ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וברור הדבר שהסיבה לאי-חשבון הנפש מצד רוב המון העם היא תוצאה של חסרון ידיעה בין התועלת הנצחית לבין התועלת הרגעית. ונוסף לכך, טבע האדם להיות נמשך אחר הדברים הגשמיים המורגשים ומוחשים לו וקרובים לתפיסתו השכלית והנאתם מיד, לא כן הדברים הרוחניים העדינים ודקים מאד מאד, וא"א להשיגם אלא בעין השכל ותועלתם לעתיד, אינו נמשך אחריהם, כמו הפתי הנמשך לקנות סחורה גסה שמחירה זול, והמשכיל קונה סחורה עדינה שמחירה רב. וכמ"ש המפרשים ז"ל, שלכן נקרא יצה"ט מסכן ויצה"ר מלך (ראה זוה"ק ריש פרשת וישב קע"ט ע"א), לפי שהגמול על המעשים הטובים הוא רק לעתיד ולא בהווה, וכאמרם ז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ט"ל ע"ב), אבל המעשים הרעים הנאתם לאלתר.
והנה אם נתבונן נראה שיש שלשה סוגים בבני אדם.א. שעובד את גופו.ב. שעובד את גופו הרבה ואת בוראו מעט.ג. שעובד את בוראו הרבה ואת גופו מעט. ביאור הדברים.
א. יש אדם שרק הנאת הגוף ותועלתו תופסים אצלו מקום. וזה מתבטא במעשיו, בדבורו ובהלך מחשבתו, וריק מכל השקפה ורעיון על ערך קדושת הגוף וטהרת הנפש, או על יעוד האדם ותכליתו בחיים. ואין צריך לומר שאינו מעלה על דעתו כלל שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיו. ועל זה אפשר לומר לא דברה תורה במתים (ריש פתיחתא דאיכ"ר).
ב. יש אדם שהעיקר אצלו הוא הגוף, והנשמה טפלה. כלומר מבזבז רוב זמנו, או כמעט כולו, על דברים גשמיים גופניים, ומחשבתו מרחפת יומם ולילה איך לספק לגופו כל דרישותיו, ואם פעם תזדמן לו איזה מצוה עושה אותה בצורה עראית כלאחר יד "על קצה המזלג", ובדרך זו מתנהג בתפילותיו ובנדבותיו וכדומה. וכך עוברים שנותיו לריק ולבהלה. ולו היה מתבונן מה יעודו בחיים ומה התכלית הנדרשת ממנו, וכפעם בפעם יעשה חשבון הנפש, אין ספק שהיה מחליף השיטה, ואז היה מביא תועלת לגופו ופדות לנשמתו.
ג. יש אדם שהוא שלם בדיעותיו ובמידותיו, שכל מגמתו בכל מעשיו להפיק רצון מאת רבון כל המעשים יתב"ש, ותמיד עושה חשבון הנפש מתוך ידיעה ברורה שכל הקניינים הגשמיים ותענוגי הגוף הבל המה, ומתוך אמונה צרופה שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעלליו. ולכן אפילו הדברים ההכרחיים לגוף, כגון אכילה ושתיה שינה וכדומה, אינם אצלו אלא אמצעי לתכלית שהיא להיות בריא וחזק לעבודתו יתב"ש, לקיום גופו ולא להנאת גופו.
תכלית הדברים. האיש הבריא בשכלו ודעתו נכונה, עליו לעשות חשבון הנפש, ולחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ולא יחליף הקיים בעובר והנצחי בזמני, ויזכור תמיד יעודו ותכליתו בחיים לעשות רצונו יתב"ש ע"י למוד התורה וקיום מצוותיה, שזה הוא היעוד הנשגב והתכלית האמיתית בחיי אנוש עלי אדמות, וזה כל האדם.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
