ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
הכבד והכעס קשורים זה לזה. במסכת ברכות (סא, ב) נאמר "כבד כועס". הכבד הוא מלא בדם. האסוציאציות שעולות באופן מיידי מהמפגש עם המילה דם הן כעס, זעם, הרס. אפשר למצוא כמעט אצל כל אדם את נקודת הרתיחה שלו. את הנקודה שבה "הדם עולה לו לראש". כאשר התוכניות של האדם אינן מתממשות, כלומר המציאות לא מתאימה את עצמה למה שנראה לו נכון – הוא כועס. כאשר הילדים לא מתנהגים כמו שצריך, העומס בעבודה גדול מדי – כל אלה מביאים לרתיחת הדם.
לפעמים הצבת לעצמך אתגרים, רצית לעשות דברים מסוימים שנראים לך טובים ונכונים – ולמרבה ההפתעה הם לא מתממשים. רצית לפנות זמן ללמוד יותר תורה, לכוון יותר בתפילה, ולהבדיל - לעשות דיאטה, לשבת בנחת עם המשפחה – ולא הצלחת. כל האכזבות הללו מביאות לכעס.
חודש טבת הוא חודש שעלול לכעס. חודש טבת הוא שיא הקושי במרוץ השנתי: שיא השגרה. שיא הלחץ בעבודה. שיא החורף. הלילות מתארכים, צום עשרה בטבת, האפלה גוברת. הכול יכול להצטייר כחדגוני, אפור. מלא אכזבה. מלא כעס.
יחד עם זאת, גם לכעס ישנו תפקיד בעולם. מצד אחד, "כל הכועס... חוכמתו מסתלקת ממנו" (פסחים סו, ב), אולם מצד שני אומר החכם מכל אדם: "כי ברוב חכמה רוב כעס" (קהלת א, יח). רוצה לומר: חוכמה מאפשרת כעס. הכעס, כמו כל מידה רעה, הוא סוג של כוח, שיש לתעל אותו לכיוון הנכון מתוך חוכמה.
כעס נכון הוא ההתקוממות הצודקת כנגד החסרונות הקיימים במציאות. כעס נכון הוא ביקורת בונה . במקומות שונים בש"ס, כאשר חז"ל מבקשים לבקר מישהו הם משתמשים במקום במילה כעס במינוח "הקפדה". בוודאי שצריך להקפיד על כך שהתוכניות לא מתממשות, שהילדים משתוללים, שמישהו פוגע בי בלי סיבה. ובוודאי שיש להקפיד על כך שהמציאות הציבורית בעם ישראל אינה מתנהלת כראוי.
העי"ן של הכעס
כיצד אם כן מבדילים בין כעס שלילי להקפדה חיובית? בין כעס שמסלק חוכמה לכעס שבא מתוך חוכמה?
כפי שציינו בראש המאמר, האות הייחודית לחודש טבת היא עי"ן. האות עי"ן מסמלת את איבר הראייה. העין מאפשרת את מיקוד המבט. הסנהדרין נקראים "עיני העדה" (במדבר טו, כד) ולכן רק הם, מתוך אבחנה תורנית, יכולים לעתים להוציא אנשים להורג, לממש את הכעס הציבורי כלפי דברים שהורסים את המציאות כמו עבודה זרה או גילוי עריות.
כאשר שמואל פוגש את דוד בפעם הראשונה, הוא מבחין בכך שדוד "אדמוני עם יפה עיניים" (שמואל א' טז, יב). מסביר המדרש ששמואל מזהה שדוד הוא אדמוני, יש לו כוח של דם, הוא יודע לכעוס. אבל יחד עם זה הוא "יפה עיניים", כלומר "שאינו הורג אלא מדעת סנהדרין" (בראשית רבה סג). הוא יודע לכעוס במקום ובמינון הנכון מתוך מבט תורני.
אם אדם מסוגל בשעת כעסו לסמן באופן נקודתי על מה הרוגז, מה הפריע לו, מה החיסרון האמיתי שהוא זיהה כאן – זהו כעס חיובי, כעס שמגיע מתוך "יפה עיניים". כעס מסוג כזה גם מאפשר טיפול נכון בבעיה. כעס מסוג זה יופיע לא בצורה של אובדן שליטה ורתחנות שרק מחמירים את המצב, אלא באופן מדוד, מבוקר ויעיל.
אדם לא אמור לתבוע מעצמו תביעות בסגנון "אני אף פעם לא אכעס על הילדים", זאת מדרגה שרק אנשים גדולים מאוד יכולים להגיע אליה. המשפט אמור להיות אחרת: "אני אף פעם לא מאבד שליטה". המטרה היא לדעת לשלוט בכעס, ולהשתמש בו על מנת לקדם ולייעל את המציאות.
בחודש טבת של שנה זו אנו נפגשים עם עוד פוטנציאל של כעס וביקורת. אנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות לא פשוטה. גם כאן קל להיתפס לצדדים החיצוניים של הכעס, אולם זהו כעס שאינו מוביל לשום מקום. אנו זקוקים בחודש זה לכעס מתוך עין טובה, לביקורת בונה שבה כל אחד מגבש את דעתו על הדברים שזקוקים לתיקון במציאות וחושב כיצד לעשות זאת בדרך יעילה ונבונה.
חודש טבת הוא החודש של שיא החיכוך עם הקשיים והשגרה. דווקא בחודש זה חשוב להתבונן איך כועסים, ולפתח את ההבחנה הדקה על מה כועסים. לפתח כעס פרופורציונלי וממוקד. זהו החודש שבו מגיעה העשייה השנתית לשיאה. פסגת היצירה של השנה. זהו הזמן לנסות לזהות את מקום היצירה שלי בעולם, ולתעל את העוצמה האדירה הזאת של יצר הכעס ליצירה טהורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













