ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מנח עד אברהם ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית נח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

מנח עד אברהם


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רחל בת יקוט

פרשת נח היא, למעשה, המשך לפרשת בראשית, כי שתי הפרשות עוסקות ביצירתו של עולם, ובהכנת התשתית להמשך קיומו. בסוף פרשת בראשית קראנו שבאותם הדורות שלא היתה תורה, כל המטען הרוחני שנשאר עדיין מהאדם הראשון, הלך והידרדר, עד שבאה ההחלטה האלוקית למחות את כל היקום. הקדוש ברוך הוא מחק בדור המבול את הכל, ו'לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל', כלומר, השחתה בתחום יחסי אנוש, אשר היא היתה מבחינה מסוימת חמורה יותר. למרות שהם חטאו גם בעבודה זרה ובתחום המוסר, אבל אם הישוב בין בני-אדם הוא מושחת, וההנהגה האלוקית לא יכולה לסבול המשך קיומו של העולם.
לאחר מכן אנחנו רואים ירידה שנייה בדור הפלגה, כי חינוכו של שם בן נח הועיל לפחות לתקן את החטא של "ותימלא הארץ חמס", בתחום שבין אדם לחברו, שהרי אנחנו מוצאים ששם היו שפה אחת ודברים אחדים, כלומר, שררו ביניהם אהבה ואחווה. אומנם החטא של דור הפלגה לא מוזכר מפורשות מה היה החטא, אבל המפרשים מבארים שהם רצו לפעול נגד המגמה האלוקית, שהקדוש ברוך הוא אשר ברא את האדם, רצה שהוא יישב את כל כדור הארץ, אבל הם רצו לשבת במקום אחד, "פן נפוץ על פני כל הארץ", לכן נבנה מגדל. מה דור הפלגה רצו בבניית מגדל אחד? הם רצו שיהיה פיקוח רעיוני על כל האנשים, שמישהו לא יצא ממחשבתם. זה כמו שהקומיסרים הבולשביקים ברוסיה הסובייטית שלטו על חשיבתם של ההמונים. אבל המגמה האלוקית היא, שכל אדם שיש לו שכל, יוכל לפתח את הרעיונות שלו לטובתו ולטובת בניין העולם. בניגוד לצמצום, בניגוד לכך שאחד ישלוט על מחשבתו של השני. אנחנו רואים שאת אברהם אבינו הם דנו למיתה, וזרקו אותו לתוך כבשן האש, משום שהוא האמין אמונה אחרת נגד כל העולם האלילי. כפי שהמפרשים אומרים, שהתורה רומזת לנו את גודל הנס, מה שאירע לאברהם אבינו, בכך שכשהיא כותבת שהם בנו את המגדל, היא מתארת מאיזה חומר הם בנו. הרי כתוב גם לפני זה בפסוקים שקין בנה עיר, ועוד כמה אנשים בנו עיר, אבל לא כתוב מאיזה חומר הם בנו. אלא פה ישנו רמז, שהרשעים הללו כשהם דנו את אברהם אבינו למיתה, הם לא הלכו לבנות במיוחד את כבשן האש בשביל לזרוק אותו, אלא היה להם את הכבשן הגדול שסיפק את הלבנים לצורך בניין המגדל, ולתוך אותו כבשן זרקו את אברהם אבינו.
בענין זה שואל הרמב"ן: אם הצלתו של אברהם מכבשן האש זהו נס כ"כ גדול, מפני מה התורה לא כותבת אותו? יש לזה הסבר נפלא של אחד מגדולי האחרונים, הנצי"ב מוולוז'ין: אברהם אבינו אז היה בראשית דרכו, הוא עדיין לא התגדל לאותה מעלה ולאותה רמה גבוהה של רוחניות, שהוא היה דבוק אליה במשך כל ימי חייו. הזכות של אברהם אבינו הצילה אותו, שהוא ניצל מתוך כבשן האש, אבל אותם הרשעים שזרקו אותו, להם לא קרה כלום. לעומתו אנחנו מוצאים בספר דניאל, בזמן שזרקו את מישאל, חנניה ועזריה לתוך כבשן האש, במלכות בבל, חז"ל אומרים וגם בפסוק זה מוזכר, שלא רק שהם ניצולו, אלא גם אלה שזרקו אותם נשרפו. מכיוון שזכותם היתה כל-כך גדולה, היתה להם זכות של התורה. היות וזה לא לפי דרגתו של אברהם אבינו, התורה לא כותבת את זה, מכיוון שזה לא מתאים לדרגתו בה חי כל ימיו, זה כאילו לא מכובד. ואילו בפרשת לך לך נקרא, שכשפרעה הרשע עיכב את שרי, כתוב "וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו על דבר שרי אשת אברם". בשביל מה התורה מנמקת שה' העניש את פרעה משום דבר שרי אשת אברם? ועוד, לשם מה כתובים שמותיהם, הרי אנחנו יודעים שמדברים בשרי, ואנחנו יודעים שהיא אשת אברם? אלא אז אברהם אבינו, לאחר שהוא הגיע לארץ-ישראל, הוא עלה לדרגה גבוהה, ושרי משום שהיא אשתו של אברהם, לא רק שהיא ניצולה, אלא גם אלה שרצו לפגוע בה, הם נענשו, מכיוון שאז אברהם אבינו היה בדרגה גבוהה מאוד.
אנחנו צריכים לדעת, שעיקר הסיבה שהתורה כותבת את פרשת נח זה כדי להגיע עד אברהם אבינו. עשרים דורות מאדם ועד נח אלו "אלפיים שנות תוהו", ורק מאז שאברהם אבינו עלה על במותי ההיסטוריה, משנת אלפיים לבריאת העולם, בהיותו בן נ"ב שנה, אז מתחילים "אלפיים שנות תורה", שהרי אברהם אבינו היה הראשון שהתחיל לפרסם את הנושא של מציאות ה', והתחיל להתנהג לפי התורה, למרות שהתורה עדיין לא ניתנה, אבל הוא מעצמו קיבל על עצמו, כליותיו נשאו כעין מעיין אשר מפכה חכמה, והוא מתוך שורש נשמתו ידע מה רצוי לפני ה', ומה לא רצוי. עוד לפני שניתנה התורה אברהם אבינו ואבותינו הקדושים נהגו לפי התורה. אומנם עיקר עבודתם של אבותינו הקדושים היתה להכין את התשתית של הבניין של כנסת ישראל, וזה מתחיל מאברהם אבינו, אבי האומה.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות: www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il