"ג מצוות, לכל האבות והתולדות שלהן, הוא יכול להתפעל מאד מהמערכת הנפלאה של המוסר המתממש בחיי היחיד החברה האומה לאורך הזמן.

וכשההסתוריה מלמדת בבירור, שכל חיל זה עשה לו ישראל על ידי ארצו המיוחדת, מוכרחת אהבה זו להתפשט גם על ארץ ישראל. אהבת ישראל נובעת מאהבת הא-ל, וממנה נובעת אהבת ארץ ישראל. התורה בעצמה מתנה את קיום המצוות, ודווקא כאלה שבהן המטען המוסרי הוא גבוה ובולט, בהיות ישראל בארצם. בין אם מדובר במצוות הקשורות למעשר, לדאגה לעני - לקט שכחה ופאה. בין אם מדובר על תחושת האחווה הפנימית שהיא יסוד מוסרי גדול. ובין אם מדובר על יותר מזה - חזון בניין המלכות, המקדש והסנהדרין. ללא בניין הארץ, לא רק ממלכתיות ישראלית אינה, גם המקדש אינו, שהרי הוא יכול להיות רק "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ד'" (דברים יב, יד). ולא רק המקדש איננו, אלא גם הסנהדרין, המוסד השיפוטי והמוסרי העליון, אינו, שכן הוא קשור למקדש. התורה כולה מנחה את ישראל לחיים שלמים מלאים, דווקא בארץ ישראל, שהיא "אֶרֶץ אֲשֶׁר ד' אֱלוֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ד' אֱלוֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב). האסון הנורא, העונש המחריד ביותר שהתורה מדברת עליו, הוא גלות מארץ ישראל. "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. וַיֹּאמֶר ד' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי…" (ירמיהו ט, יא-יב) והתורה אבדה על עזבם את הארץ, בבחינת "כל הדר בחוצה לארץ - כאילו עובד עבודת כוכבים" (כתובות קי:). אלו דוגמאות בודדות בלבד, על מנת להמחיש את מה שאומר כאן הרב שכל חיל זה , החיים המוסריים, הארת המושג האלוהי המטפיזי הגדול, עשה לו ישראל על ידי ארצו המיוחדת , ארץ הקודש. ומכאן מוכרחת אהבה זו לארץ, הדאגה אליה, ולכך שתהיה דווקא של עם ישראל. רק באופן זה יש תקומה לישראל, ורק באופן זה יש תקומה לאותו הכישרון הישראלי המופלא להיות צינור משפיע של אהבת הא-ל בעולם. 2

^ 1. אף שכיום אנו משתמשים במילה פטריוטיות במשמעות של אהבת הארץ והמדינה, הרי באמת משמעותה קרובה יותר לאהבת המוצא. אנחנו בדרך כלל מתרגמים פטריוטיות כאהבת המולדת, שבעברית גם היא מלשון לידה, אהבת המוצא, המשפחה. 'פטרה' זה אבא, בגרמנית מולדת זה 'פטרלנד' - ארץ אבות, וכן באנגלית. פטריוטיות היא בעצם אהבת המוצא, העם, רק אחר כך, במשמעות המורחבת יותר, הארץ. המוצא שייך יותר למשפחה האנושית מאשר למיקום הגיאוגרפי.
^ 2. במידה מסוימת, ניתן לראות שישנן בעולם קבוצות שגם אם הן לא מביעות את זה ממש, יש בהן רגש של הערכה לעם ישראל כעם קדוש, ולארצו כארץ הקודש. צריך לחזק ולטהר את זה יותר, אבל זה כבר קיים.

פרק ד'

הרב זאב סולטנוביץ'

ר"מ בישיבת הר ברכה.

כרך ב'
האיסלם
כרך ב' שיעור ד'
תשס"ה
לך לך
המהפכה הרוחנית - אברהם אבינו
כרך א' שיעור ד'
תשס"ה
כרך א'
הנבואה הישראלית
כרך א' שיעור י"ז
תשס"ה
כרך א'
תקופת יהושע
כרך א' שיעור י"א
תשס"ה

פרק ד'

פרק ד'
אהבת ישראל פרק ד פסקה ז
הרב זאב סולטנוביץ' | סיון תשס"ח
פרק ד'
אהבת ישראל פסקה ב
הרב זאב סולטנוביץ' | סיון תשס"ח
פרק ד'
אהבת ישראל פרק ד פסקה ו
הרב זאב סולטנוביץ' | סיון תשס"ח
פרק ד'
אהבת ישראל פסקה ג
הרב זאב סולטנוביץ' | סיון תשס"ח

פרק ד'

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב אליקים לבנון
הרב ינון גרוסברג
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב יוסף צבי רימון
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

אהבת ישראל פרק ד פסקה ז

אהבת ישראל פסקה ב

אהבת ישראל פרק ד פסקה ו

אהבת ישראל פסקה ג

אהבת ישראל פסקה א

הרב זאב סולטנוביץ'

האיסלם

כרך ב' שיעור ד'

המהפכה הרוחנית - אברהם אבינו

כרך א' שיעור ד'

הנבואה הישראלית

כרך א' שיעור י"ז

תקופת יהושע

כרך א' שיעור י"א

אהבת ישראל פרק ד פסקה ז

אהבת ישראל פסקה ב

אהבת ישראל פרק ד פסקה ו

אהבת ישראל פסקה ג

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

איך ללמוד אמונה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

עשרת המכות סוללות דרך

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות קבלת שבת מוקדמת

טז ניסן – החג המוצפן

פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש