ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
בקראקא התגורר יהודי עשיר, שהדיר רגליו מבית המדרש והיה טרוד תמיד בעסקיו. למרות שהיה ערירי, קימץ בצדקה, והעניים לא פקדו את ביתו. כולם אמרו כי אינו מתנהג כיהודי וכינוהו "ישראל גוי".
לימים חלה האיש ומצבו הידרדר. הוא הזמין לביתו את ראשי 'חברה קדישא' ושאל: "כמה עלי לשלם עבור מקום מכובד בבית העלמין?"
ענו לו: "למרות עושרך הרב לא השתתפת מעולם בצער העניים, ולכן אם ברצונך להיקבר בכבוד, תן לנו כעת אלף אדומים ונעשה עמך חסד של אמת..."
התרומם העשיר ממיטתו והכריז: "הקצבתי לקבורתי מאתיים אדומים בלבד, ואתם עשו בי כרצונכם".
יצאו אנשי 'חברה קדישא' ודיברו ביניהם על הקמצן, שגם ברגעיו האחרונים דואג לכספו ולא לנשמתו.
לאחר כמה ימים נפטר "ישראל גוי".
אנשי 'חברה קדישא' החליטו לקוברו במקום בזוי סמוך לגדר, והלכו לרב העיר כדי לקבל את אישורו. הרב, שהכיר את הקמצן, הסכים לדעתם. הנפטר נקבר ללא קהל וללא הספד, ליד הגדר.
לקראת סוף השבוע הגיע עני לבית הרב, וסיפר כי אין לו כסף לצורכי שבת. הרב נתן לו צדקה. אחרי כמה רגעים נכנס עני נוסף ובפיו בקשה דומה. גם לו נתן הרב נדבה, ולפני שהתרחק הופיעו עניים נוספים בזה אחר זה וביקשו נדבה לקניית צורכי שבת.
הרב נדהם. מנין צצו כל העניים הללו, הרי מעולם לא באו אליו לפני כן?! בצהרי היום אסף הרב את ראשי העדה ושאל:
"איך ייתכן שכל-כך הרבה אנשים בעירנו נותרו דווקא ביום ששי זה ללא פרוטה?"
איש מהם לא ידע מהי הסיבה. נערכה חקירה ואז העידו קצבים, אופים וחנוונים שמדי שבוע קיבלו כסף ממקור לא ידוע עם הוראה לחלק בשוויו מצרכים לנזקקי העיר. ומדי יום חמישי חילקו בשר, דגים, חלות, קמח ושמן לכל הנצרכים. לאחר מכן הסתבר שכל עניי העיר התפרנסו במשך שנים מכספו של "ישראל גוי"!
בשבת דיברו האנשים על הנפטר, והצטערו על כך שלא הכירו בצדיק הנסתר שחי בקרבם, ואף זלזלו בו באופן כה מחפיר. רב העיר הצטער במיוחד על הביזיון שהנחילו בני עירו בהסכמתו לצדיק שהיטיב להסתיר את עצמו. גם אנשי 'חברה קדישא' התביישו ולא ידעו כיצד לכפר על העוולה שעשו.
ביום השלושים גזר הרב תענית ציבור. בני העיר עלו להשתטח על הקבר ולבקש מהנפטר סליחה. הם נאספו בבית הכנסת הגדול והרב דרש בפניהם בשבח הנותן צדקה בסתר, וסיים בבכי: "אם היו מעשינו יפים, לא היה הקדוש ברוך הוא מכשיל אותנו באדם כשר והגון זה. בוודאי עוונותינו גרמו לכך", וכל העם שומעים ובוכים.
בלילה נדדה שנת הרב, ובשעה מאוחרת נרדם. בחלומו עמד לפניו "ישראל גוי", שפניו האירו כפני מלאך. הרב נבהל מפניו. הנפטר התקרב אליו ואמר בפנים שוחקות: "אל תפחד, כבוד הרב. אינכם צריכים להצטער על שנהגתם בי שלא כשורה. לא בכם האשמה אלא בי. דעו לכם שלפני מותי רציתי להתגלות, כדי שלא תיכשלו בגללי, ולכן הזמנתי את ראשי ה'חברה קדישא', אבל אז שמעתי כרוז בשמים המכריז כי גזירה קשה נגזרה על יהודי קראקא. באתי לפני בית-דין של מעלה ולימדתי זכות על הקהילה הקדושה, שקול התורה אינו פוסק מפי תושביה, ואף הפשוטים שבה מלאים מצוות כרימון.
"ובכל זאת דברי הקטגור הכריעו את הכף לחובה. לא וויתרתי ואמרתי: 'אם כך, אהיה אני כפרתם של יהודי קראקא ואקבל עלי באהבה ביזיונות, ובלבד שהם לא יענשו'. בית הדין קיבל את הצעתי, מפני שגם אני תושב העיר ונושא באחריות עם כולם.
"באותה שעה ביקשו ממני אנשי 'חברה קדישא' אלף אדומים עבור הזכות להיקבר בכבוד. כידוע, סירבתי להם והם יצאו מביתי בזעף, אבל ידעתי שעשיתי זאת לטובת כולם. כשיצאה נשמתי חששתי שמא מישהו ילמד עלי זכות ואז יקברו אותי בכבוד, ותתקיים חלילה הגזירה עליכם, אולם כשנמסרה גופתי לידי הקברנים והם קברוה ליד הגדר, ידעתי שהגזירה התבטלה".
הרב הקיץ בבהלה. בבוקר הלך לבית הכנסת וסיפר לקהל את חלומו. השומעים בכו לשמע דבריו והתפללו לה' שימחל להם על עוונם. בסיום התפילה יצאו בני העיר אל בית העלמין. כשהתקרבו אל הקבר, ראו את קרש העץ שעליו רשום: "פה נטמן ישראל גוי". האנשים קרעו את בגדיהם ובכו. הרב ופרנסי העדה השתטחו על הקבר וביקשו מהנפטר סליחה בשם כולם.
ימים מספר לאחר מכן ציווה הרב להקים מצבת אבן על קברו של הצדיק על חשבון הקהילה, ולחקוק עליה אותו נוסח, ורק להוסיף מילה אחת. ועד היום נמצאת בבית העלמין בקראקא מצבה שעליה כתוב: "פה נטמן ישראל גוי קדוש".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









