ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ריקודים

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי צניעות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

ריקודים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

יחידי הסגולה ואנשי המעשה אשר כל מעשיהם שקולים במאזני השכל והתבונה ומכוונים למטרה אחת ויחידה לעשות רצונו יתב"ש, גם כאשר היו שמחים, היתה כונתם להרבות השמחה לכבודו יתב"ש, כמו בשמחת בית השואבה, שחסידים ואנשי מעשה היו מרקדים באבוקות של אור שבידיהם (סוכה נ"א ע"א), או לשמח חתן וכלה (ראה כתובות ט"ז ע"ב). ובכלל, כל פעולותיהם ומעשיהם נובעים מתוך יראתו ואהבתו יתב"ש, הבוערים בלבם כשלהבת הקשורה בגחלת, ולכן דרכם ישרה וסלולה ורגליהם לא תמעדנה.
אולם לדאבון הלב בזמן האחרון פשתה המספחת של ריקודים מעורבים, גברים ונשים רחמנא ליצלן, לרבות במקום מצוה כגון נשואין או בר מצוה וכדומה. ופרט לקומץ קטן בכמות אבל גדול באיכות של אנשים יראים ושלימים שעדיין שומרים אמונים לתוה"ק ודבקים בקדושתה וטהרתה, המקפידים לבל יהיו ריקודים מעורבים בשמחותיהם, הנה רוב חלקי העם לא שמים על לב האיסורים החמורים שיש בריקודים כאלה, והתוצאות ההרסניות היוצאות מהם, כמ"ש להלן בס"ד.
והנה ברור הדבר שריקודים שלא במקום מצוה כאמור, אפילו של גברים לבד, יש בהם משום הוללות וקלות ראש, ובזבוז הזמן לריק, שעונשם חמור מאד. וכ"ש ריקודים מעורבים של גברים ונשים, בחורים ובתולות, אשר ילאה העט והלשון לפרט האיסורים החמורים שיש בהם, ותסמר שערת אנוש לבאר העונשים הכבדים הבאים בעקבותיהם, והם:
א. הרהורי עבירה המכלים גוף ונפש, וכמו שהודיעונו רבותנו הקדושים ברוח קדשם באמרם, הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), וכונתם ז"ל בזה:א. שתאות נשים מחלישה את הגוף, יותר מהמעשה עצמו (רש"י שם).ב. החוטא בהרהור, הנהו חוטא בשכלו, בדבר החשוב אשר בו, ואין דומה מרידת עבד למרידת שר (רבינו הרמב"ם ז"ל במו"נ ח"ג פ"ח).ג. ההרהור פוגם במחשבה שהיא המשכן העליון בגוף, והמעשה בא מהגוף (דבש לפי מ"ע ה' אות ח'). וכולם אמת, שהרהור עבירה מחליש הגוף ומטמא הנפש.
ב. גירוי יצרים, שמגרה בו יצה"ר, ועונשו מפורש בדברי רז"ל, באמרם, המקשה עצמו לדעת יהיה בנדוי (נדה י"ג ע"ב).
ג. הוצאת זרע לבטלה, על ידי חימום גופו, ועונשו כבד מנשוא (ראה נדה שם ע"א, תמורה ג' ע"ב).
ד. חיבוק אשה זרה, ואפילו היא פנויה, הרי היא בחזקת נדה, וק"ו אם היא אשת איש, אשר כל הנוגע בה לא ינקה.
ונוסף לכל האיסורים החמורים הנ"ל, יש עוד תוצאה הרסנית, שזה נותן עיניו בזו, וזו בזה, והתוצאה היא, הרס משפחות, וכמה מאות ואלפי משפחות נהרסו בעטים של ריקודים מעורבים. וכמאמר החכם: ריקודי גברים ונשים ההוזים והוללים, דומה לחותה בחיקו גחלים, ראשיתם אש בנעורת, ואחריתם צרעת ממארת, ע"כ.
כל זה מדובר, אם הריקודים התקיימו ביוזמת הרוקדים עצמם, כגון שערכו נשף וכדומה. אבל אם מתקיימים בחתונה או בבר מצוה, יש עוד איסור נוסף לבעלי השמחה שהם ההורים, והזוג עצמו, שהם נכללים בסוג המחטיא את הרבים, שאין מספקין בידו לעשות תשובה (אבות פ"ה משנה י"ח, יומא פ"ז ע"א), כי הם הגורמים לכל האיסורים הנ"ל, והם שותפים לעבירה. ובמקום מצות עשה אחת שהם מקיימים, לוקחים על שכמם משא כבד של עבירות אשר לא יוכלון שאת, וכאמרם ז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו, שההורגו הורגו בעוה"ז ויש לו חלק לעוה"ב, והמחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב (במדבר רבה פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). וכן המוזמנים למסיבות כאלה שיש בהם ריקודים מעורבים, אע"פ שאינם משתתפים בפועל בריקודים, אלא יושבים ומסתכלים, גם הם אינם נקיים מהעבירות הנ"ל של הרהורי עבירה, גירוי יצרים, והוצאת ז"ל, וכמ"ש רז"ל עה"פ ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם, זו מינות, ואחרי עיניכם, זו זנות (ברכות י"ב ע"ב) כי עינא ולבא תרי סרסורי עבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה). ואין ספק שבמוקדם או במאוחר, כולם יבואו על ענשם, הרוקדים, ואלה שגרמו להם לרקוד שהם בעלי השמחה, ואלה היושבים ומסתכלים, כי הקב"ה מאריך רוחיה וגבי דידיה (ירושלמי תענית פ"ב ה"א).
ולכן הטוב והישר הוא, שלא להשתתף כלל בשמחות שמתקיימים בהן ריקודים מעורבים, כי אין שמחה כשהיצ"ר שולט (ס"ח סי' תתש"ך, ועיין הרב"ח ז"ל אבהע"ז סי' ס"ב ד"ה וי"א). וכמ"ש רז"ל כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, שלא היו נכנסים לסעודה אא"כ יודעים מי מיסב עמהם (סנהדרין כ"ג, ע"א). ואם אי אפשר בשום אופן להשתמט, יש לעזוב את המקום תכף עם התחלת הריקודים, ולא להתחשב שזה יפגע בבעלי השמחה או באנשים אחרים שדבר זה לא ימצא חן בעיניהם, כי אדם קרוב אצל עצמו.
תכלית הדברים. האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, לא יעשה ריקודים מעורבים ח"ו בשמחותיו בשו"פ ואופן, ולא להיות נוכח במקום שמתקיימים, כי זאת עצת היצה"ר להחטיאו ולהכשילו ולהעמיס עליו חבילות של עבירות כאמור. וילך בדרכי אבותיו ואבות אבותיו שקיימו את המצוות כהלכתן, ולכן היו מצליחים בבניהם ובנשואיהם, וזווגם היה עולה יפה, וחייהם מלאי אושר ונחת, ובניהם כשתילי זיתים סביב לשלחנם, ענפים דומים לשרשים, לפי שכל מעשיהם היו כפי התוה"ק הכתובה והמסורה שהיא רצונו יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il