כיצד נשתמש נכון בטלפון הסלולארי? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
התורה והחיים
תקשורת

1282

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

נפתלי בן גילה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הוא הפך כבר מזמן לסמל התרבות המערבית.
הוא הולך איתנו לכל מקום כבן לוויה קבוע. לעיתים אף "מציל" אותנו מתקלות שונות ומשונות. ואולי, להיפך - הוא רודף אותנו לכל מקום? גוזל מאיתנו את השקט, השלווה, הפרטיות, הריכוז והקדושה.
הגיע הזמן, שנברר מבחינה יהודית, כחלק מהבירור הכולל של יחסינו לתרבות המערבית - כיצד נשתמש נכון בטלפון הסלולארי?

[אל ת]תן לאצבעות ללכת במקומך!
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני - שומרון
זוהי הכותרת המרכזית בנושא, וזוהי התשובה לשאלה שהוצבה מעל הכותרת.
תפעיל גם את הראש! לצערנו הרב, רובינו נוטים לנקוט את מדיניות העדר. אנחנו נגררים (רק בלי שלט סימון - "נגרר", עם המספר). אנחנו מושפעים מאוד ממה שרואות עינינו ושומעות אוזנינו, והחברות הסלולאריות וכלי התקשורת יודעים זאת היטב. אחרת, לא היו משקיעים מיליונים בפרסום. ומבחינתם - זה אכן מניב תוצאות. אני אקנה מחר שמפו מסוים רק מפני שאמש הוא פורסם על המסך בבית. ואני אפגע מאוד, אם יעירו לי: "אה, מהטלויזיה"! אבל זוהי עובדה מוכחת.
בכדי להשיב תשובה ממוקדת לשאלה שהוצבה, יש לנתח את שורש הבעיות המתעוררות בשימוש במכשיר זה. ישנן בעיות של בזבוז זמן, חוסר ריכוז משום שאני ממתין לשיחה שתכנס, לשון הרע והפרעה בתפילה. שימוש במכשיר במינון נכון יכול למזער השפעות שליליות אלו.
המשיכה לסלולארי נובעת מהסקרנות הטבעית המצויה באדם - הרצון לדעת, לראות, לשמוע, לקלוט. תכונה זו חיובית מאוד ביסודה, אך מי אמר שחייבים לעקוב אחר כל בדל של ידיעה? האם אי הידיעה גורם לנו ל"חור" בהשכלה?! לכן חשוב להפנים, שכל דקה שאני משקיע בעניין שולי, באה על חשבון דקה שדרושה לי כדי ללמוד ולדעת משהו חיוני בעבורי!
בתחום זה, האדם חייב לשלוט בעצמו. ונדגים - מתקיים "סדר" לימוד בבית המדרש. והנה, מישהו הפיל בטעות כוס על הרצפה וזו התנפצה לרסיסים. מיד ננעצות כל העיניים אל העבר ההוא. צריך כוחות נפש אדירים להמשיך הלאה בלימוד, מבלי להפנות מבט. מישהו נכנס לבית הכנסת במהלך התפילה, והוא מפשיל שרוול לקראת הנחת תפילין. ושוב, מבטים לעברו. מה יש? לא ראית הנחת תפילין?! סקרנות!! צריך כוחות נפש רבים בכדי להמשיך ולהתרכז בתפילה.
שליטה זו במידת הסקרנות היא מתכונותיו של ריבונו של עולם, כפי שאומרת התורה: "לא הביט אוון ביעקב, ולא ראה עמל בישראל!" (במדבר כ"ג). ובאר תכונה זו אור החיים הקדוש בסוף פרשת בראשית (ו', ה'): "ואשכילך, כי ה' יכול לשלול הידיעה המושגת בידיעתו, לבל ידענה... כשירצה ה' שלא לדעת - יושלל הידיעה, הגם שהידיעה ישנה מעצמה... כי הוא עצמו שלל ידיעה זו ממנו. ומי הוא זה שאיננו משתוקק להיות בבחינת `אדמה לעליון` (ישעיה י"ד)".
בשתי מילים: דרושה לנו - משמעת עצמית!
חשוב לקבוע קווים אדומים. לנצל את הזמן. לחשוב על כך, שהמונה פועם, וכל דקת שיחה יקרה מאוד, תרתי משמע!
ישנן ישיבות, שבהן אוסר ראש הישיבה על תלמידיו להיכנס עם מכשיר סלולארי לבית המדרש, גם כשהוא פועל במצב רוטט. והסיבה פשוטה: המכשיר גורם לחוסר ריכוז, משום שהלומד ממתין בתת הכרתו לשיחה הבאה שתכנס, והדבר מפריע לו להתרכז בלימוד.
ולסיום, חשוב לזכור שכל המכשירים הללו נועדו לשרת אותנו ולא לשעבר אותנו אליהם. תפקידם של אלו להעניק לנו איכות חיים ולא, חלילה, פיחות חיים. וכהגדרתו העמוקה של רבי יהודה הלוי בשירו הקצר - "עבדי הזמן - עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי".

מי תלוי במי - המכשיר באדם או להיפך
הרב חיים גרינשפן שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
הקידמה הטכנולוגית זימנה לידינו כלי עזר רבים, שתועלתם מרובה ובכללם - המכשיר הסלולארי. אך בצד התועלת שבסלולארי, יש בו גם צדדים בעיתיים. לכן חשוב לנסות להתוות דרך ממוצעת לשימוש בסלולארי - דרך המחוברת לחיים ואינה בורחת מהם, דרך המודעת לבעיות ומתמודדת איתן מתוך נאמנות לערכים שהם נר לרגלינו. ונפרט:
א. בסלולארי חסום בפני אינטרנט אנו עוסקים . מי שאינו נוהג כך - חוטא בנפשו ובנפש ילדיו, כעדות רבנים ואנשי חינוך המכירים את הנושא, וכקביעתם הברורה של חז"ל: "אין אפוטרופוס לעריות".
ב. עלות השיחות - ככלל צריך אדם לשקול את מעשיו על פי גדרי הנצרך והמיותר, ובפרט בנוגע להתנהלות כלכלית נכונה. כך הדריכונו חכמים: "מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה ועד ראש השנה (ביצה ט"ז), "היזהר מלעשות יציאה מרובה" (רש"י), "וזהו תוכחת מרובה... להתנהג בהוצאות ביתם להרחיק דברים המותרים" (ביאור הלכה תקכ"ט, א').
במקרים רבים מתברר, שלאחר שיקול דעת והחלטה שלא להשתמש במכשיר מעבר לנצרך, פחתו ההוצאות עד כדי מחצית. עלינו לאמץ את ההכוונה התורנית של הסתפקות במועט, ולעמוד בגבורה פנימית מול תרבות הצריכה המערבית המוחצנת.
ג. על מה מדברים? החילוק בין נצרך למיותר נכון גם בנוגע לדיבורו של האדם. אין צריך לומר, שאסור לדבר דיבורים האסורים, אלא אף בנוגע לדיבורים המותרים הסתייגו רבותינו מריבוי דיבור ומלל, "לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר מלבד בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו" (רמב"ם דעות ב', ד').
בוודאי אמת המידה לקביעת הגבול שבין הנצרך למיותר היא אישית, וגם אין הכוונה שצריך האדם לדקדק על המידה כחוט השערה, ומכל מקום יש בדברים הצבת יעדים וקביעת דרך.
ד. הסלולארי עלול להקנות הרגלים שליליים : בזבוז זמן במשחקים, שיחות מזדמנות ושליחת הודעות. לפעמים הופכות השיחות בסלולארי תחליף לשיחה פנים אל פנים.
ככלל, חשוב לזכור- מכשיר עזר נועד לעזור לאדם, ולא לגרום לאדם להיות תלוי במכשיר . יש לבחון בכנות עד כמה משרת המכשיר את האדם, או שמא האדם הופך למשועבד למכשיר. לכן, חשוב להגביל את השימוש במכשיר - לגילאים, לזמנים ולמקומות שאפשר להסתדר גם בלעדיו.
ה. ישנם מקומות שצריכים להיות מחוץ לתחום לסלולארי :
בית כנסת - וכי יכול האדם לגשת ולעמוד בתפילה ובתחנונים לפני בוראו, כשלידו הסלולארי זמין בכל רגע לשיחה?! האין היסח דעת גדול מזה?! בודאי שחובה לכל הפחות להשתיק את הצלצול, כדי שלא יפריע לכל המתפללים.
בית המדרש - הכנסת סלולארי לבית המדרש בישיבה עומדת בסתירה לשאיפה הגדולה לצלול במימי התורה העמוקים מִיֵם ולגדול בתורה. גם בעלי בתים הקובעים עיתים לתורה, ראוי שאותה השעה הקבועה אצלם לעיסוק בקודש תהיה פנויה משאון החיים, כדי שאכן תביא להתעלות רוחנית.

לשמור על הקשר הנכון
הרב יעקב אנטמן שליט"א - יצהר
א. בדחילו ורחימו אני נוקש על הדלת.
הרבה השקעתי בנקישה זו. יצאתי מביתי, הלכתי לביתו, לחפש קשר לבקש קירבה, רציתי להתראות איתו, להחליף מילה. ציפיתי מאוד לסבר פנים יפות, לשמחה, חברות פשוטה.
- כן! אפשר להיכנס!
- שלום! הוא זורק לי, וממשיך לדבר אל עצמו בצוואר עקום (בעצם, המכשיר כבר לא בכתף אלא מונח אי שם בכיס והדיבורית טמונה במעמקי הזקן).
- תראה, אני מוכרח לקצר, נכנס אלי עכשיו מישהו. והוא מקצר לרבע שעה ומיד אחר כך עובר לממתינה (גם אני ממתין כאן...), ולבסוף נזכר שאני קיים.
- מה רצית?
מה באמת רציתי? כבר הספקתי לשכוח..

ב. אני הולך בשבילי הישוב, נהנה מהנוף, מהאוויר וגם נהנה לפגוש חברים. מרחוק אני רואה אותו. אני מכין כבר בליבי את ה... שלום הנלהב.
אבל, מה זה? הוא לא רואה אותי?
שוב הוא שקוע בשיחת פלסטיק דחופה.
אני מרים יד רפה לסמן לו שלום. והוא מגיב - זה דחוף?
- לא בטוח
- אז תסמס (sms) לי, אני באמצע עניין חשוב.

ג. הפלאפון נועד לספק תקשורת. אך האם הוא באמת משפר את התקשורת, כלומר - את הקשר בין האנשים?
אני סבור, שבדרך כלל עודף הקשר והזמינות שמספק לנו הפלאפון, עוטף את האדם בקשרים שטחיים ומדומים, שבאים על חשבון חברות אמיתית ועמוקה. במקרים מסוימים, יש אנשים שאפשר לראות אצלם ממש "מחלת נפש" של תלות בקבלת הודעות, שמיעת חדשות, להיות זמין, להיות בעניינים... והאדם עצמו נאבד.
חז"ל הדריכונו - "ומבשרך אל תתעלם", מכאן שמוטל על האדם להיות מקרב את קרוביו. אם הרחוק בא על חשבון הקרוב, הרי יש כאן שבר שיטתי. אז בואו לא ניתן לזה לקרות לנו.

רבנים שונים

גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פרה פרה ז משנה ה-ו
כח אייר תשפ"א
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג

בימה תורנית

בימה תורנית
חקלאות בימינו?
גליון 219
רבנים שונים | שבט תשע"א
בימה תורנית
שובבי"ם לעם?
גליון 218
רבנים שונים | שבט תשע"א
בימה תורנית
איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג?
רבנים שונים | י"ד חשוון תשס"ח
בימה תורנית
קרירה ומשפחה
מתוך קוממיות גליון 224
רבנים שונים | אדר תשע"א

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב הלל גפן
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב שבתי סבתו
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו