ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה אם יתפנה האדם לרגע קט מהמעשים והמחשבות המטרידות אותו ויתבונן היטב על מהותו, איכותו, וכמותו, בלי ספק שיגיע למסקנה הנכונה שאין לו במה להתפאר ולהתגאות. ונוסף לזה, כל הדברים שהוא מחשיב אותם ומתגאה בהם, אינם שלו אלא בכח הדמיון גרידא וכמו שנבאר להלן בס"ד.
דבר ידוע שכל הדברים והקנינים שהאדם עשוי להתגאות בהם, כלולים בשלשה דברים והם:א. חכמה.ב. גבורה.ג. עושר. הבה נסביר אותם אחת לאחת בס"ד.
א. חכמה. המתגאה בחכמתו שחושב את עצמו כיצור עליון על אחרים שלא יכלו או שלא הגיעו להיות כמוהו ורואה בהם כנחותי דרגא ובז להם בלבו, טועה טעות כפולה ומשולשת. א. עליו להבין כי היו לפניו בכל הדורות הרבה חכמים גדולים, אשר חכמתם והיקף ידיעותיהם בכל חכמה ובכל מדע חובקים זרועות עולם, ואין דבר נעלם מהם בסודות הבריאה והיקום אשר בקרבה. וזה המתגאה בחכמתו בלי ספק לא יגיע אפילו לקרסולי רגליהם, ולעומתם נחשב כננס לגבי ענק מול חכמתם המקיפה ודעתם הרחבה מני ים, ועכ"ז ידועים בהתנהגותם המופתית וענותם הגדולה, ובכל אורחותם הענוה משמשת נר לרגלם, ובתור שכזה נשאר שמם וזכרם בלב האומה, ודבריהם ומעשיהם חקוקים על לוח לבם לכבוד ולתפארת עדי עד. ב. חכמים אלה מפורסמים דוקא בשל היותם ענוי ארץ ושפלי רוח, שענותם גדולה כחכמתם, ולא בשל גאותם ח"ו. ג. בזה שהוא חכם יותר מאחרים, האחריות המוטלת עליו היא ג"כ יותר מאחרים, והחובות הנובעים ממנה הם ג"כ גדולים יותר מאחרים, כי בו בזמן שכל טעות ושגיאה מצדו נחשבת למזיד, אצל האחרים נחשבת לשוגג.
ב. גבורה. האדם המתגאה בגבורתו, עליו לחשוב: א. עם כל גבורתו החולפת, עצם היותו מורכב הנו חשוף כל רגע לכל מקרים ופגעים רעים העלולים לבוא עליו, מבלי שתהיה לו כל אפשרות להחלץ מהם בכוחו וגבורתו. ב. הרבה גבורים נפלו ונכחדו מידי חלשים, ולא הושיעה להם גבורתם. הפתגם ההמוני אומר המתגאה בגבורתו ימות בחולשתו.
ג. עושר. המתגאה בעושרו, עליו לקחת בחשבון שני דברים: א. אולי העושר שהוא מתגאה בו הוא בבחינת עושר שמור לבעליו לרעתו, רח"ל. ב. לאמיתו של דבר, הוא רק משתעשע בדמיונו. כי כאשר יתעמק בשכלו יווכח שאין לו כל יתרון על העני פרט לראות עיניו. כי הלחם אשר הוא אוכל למעדנים ולובש בגדי שש ורקמה, אין בהם עדיפות על העני שגם הוא אוכל ולובש. נמצא שכל הרכוש והמקנה, הם שלו רק בדמיונו, ואין בינו ובינם שום קשר, ולו העני יצייר לו בדמיונו שגם לו יש רכוש וקנין, יגיע לאותה מחשבה דמיונית שיש לאדם העשיר, וא"כ שניהם שוים. וכבר אמר החכם מי יראה השמש קודר ולא ילך מגאותו שחוה, בארזים נפלה שלהבת, ויבטח בחוח, כוכבי שמים ינועו, ויקוה אל מנוח, ואיך יבטח איש באחריתו וגבורתו, וישכח אבשלום ושמשון בן מנוח, ע"כ.
לפי הדברים האמורים, אם יסתכל האדם במהותו, איכותו, וכמותו, אין לו במה להתגאות, גם אם יהיה חכם, גבור, ועשיר. ולכן הודיעונו רבותינו הקדושים במתק לשונם, את החיוב והשלילה שיש בשלשה דברים הנ"ל, באמרם איזהו חכם הלמד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד מ"א).
אמנם, יש צד חיובי בגאוה. דהיינו אם משתמשים בה לעבודת ה' יתב"ש, בבחינת ויגבה לבו בדרכי ה'. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור, והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור (שמות כ"א כ"ב). ה' יתעלה אומר למשה רבנו ע"ה הידוע כאיש עניו מאד, שאם הדבר נוגע לעבודת ה' יתב"ש, אל לו להתנהג בענוה, אלא עליו להיות תקיף וחזק, אבל אם הדבר לא נוגע לעבודת ה' יתב"ש, אלא אליו, יכול להתנהג בענוה ולהתאפק. וזה אומרו יתברך, הנה מקום אתי, אם זה נוגע אלי, ונצבת על הצור, תתנהג בקומה זקופה ובתקיפות, והיה בעבור כבודי, אם זה לא נוגע לי, ושמתיך בנקרת הצור, תתנהג בענוה. וראה מ"ש רז"ל בפ"ק דסוטה דף ה' בגנות גסות הרוח ע"ש.
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
חג החירות
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
האם מותר לפנות למקובלים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
