ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- רביבים א'
- פרו ורבו
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לאחר פרסום הדברים קיבלתי תגובות חיוביות רבות, בכתב ובעל פה, מגברים ונשים. וחלקם ציינו כי אחד מן הדברים שאנשים מצטערים עליהם בזקנותם, שלא הולידו עוד ילד או שניים.
היאך יתפרנסו
אולם גם הגיעה שאלה מא', בת שלושים:
בעקבות התשובה לזוג סטודנטים (ובעיקר סטודנטית) שלא לדחות הריון. רציתי להעיר מספר הערות:
א. בדרך כלל, רוב הסטודנטים לומדים על חשבונם ומקסימום ההורים מסייעים להם. מאד קשה לעמוד גם בהוצאות של ילד נוסף (חיתולים, אוכל, תרופות וכו'), ובנוסף, גם לממן מטפלת או מעון כשההורים לומדים!!! הרבה מאד הוצאות, ללא הכנסות (כמעט)!!! וזאת בניגוד למצב בו ההורים עובדים (או לפחות אחד מהם עובד), שאז יש מהיכן לממן את ההוצאות המרובות!
ב. לימודים גבוהים דורשים גם הרבה מאד השקעה בבית, יותר מאשר עבודה "רגילה": למידה לקראת מבחנים, הכנת עבודות, וכו', ודבר זה מאד קשה כאשר יש תינוק בבית, שדורש את תשומת הלב, וגם חולה לפעמים. ושלא לדבר על האמהות שמיניקות...
ג. ברוב האוניברסיטאות והמכללות (ואולי אפילו בכולן), נותנים לאמא רק חודש חופשת לידה, שלא כמו במקום עבודה רגיל (12 שבועות מביטוח לאומי, או לפחות 6, אם האשה עבדה פחות מהנדרש), ואחר כך היא צריכה להיות בטרוף להשלים את כל החומר והפער שנוצר, ובנוסף גם להתאושש מהלידה, וגם לגדל כמובן את התינוק!!! ואין בכלל מה להשוות זאת לעבודה רגילה, שגם לא מצפים ממנה שתשלים את מה ש"הפסידה", וגם בפעמים רבות, מאפשרים לה להאריך את חופשת הלידה, ולגדל את התינוק קצת יותר זמן!
אני לא אומרת שזה בלתי-אפשרי ללדת תוך כדי הלימודים, אך אני חושבת, שהרב לא התייחס לנקודות אלו במאמר שלו, והייתי מאד שמחה לשמוע את דעת הרב בנושאים הללו.
הסתפקות במועט וסדר עדיפויות
שאלת שילוב הלימודים הגבוהים והאימהות היא שאלה קשה ומורכבת. 1 בינתיים אענה עליה בפשטות, בקיצור ובחריפות מסוימת. הפתרון המרכזי נעוץ בהסתפקות במועט. זוג שיש להם רכב, יכולים לוותר עליו למשך שנות הלימודים ולחסוך לפחות 1,500 ש"ח לחודש, ולממן בהם את הטיפול בתינוק. מה עדיף: תינוק או רכב? מי ששוכר דירה בעיר יכול לעבור לישוב ולחסוך כאלף ש"ח בחודש. מה עדיף: לגור בסביבה המועדפת יותר או תינוק?
זוג שמתכוון לקנות דירה שמחירה 150,000$, יכול להחליט לקנות דירה במיקום קצת פחות נוח בעלות של 140,000$, ובאותם 10,000$ שיישארו לו, יממן את הטיפול בתינוק. מה עדיף: עוד ילד או דירה מעט יותר יוקרתית? ואם גם דירה במאה וארבעים אלף דולר אינם יכולים לקנות, ובקושי יוכלו לקנות דירה במאה ועשרים אלף דולר, באחת השכונות הזולות. אולי מוטב שיקנו דירה בששים אלף דולר באחד מיישובי יש"ע או בצפון הארץ או דרומה, ובששים אלף הדולר הנותרים יממנו טיפול בשישה ילדים. מה עדיף: דירה באחת השכונות העירוניות או עוד כמה ילדים?
ובני זוג שאין להם כסף מזומן, לא לדירה ולא למימון הטיפול בתינוק, יכולים לקחת הלוואה ולהחזירה לאחר שיתחילו לעבוד. כמו שלוקחים הלוואה כדי לקנות בית, כך יש מקום לקחת הלוואה כדי להרחיב את המשפחה. ואם קשה לעמוד בעומס הלימודים, אפשר אולי להפחית מעט מהעומס ולהאריך קצת את משך הלימודים. מה עדיף: לסיים במהירות את הלימודים או ללכת לפי ההדרכה התורנית המקובלת שלא לעכב את ההריון ולזכות לראות יותר נכדים ונינים? השאלה הבסיסית היא האם המשפחה תופסת את המקום הראוי לה בראש סולם העדיפויות.
יהי רצון שבמהרה יתקיימו דברי הנביא (יחזקאל לו, לח): "כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'".
שאלות על הטבלה של גידול המשפחה
שאלה: מדוע לא הופיעה בטבלה גם משפחה שיש לה בממוצע שמונה ילדים או תשעה? האם אין בכך משום אמירה שיותר משבעה ילדים זה מוגזם?
תשובה: כיוון שמדובר על ממוצע, הכולל בתוכו את כל בני המשפחה בשניים עד שלושה דורות, הרי שכדי שהממוצע יהיה שבע, צריך שיהיו באותה המשפחה גם משפחות עם יותר ילדים, כדי שלבסוף הממוצע יהיה שבע. ולכן נראה היה שלהגיע לממוצע של יותר משבע במשך כמה דורות הוא דבר קשה. אבל אין בכך כמובן הבעת עמדה כנגד יותר ילדים. אמנם יש לציין כי לעיתים במשפחה ברוכת ילדים, כאשר ההורים אינם מצליחים לטפל כראוי בילדיהם, המסקנה של הילדים תהיה כי עדיף שיהיו להם פחות ילדים. ואזי בדור הראשון אולי יהיו עשרה ילדים, אבל אחר כך לכולם יהיו רק ארבעה ושלושה.
שאלה: האם זה לא מגוחך להראות את טבלת הצאצאים. או במילים אחרות, האם זה צריך להיות השיקול היחיד שמנחה את האשה בהביאה ילדים לעולם?
תשובה: ברור שזה אינו השיקול היחיד, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מההיבט הזה. מי שידע עד כמה גורם הזמן משפיע אינו זקוק לטבלה, מי שלא ידע - עכשיו הוא יודע. כיצד יחליט? בחירה שלו!
שאלה: מה לדעת הרב צריכה לעשות אשה שיש לה כשרונות גאוניים וברור לסובבים אותה שאם תשקיע בלימודי רפואה או מדעים אחרים תוכל לתרום תרומה משמעותית מאוד לחברה ואולי אף לאנושות, האם עליה להתחתן מוקדם, להעמיד את המשפחה במקום הראשון על חשבון התפתחותה המדעית לטובת האנושות, או שמוטב שתעמיד את לימודיה ומחקריה במקום הראשון?
תשובה:
במקרה כזה יתכן שעדיף שאותה אשה תקדיש את מיטב כשרונותיה לטובת האנושות. כדאי שתמצא בעל טוב ואוהב, שיהיה מוכן להעריך את כשרונה ולקחת על עצמו את עיקר הטיפול במשפחה כדי שתוכל לתרום את תרומתה לחברה ויחד עם זה גם ללדת ילדים ולדעת שהם מטופלים ומחונכים כראוי. בעלה לא חייב להיות מוכשר כמותה, וממילא אם תחפש בחור שיהיה יותר מוכשר ממנה או אפילו כמותה - כנראה שלא תתחתן.
^ 1. זה אחד השיקולים המרכזיים להדרכה הנכונה הניתנת כיום לבנות רבות, לדחות בכמה שנים את גיל הנישואין. מסתבר שלולא הצורך האמיתי ללמוד מקצוע, גיל הנישואין הממוצע היה יורד לסביבות גיל 18 ואולי אף פחות, כפי שהיה בעבר. יש לציין כי אחד השיקולים לוותר על שירות לאומי קשור בשאלת ההתנגשות בין לימודי מקצוע ונישואין, כפי שהובא לעיל בפרק ב' על השירות הלאומי, בעיקר במאמר הראשון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
