ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הגם שפירט הכתוב את אשר שמע יתרו, מביא רש"י את דרשת חז"ל "מה שמועה שמע ובא - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". הוי אומר שיציאת מצרים לא היא לבדה שהשפיעה על יתרו, אלא הדברים שבאו כתוצאה מיציאת מצרים, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, הם הגורם העיקרי.
יש להבין כי בשני הדברים יש בהם כדי להבליט את מעמדו של משה. בקריעת ים סוף: "נטה ידך על הים", ובמלחמת עמלק: "כאשר ירים משה ידו", משום כך הודגש: "אשר עשה אלקים למשה ולישראל". יתרו התרשם בעיקר מהנעשה למשה ועל ידו לישראל.
משה חי בבית יתרו ויכול היה יתרו לראות את אורחות חייו, אמונתו ודבקותו במי שאמר והיה העולם. אין כל ספק שיתרו אשר חתר כל ימיו להגיע לידיעת האמת, שמע ממשה לא פעם על אמונתו, שהאלקים בורא העולם, הוא גם מנהיגו והוא גם מתגלה אל מאמיניו, האדם שיצר בצלמו, והעניק לו כוחות המאפשרים לו להיות שלוחו של מקום עלי אדמות, ורצון האלקים שהאדם יאמין בכוחות האלקיים הטמונים בו, בבחינת "וגם בך יאמינו לעולם".
בקריעת ים סוף הגיעו ישראל לדרגה של "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" וזה חזר אח"כ במלחמת עמלק, שה' הנלחם להם על ים סוף ונלחם להם עם עמלק - ידיו של משה משפיעות על כך, "וכאשר ירים" "וכאשר יוריד", קובעים את הנצחון. השמועה על הכוחות הטמונים באדם שנברא בצלם, שנתגלו בשתי תופעות אלו לאחר יציאת מצרים, השפיעו על יתרו ולפיכך בא.
(התשנ"א)
ב'
רבותינו זכרונם לברכה, גינו את הטוב שבגויים ונראה לנו כי ההוכחה הטובה ביותר לכך - יתרו. וישמע יתרו - על קריאת ים סוף ועל מלחמת עמלק, על גאולתם של ישראל וחלקו של משה, מצד אחד הוא שמח אבל שמחה מהולה בעצב "ויחד יתרו" - עשה בשרו חדודין חדודין, (רש"י בשם חז"ל). שמח - על כל הטובה שעשה ה' לישראל, ועצב - על אבדנם של רשעים, שזה כשלעצמו צריך להביא ל"רינה".
כל דברי חכמינו ז"ל - מקורם מסגנונה של תורה ויש להבין למה פרשו הם את "ויחד יתרו" שמקורו הוא חדוה, ששת לשונות השמחה - ששון ושמחה גילה רינה דיצה וחדוה - ואילו אמל יתרו ראו זאת כמצב חדודין חדודין?
ונראה שזה באמת קשור למשמעותם של לשונות השמחה כפי שפרשום פרשנינו: ששון - הוא ביטוי למי ששמח על דבר שנאבד ממנו והוא קבלו בחזרה, שמחה - משמעה שאדם משיג דבר שלא היה לו מעולם. חדוה - דבר שהשיג ע"י צער ויסורין. בשבע ברכות אנו אומרים ששון ושמחה חתן וכלה, כי החתן מקבל את מה שאבד - וששון הוא אצלו, ואילו הכלה מקבלת את מה שלא היה לה - אצלה זו שמחה. ועל החדוה מצאנו: "ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם" - שבי הגולה זכו לדבר מתוך צער ויסורים. "ויחד יתרו" - צר היה לו בשמחתו.
(התש"ס)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
