ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מגורשי גוש קטיף
תשובה, הגרוש של תושבי גוש קטיף והחרבת הישובים, היה מעשה נבלה, וכל מי שהשתתף בו, קל וחומר המפקדים שפקדו על הנבלה הזו - חטאו חטא חמור, גם בביטול מצוות ישוב ארץ ישראל, וגם בפגיעה גסה בתושבים. ומי שלא עשה תשובה, דהיינו שמודה שהוא חטא ונכשל, ומקבל עליו שלא לשוב לחטא הזה - אין ראוי לסלוח לו.
מידת אהבת ישראל מחייבת לאהוב את הנפגעים ולהעניש את הפוגעים. אם מישהו ממפקדי הגירוש אמר שהגרוש היה טעות ושהממשלה טעתה - זו לא חזרה בתשובה. הוא תולה את העבירה שעשה בממשלה, הוא כביכול לא אשם. זה דומה לאדם הראשון שתלה חטאו באשתו: "האשה אשר נתתי עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל".
וכן שאול אמר: "יראתי מן העם", הם לא מודים באשמה. אם הוא סבור שהיה חייב לשמוע בקול הממשלה, זה אומר שהוא עדיין לא מבין את גודל העברה שבמעשה שביצע. עליו לדעת שגם אם הממשלה מחליטה לעשות נבלה, אסור לעשותה, וברור שהוא לא הפנים את עומק השחיתות והרשע, והוא עדיין ממשיך באחיזה בחטא ואין לו סליחה. ההתנהגות המושחתת של הממשלה כלפי התושבים שגורשו, והתוצאות הבטחוניות האיומות, היו צריכות לגרום לכך, שיקומו כל אותם הקצינים, ויאמרו אסור לחייל ולקצין להשתתף בגרוש אם ח"ו יהיה כזה. ואם הם לא קמים ומארגנים החתמה של קצינים שחטאו, ומכריזים קבל עם ועדה: נכשלנו ואנו קוראים שלא להיכשל שוב, ולא להשתתף בפעולה מושחתת כזו. אם הם לא עושים זאת - הם עדין מחזיקים בחטאם, ואין לסלוח למי שמחזיק בחטא.
אהבת ישראל אין פרושה לאהוב את המעשים הרעים שיש באדם מישראל, אלא לשנוא את הרע ואת המעשים הרעים שלו, ולאהוב את הנשמה הטהורה שבו, ואת מעשיו הטובים. יחד עם זה לבקר אותו, ולהוכיח אותו עד שיתקן את הרע. בנושא שאנו עוסקים בו, על אחת כמה וכמה שצריך להמשיך ולבקר בחריפות את האנשים שחטאו, ולא חזרו בתשובה, כדי שהכול ידעו שמי שהשתתף או ישתתף ח"ו במעשה גרוש של יהודים מביתם - לא יסלח לו, ומעשיו ושמו יהיו לבוז ולקלון לדראון עולם, כלשונו של מו"ר הרב צבי יהודה אוהב ישראל הגדול.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















