ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נדמה כאילו הקב"ה אומר לנו "ילדיי, תראו לי איך אתם מיישמים בחיי היומיום הקדושה והמחויבות שצברתם בחודשי החגים וההכנה לקראתם". עיקרי היהדות מלמדים אותנו שאיכות החיים שלנו וההישגים שלנו נמדדים בדברים קטנים, במעשי חולין שאנחנו עושים מדי יום ביומו, בשגרה. לפיכך חודש מר-חשוון הוא מעבדה שבה הניסוי היומיום הזה נבדק ונמדד. זאת מעין סביבה סטרילית, כפי שצריכה מעבדת ניסוי להיות, שאין בה ימים מיוחדים שישפיעו על ההתנהגות שלנו ביומיום.
לחודש הזה יש שם, ולא סתם חשוון אלא מר-חשוון. למילה "מר" יש כמה פירושים. לרוב מפרשים אותה כאן במשמעות של "טיפה" או "מים". חודש מר-חשוון הוא, כך אנחנו מקווים, הפתיח לעונת גשמים ברוכה בארץ-ישראל. אנחנו מקווים שהתפילה לגשם שאנחנו אומרים בשמיני עצרת, הלא הוא שמחת תורה, התקבלה ונעתרה. כיום אנחנו סובלים ממחסור חמור במים. הכנרת ומאגרי המים שלנו מתרוקנים בקצב מסוכן, ולכן אנחנו פונים לשמים בתחינה בחודש חשוון ומבקשים לשלוח לנו "מר" - מיליונים רבים של טיפות גשם שיזינו את האדמה ויקיימו את החקלאות שלנו. למעשה, אנחנו אומרים שהחודש הזה צריך להיקרא "חשוון המים".
המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.
בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו.
לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון.
מיטב האיחולים לחורף בריא ושליו.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
בריאת העולם בפרשת לך לך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
