ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
ויש לשאול, אם צדיק זה הוא כה משובח, מדוע משה רבנו לא מינה אותו להיות מנהיג ישראל אחריו? מדוע המינוי הזה הגיע ליהושע? בהמשך הפרשה מובא כי משה ביקש מאת ה': "יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה וכו' ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" וענהו ה' "קח לך את יהושע" (במדבר כז, טז-יח).
עונה על כך אדמו"ר ר' מנחם מנדל מקאצק (בספר "עמוד האמת", עמ' מב) שהתורה רמזה התשובה. "אלוקי הרוחות" למה נאמר? כתב רש"י: "אמר לפניו: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינם דומים זה לזה. תמנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו"? עכ"ל רש"י. כלומר לא די במינוי לתפקיד של קדוש עליון המשליך נפשו מנגד. אלא כדי להיות מנהיג ישראל צריכים להביא אדם בעל סובלנות, אדם המסוגל לראות בשגיונותיהם של ישראל ושובבותם. אמת כי פנחס היה בעל מעלה, אבל לא היה ראוי להנהיג את ישראל.
חז"ל הניחו לנו עקרונות יסוד, כיצד בוחרים מנהיג ישראל. "אזהרה לדיין שיסבול את הציבור. ועד כמה? עד דרגת 'כאשר ישא האומן את היונק' (סנהדרין ח.). אהבה ללא ליאות וללא רפיון, כאילו ישראל הם תינוקות גמולי מחלב. כך סגנן הרמב"ם (הל' מלכים פ"ב ה"ו) את התכונה הזאת: "ויסבול טרחם ומשאם ותלונתם וקצפם, כאשר ישא האומן את היונק. 'רועה' קראו הכתוב: 'לרעות ביעקב עמו' (תהלים עח, עא) עכ"ל. ודרכו של רועה "בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא" (ישעיה מ, יא) כמסופר במדרש (שמות רבה, ב) איך משה נשא כבש צעיר על כתפו, כדי להחזיר אותו לעדר. ענה לו הקב"ה: "חייך! שאתה תרעה את עמי". וכך כתב רש"י במפורש, כאשר ה' פקד על משה למנות את יהושע לתפקיד: "וציויתה אותו לעיניהם" (במדבר כז, יט) פירש רש"י: "דע שישראל הם טרחנים והם סרבנים. על מנת שתקבל עליך לדעת כן!".
לעומת זאת, עם כל מעלותיו הנשגבות של פנחס (הוא אליהו) לא מילא את התנאים הללו. כך כותב הפוסק הגדול, המקובל הגדול, רבי דוד בן זימרא (רדב"ז) מלפני כחמש מאות שנה (בשו"ת רדב"ז, מספר ב' אלפים רצ"ד): "שאלת ממני אם יש טעם למה ה' הטריח את אליהו מהלך ארבעים יום כאשר ברח מאיזבל בהר הכרמל, עד אשר בא אל הר האלהים בחורב, והראהו כל אותו המראה? והרי בא"י אשר שם עיקר הנבואה וכו' אבל הר חורב, אחרי שנסתלקה משם שכינה אחרי מתן תורה, אין בו שום קדושה?" עד כאן השאלה. וענה: "כבר ידעת שאין הקב"ה חפץ שילמדו קטיגוריא על בניו, רק סנגוריא, ה' רוצה שהצדיק יתפלל על הדור, כמו שעשה אברהם. אבל אליהו היה לעולם מקנא, כך כתוב במדרש. א"ל ה': אליהו, לעולם אתה מקנא. קנאת בשטים על גילוי עריות (הרי אמרו כי פנחס הוא אליהו), עכשיו קנאת על הברית, שאמרת "כי עזבו בריתך בני ישראל" (מל"א יט, י). וכשראה הקב"ה שלעולם היה מקנא, ולא היה מלמד זכות על ישראל ולא התפלל עליהם, אלא אדרבה אליהו נשבע לאחאב 'אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי' (מל"א יז, א), וראה בצערם של ישראל שהיו מתים ברעב, ולא התפלל עליהם עד שריחם הקב"ה בשנה השלישית ואמר 'לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה' (מל"א יח, א). והיה הקב"ה מתאוה שיתפלל על בניו. אמר ה': וכי לא למד זה ממשה רבו? שהתפלל לפני כמה פעמים על ישראל, ומסר נפשו עליהם. אמר ה': אעשה לו רמזים ודברים אשר נעשו למשה רבו, ויזכור מעשיו וילמד לבטל קטגוריא וילמד עליהם זכות כאשר עשה משה. וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום (מל"א יט, ח), כמו שעמד משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל. ה' הביא את אליהו אל הר האלהים, מקום המעמד הגדול, והלינו במערה הנקראת 'צור' אשר נתיישב שם משה. ואמר לו: "מה לך פה אליהו?" כלומר, מי הביאך הלום? אולי יזכור וישוב לבקש רחמים. ואדרבה הוסיף לומר דלטוריא "עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו, ואת נביאיך הרגו בחרב" (מל"א יט, י), א"ל הקב"ה, עדיין אתה מקנא!? צא ועמדת בהר לפני ה', כאשר אמר למשה "הנה מקום אתי ונצבת על הצור ושמתיך בנקרת הצור" היא המערה, והראה למשה י"ג מדות של רחמים, ואמר לו: אם יעשו בניך לפני כסדר הזה, מיד אני מרחם עליהם (ר"ה דף יז:). כל זה כדי שאליהו יתן אל לבו, וה' העביר לפניו רוח גדולה. אמרו במדרש: בשעה שהרוח יוצאת לעולם, הקב"ה מרשלו בהרים ומשברו בסלעים, ואומר לו הזהר שלא תזיק לבריותי ע"כ (ויק"ר טו, א). ועל דרך זה ה' הראה לאליהו את הרעש והאש. המתרגם ביאר: מלאכי רוחא ומלאכי זיע. אח"כ קול דממה דקה, כלומר שה' רמז לו שאע"פ שיש לו שלוחים הרבה של זעם, אבל חביב לפניו קול של תפלה הנאמרת בלחש, בקול דממה דקה. אמרו חז"ל במדרש שה' המתין לאליהו שלוש שעות , ועדיין אליהו היה תקיף במדתו, ואמר קנוא קנאתי".
ממשיך רדב"ז שם: "כיון שראה הקב"ה שעדיין הוא מקנא, אמר אין זה ראוי לעמוד בעולם, אמר לו: 'ואת אלישע תמשח לנביא תחתיך'. לקחת נפשו של אליהו, זהו אי אפשר שכבר נתתי לו את בריתי שלום. להניח אותו בעולם, גם כן אי אפשר, שלעולם יהיה מקנא ולא ילמד סנגיריא על ישראל. הלכך יסתלק לעליונים".
"ואם תשאל למה באמת אליהו לא התפלל על הדור? אלא זה בגלל שראה בהם שלוש עבירות החמורות, ע"ז גלוי עריות ושפיכת דמים, וחשב שלא תועיל תפילה. אבל מכל מקום היה לו לעשות מה שעליו, שכבר היו שם צדיקים הרבה, "שבעת אלפים ברכיים אשר לא כרעו לבעל" (מל"א יט, יח). ואפילו חרב חדה מונחת על צארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות י.). (עכ"ל רדב"ז בתשובה ההיא).
מהדברים הנ"ל של גדול עולם הרדב"ז למדנו כי אמנם פנחס היה חסיד עליון, אבל אינו מתאים להיות מנהיג ישראל. שרש לגישה זו מצאנו אצל ר' יצחק עראמה, מחבר "עקידת יצחק" (דור אחד לפני רדב"ז) הכותב בפרשתנו (עמ' קיח) "אמנם בא לו הלימוד באומרו "לא ברוח ה', ולא ברעש ה' ולא באש ה'. כלומר שה' אינו מסכים בכל מה שיעלה על הרוח לעשות, ולא במה שיעשה ברעש ובחרדת המהירות, גם לא באש רתיחת הכעס והקפדנות. אמנם אחרי כל זה בא 'קול דממה דקה' לומר כי אשר יבחר ה' הוא המעשה אשר יעשה בנחת וביישוב הדעת". וכן רמז לזה המלבי"ם (מלכים א, יט, יא).
אנו כעת בעיצומה של מלחמה רוחנית עם המתנגדים לשלטון התורה בארצנו. יש לנו משימה קשה מאד להנהיג סדרי קיום תורה ומצוות, מול הכוחות השוללים האמונה בה', והעושים ככל אשר ביכולתם לעקור את היהדות מארצנו. ידענו בבטחון גמור שנצליח להביא את עם ישראל חזרה לחיק התורה, כי ה' הוא העומד לצידנו, והוא הפוקד על כל מאמצינו. אבל להצליח בשכנוע עמנו צריכים אנו לדבר בנחת ובשלווה, ולא בלהט של קרב.
כך ענה מרן הרב קוק למי שתבע ממנו להלחם בתקיפות יתרה נגד פורעי התורה: "וב"ה אני עושה קולות ורעשים על הטומאה במקום הנצרך. אלא שאני מדבר את דברי בסדר ובנחת, כאשר נצטוינו מעצת הלך החכם [העיר רצי"ה קוק כי כוונתו לפסוק: "דברי חכמים בנחת נשמעים, מזעקת מושל בכסילים" (קהלת ט, יז)]. ואין ספק אם הדר"ג ועוד גדולי הדור היו מחזקים את ידי, נלוים עמדי ונוהגים מנהגי כמה דאפשר לפי מדתם, היה שם שמים מתקדש, ורב שלום וברכה היה נשפע על ישראל ועל ארץ ישראל, ורבים רבים מאד היו שבים בתשובה שלימה" (אגרות הראי"ה, ח"ב עמ' קפט).
ודאי כי פנחס היה צדיק עליון. רואים זאת מהכבוד הגדול שכיבדו הקב"ה על קנאותו. אבל אין זאת ההנהגה הראויה למנהיגי ישראל. "דברי חכמים בנחת נשמעים". כשהם בנחת ושלווה, הם "נשמעים" לאוזן והאנשים יצייתו לדברי החכם.
איך מתכוננים לקבלת התורה?
סוד ההתחדשות של יצחק
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
סודה של ברכה
מה מברכים על מנה אחרונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות נתינה בפורים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
