ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וברור הדבר שהסיבה לאי-חשבון הנפש מצד רוב המון העם היא תוצאה של חסרון ידיעה בין התועלת הנצחית לבין התועלת הרגעית. ונוסף לכך, טבע האדם להיות נמשך אחר הדברים הגשמיים המורגשים ומוחשים לו וקרובים לתפיסתו השכלית והנאתם מיד, לא כן הדברים הרוחניים העדינים ודקים מאד מאד, וא"א להשיגם אלא בעין השכל ותועלתם לעתיד, אינו נמשך אחריהם, כמו הפתי הנמשך לקנות סחורה גסה שמחירה זול, והמשכיל קונה סחורה עדינה שמחירה רב. וכמ"ש המפרשים ז"ל, שלכן נקרא יצה"ט מסכן ויצה"ר מלך (ראה זוה"ק ריש פרשת וישב קע"ט ע"א), לפי שהגמול על המעשים הטובים הוא רק לעתיד ולא בהווה, וכאמרם ז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ט"ל ע"ב), אבל המעשים הרעים הנאתם לאלתר.
והנה אם נתבונן נראה שיש שלשה סוגים בבני אדם.א. שעובד את גופו.ב. שעובד את גופו הרבה ואת בוראו מעט.ג. שעובד את בוראו הרבה ואת גופו מעט. ביאור הדברים.
א. יש אדם שרק הנאת הגוף ותועלתו תופסים אצלו מקום. וזה מתבטא במעשיו, בדבורו ובהלך מחשבתו, וריק מכל השקפה ורעיון על ערך קדושת הגוף וטהרת הנפש, או על יעוד האדם ותכליתו בחיים. ואין צריך לומר שאינו מעלה על דעתו כלל שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיו. ועל זה אפשר לומר לא דברה תורה במתים (ריש פתיחתא דאיכ"ר).
ב. יש אדם שהעיקר אצלו הוא הגוף, והנשמה טפלה. כלומר מבזבז רוב זמנו, או כמעט כולו, על דברים גשמיים גופניים, ומחשבתו מרחפת יומם ולילה איך לספק לגופו כל דרישותיו, ואם פעם תזדמן לו איזה מצוה עושה אותה בצורה עראית כלאחר יד "על קצה המזלג", ובדרך זו מתנהג בתפילותיו ובנדבותיו וכדומה. וכך עוברים שנותיו לריק ולבהלה. ולו היה מתבונן מה יעודו בחיים ומה התכלית הנדרשת ממנו, וכפעם בפעם יעשה חשבון הנפש, אין ספק שהיה מחליף השיטה, ואז היה מביא תועלת לגופו ופדות לנשמתו.
ג. יש אדם שהוא שלם בדיעותיו ובמידותיו, שכל מגמתו בכל מעשיו להפיק רצון מאת רבון כל המעשים יתב"ש, ותמיד עושה חשבון הנפש מתוך ידיעה ברורה שכל הקניינים הגשמיים ותענוגי הגוף הבל המה, ומתוך אמונה צרופה שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעלליו. ולכן אפילו הדברים ההכרחיים לגוף, כגון אכילה ושתיה שינה וכדומה, אינם אצלו אלא אמצעי לתכלית שהיא להיות בריא וחזק לעבודתו יתב"ש, לקיום גופו ולא להנאת גופו.
תכלית הדברים. האיש הבריא בשכלו ודעתו נכונה, עליו לעשות חשבון הנפש, ולחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ולא יחליף הקיים בעובר והנצחי בזמני, ויזכור תמיד יעודו ותכליתו בחיים לעשות רצונו יתב"ש ע"י למוד התורה וקיום מצוותיה, שזה הוא היעוד הנשגב והתכלית האמיתית בחיי אנוש עלי אדמות, וזה כל האדם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













