ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
וברור הדבר שהסיבה לאי-חשבון הנפש מצד רוב המון העם היא תוצאה של חסרון ידיעה בין התועלת הנצחית לבין התועלת הרגעית. ונוסף לכך, טבע האדם להיות נמשך אחר הדברים הגשמיים המורגשים ומוחשים לו וקרובים לתפיסתו השכלית והנאתם מיד, לא כן הדברים הרוחניים העדינים ודקים מאד מאד, וא"א להשיגם אלא בעין השכל ותועלתם לעתיד, אינו נמשך אחריהם, כמו הפתי הנמשך לקנות סחורה גסה שמחירה זול, והמשכיל קונה סחורה עדינה שמחירה רב. וכמ"ש המפרשים ז"ל, שלכן נקרא יצה"ט מסכן ויצה"ר מלך (ראה זוה"ק ריש פרשת וישב קע"ט ע"א), לפי שהגמול על המעשים הטובים הוא רק לעתיד ולא בהווה, וכאמרם ז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ט"ל ע"ב), אבל המעשים הרעים הנאתם לאלתר.
והנה אם נתבונן נראה שיש שלשה סוגים בבני אדם.א. שעובד את גופו.ב. שעובד את גופו הרבה ואת בוראו מעט.ג. שעובד את בוראו הרבה ואת גופו מעט. ביאור הדברים.
א. יש אדם שרק הנאת הגוף ותועלתו תופסים אצלו מקום. וזה מתבטא במעשיו, בדבורו ובהלך מחשבתו, וריק מכל השקפה ורעיון על ערך קדושת הגוף וטהרת הנפש, או על יעוד האדם ותכליתו בחיים. ואין צריך לומר שאינו מעלה על דעתו כלל שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעשיו. ועל זה אפשר לומר לא דברה תורה במתים (ריש פתיחתא דאיכ"ר).
ב. יש אדם שהעיקר אצלו הוא הגוף, והנשמה טפלה. כלומר מבזבז רוב זמנו, או כמעט כולו, על דברים גשמיים גופניים, ומחשבתו מרחפת יומם ולילה איך לספק לגופו כל דרישותיו, ואם פעם תזדמן לו איזה מצוה עושה אותה בצורה עראית כלאחר יד "על קצה המזלג", ובדרך זו מתנהג בתפילותיו ובנדבותיו וכדומה. וכך עוברים שנותיו לריק ולבהלה. ולו היה מתבונן מה יעודו בחיים ומה התכלית הנדרשת ממנו, וכפעם בפעם יעשה חשבון הנפש, אין ספק שהיה מחליף השיטה, ואז היה מביא תועלת לגופו ופדות לנשמתו.
ג. יש אדם שהוא שלם בדיעותיו ובמידותיו, שכל מגמתו בכל מעשיו להפיק רצון מאת רבון כל המעשים יתב"ש, ותמיד עושה חשבון הנפש מתוך ידיעה ברורה שכל הקניינים הגשמיים ותענוגי הגוף הבל המה, ומתוך אמונה צרופה שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על כל מעלליו. ולכן אפילו הדברים ההכרחיים לגוף, כגון אכילה ושתיה שינה וכדומה, אינם אצלו אלא אמצעי לתכלית שהיא להיות בריא וחזק לעבודתו יתב"ש, לקיום גופו ולא להנאת גופו.
תכלית הדברים. האיש הבריא בשכלו ודעתו נכונה, עליו לעשות חשבון הנפש, ולחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ולא יחליף הקיים בעובר והנצחי בזמני, ויזכור תמיד יעודו ותכליתו בחיים לעשות רצונו יתב"ש ע"י למוד התורה וקיום מצוותיה, שזה הוא היעוד הנשגב והתכלית האמיתית בחיי אנוש עלי אדמות, וזה כל האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
