ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה בעצם, האדם הנגוע במדה זו של קנאה, שתים רעות גורם לעצמו, גשמית ורוחנית.
א. הנזק הגופני הנגרם לו בעטיה, הוא דבר שאין לו תקנה, כי תמיד לבו בוער באש הקנאה בראותו יקר תפארתו וגדולתו של השני, ועיניו רואות וכלות ואין לאל ידו להגיע גם הוא לאותו מצב ולאותו מעמד. והקנאה מכרסמת בלבו, ואוכל בשרו בשיניו, וסופו מכלה את כחו לריק ושנותיו לבהלה. וכ"ז מבלי שיביא כל תועלת לעצמו אפילו במאומה, או להזיק לשני אפילו כמלוא נימא. והוץ מזה, ע"י המחלה הזאת של הקנאה המקננת בלבו תמיד, יהיה נאלץ לעבוד ולעמול ללא הרף יום ולילה יותר מכוחו, בכדי להגיע גם הוא להישיגים טובים לפי דעתו. ולפי מחשבתו הוא, בזה מוצא פורקן להשקיט אש הקנאה הבוערת בקרבו, והוא לא ידע שזה דומה למכבה האש בנפט. והתוצאה הבלתי נמנעת היא, שהורס את בריאות גופו, גם אם חסון הוא כאלונים. ורבותינו הקדושים כבר העירונו ע"ז, ברוח קדשם, באומרם עה"פ ורקב עצמות קנאה, מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים (שבת קנ"ב ע"ב). והגם שפשט דבריהם הקדושים, היינו שעצמותיו מרקיבים בקבר כמבואר שם, המתעמק היטב יוכח שעצמותיו מרקיבים גם בעודו חי, כאמור.
ב. הנזק הרוחני הנגרם לנפש ממנה הוא, כי המאמין בה' יתעלה אמונה שלימה ומוחלטת, ובטחונו חזק ואיתן, ברור לו כשמש כי הכל מאתו יתברך, וכמ"ש והעושר והכבוד מלפניך, ולא כחו ועוצם ידו של האדם הקובעים והמכריעים, א"כ אין לו מה לקנאות בחבירו, כי ה' יתעלה רצה כך ואין מי יאמר לו מה תפעל. בזה שהוא מקנא בחבירו, בחושבו שהחריצות והתבונה שלו הם שהביאוהו עד הלום, מראה על עצמו שאמונתו פגומה, ובטחונו לקוי, ובפרט שברור הדבר, שאין לו בזה שום תועלת לעצמו, ולא נזק לחבירו כאמור.
אמנם כמו שיש בכל מידה גם חיוב וגם שלילה, גם במדה זו של קנאה יש חיוב ושלילה. השלילה היא, כמו שהסברנו למעלה, התוצאות השליליות הנובעות ממנה לגוף ולנפש. והחיוב הוא, אם מתקנא באנשים ישרים ותמימי דרך, או בצדיקים וחסידים, ללמוד ממעשיהם הטובים, וללכת בעקבותם. וכמ"ש המפרשים ז"ל בדרך רמז עה"פ אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת (שמות כ' ד'), שהרמז בזה, שבדברים רוחניים המכונים שמים, יש לשאוף תמיד לעלות במעלות הצדיקים שהם למעלה ממנו, ולהשתדל להיות גם הוא כמותם, אבל בדברים גשמיים המכונים ארץ, להיפך ישתדל תמיד לראות רק מי שהוא למטה ממנו, כי כולם הבל ורעות רוח ואין בם מועיל, וזה אומרו, אשר בשמים, ממעל, ואשר בארץ, מתחת.
כלל הדברים. הקנאה לא תמצא רק באדם חסר לב, אמונתו חלשה, ובטחונו בו יתברך מעורער. אולם הישרים בלבותם והבטוחים בה' יתב"ש, על מי מנוחות ינהלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
