ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הדברים שמשה אומר לבני ישראל בספר דברים הינם בעלי עוצמה ולעתים ביקורתיים וחריפים למדי. הוא שב ומספר על כל מעידותיהם ומרידותיהם, על כל המריבות הקטנוניות ועל היעדר החזון. דור המדבר נכשל באתגרי החירות שניצבו בפניו. על אף שהוא היה בו בזמן הדור הגדול ביותר בתולדות עם ישראל, הדור שקיבל את התורה בהר סיני, הדור הזה היה גם דור שלא הגשים את ייעודו. משה עצוב לא רק על מה שקרה לדורו אלא גם על מה שלא קרה, על התקוות שנכזבו. אולי זה סוג של עצבות - ההבנה שהייתה החמצה של הזדמנויות שלא ישובו לעולם - הוא המר והמדכא מכולם.
דברים רבים קרו לספר דברים באלפי השנים של הקיום היהודי. בספר מלכים אנחנו קוראים שהוא כנראה הוסתר מעין הציבור ואולי אף מידיעתו לפרק זמן מסוים, עד שהתגלה מחדש על ידי הכהן הגדול בזמן מלכות יאשיהו מלך יהודה. חכמים התלבטו בשאלה איך ייתכן שדבר כזה קרה, שספר שלם מהתורה אבד ונשכח מלב העם. יש תיאוריות רבות בעניין זה, אבל לא מצאתי תשובה טובה להתרחשות זו מלבד האמת הפשוטה שאם לא שמים לב לתורה, היא עלולה להיעלם אפילו מלב ממלכת יהודה.
אולי בגלל ההתרחשות הזאת תיאר לנו משה את מצוות הקהל שמתקיימת פעם בשבע שנים, כשמלך ישראל קורא את כל ספר דברים בפני המון העם שמתאסף בחצר בית המקדש לכבוד המאורע. הוא צפה מראש שיבוא יום שבו ספר דברים יישכח - אין זה נעים להקשיב לדברי ביקורת, לקבל תזכורת למגרעות ולהזדמנויות שהוחמצו. אנשים מעדיפים להניח מגילות כאלה בצד ולא לעסוק בהן. משום כך, לפחות פעם בשבע שנים העם צריך תזכורת לתוכנו של ספר דברים. ספר דברים הוא קריאת ההשכמה של העם היהודי - זכרו מה קרה ואל תחזרו על השגיאות האלה.
בליל הושענא רבא, בערב האחרון של ימי הדין והרחמים, יש נוהגים לקרוא את ספר דברים בציבור. אין ספק שזה נעשה לזכר מצוות הקהל בתקופת בית המקדש, אבל יש בזה גם יותר מזה. זאת הכפרה של העם היהודי על כך שפעם העז לחשוב שספר דברים יכול להישאר בצד ולהישכח. זאת הדרך שלנו להתנצל בפני משה על התעלמותנו מכל דברי הסיכום שאמר לנו ועל כך שהנחנו לעצמנו לשגות באשליות שנוכל לבחור ולברור חלקים מדברי התורה ולאמץ רק את אלה הערבים לאוזנינו ומלטפים את האגו שלנו.
אנחנו קוראים את ספר דברים בסוף הקיץ, בתקופה של חופשות והאטה בקצב החיים הקדחתני. אולי מסיבה זו ספר דברים לא מקבל את תשומת הלב הראויה שלו בחיינו ובנשמותינו. קריאתו באה בעיתוי בעייתי בלוח השנה של החיים אבל חבל להפסיד את ההשפעה ממנו, שכן חשוב שנלמד את לקחיו של הספר הקדוש הזה ונטמיע אותם. משה מדבר לכל הדורות, וראוי שנטה אוזן לדבריו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
