ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- ארץ ישראל בהלכה ובאגדה
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
דף עזר 16
והסביר הרמב"ן [מקור 1-2], שאלו הן שתי הבטחות, הראשונה, שכל מקום שירצו לכובשו מחוץ לגבולות ההבטחה, יהיה שלהם, והמצוות כולן נוהגות בהן כי הכל ארץ ישראל, והשניה - מן המדבר והלבנון וכו', שאתם חייבים לכובשו ולאבד משם העמים.
והוא מוסיף שם, שקודם יש לכבוש את גבולות ההבטחה, ורק לאחר מכן אפשר לכבוש שטחים נוספים.
הפרת במזרח ארץ ישראל
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה (94)
הרה"ג חיים שטיינר
11 - הגבול הצפוני של ארץ ישראל 3 - מלחמת של"ג, מלחמת מצווה
12 - נהר פרת וברכת השנים
13 - עבר הירדן המזרחי בהלכה
טען עוד
"ולמזרח ישב (שבט ראובן) עד לבוא מדברה למן הנהר פרת, כי מקניהם רבו בארץ גלעד" (דברי הימים א', ה, ט).
רואים שהיו תקופות שישראל התישבו עד הפרת!
לדעת הרד"ק שם [מקור 4]:
"למן הנהר פרת" - כלומר "עד נהר פרת, ומן הנהר והנה הוא גבולם, כי נהר פרת הוא גבול ארץ ישראל למזרח...".
אך לדעת המצודות שם הם התפשטו אף יותר [מקור 5]:
"ולמזרח ישב - כלפי המזרח ישבו עד המקום שבאים בה למדבר למן הנהר פרת והלאה אף כי נהר פרת היא גבול ארץ ישראל למזרח נתרחקו והלאה, כי נתרבו מקניהם מלשבת בארץ הגלעד כי היה צר להם המקום".
כלומר, לרד"ק הם התיישבו עד הפרת, ואילו למצודות, אף מעבר לו!!
למדנו, שהפרת הינו גבול הארץ המזרחי .
אבל אין ראיה שכל אורכו של הנהר בגבולה של הארץ, שהרי למדנו בספרי דברים א,ח [מקור 6]:
"פרת - רובו ותוקפו כנגד ארץ ישראל", ולכן אפשר לקרוא לו - גבולה המזרחי של הארץ" (דברים א, ח).
גם הרמב"ן והריטב"א, במסכת גיטין דף ז: כותבים בשם החכם הגדול ר' משה בר' חסדאי [מקור 7]:
"כי הנהר שבמשנה, הוא הנהר הגדול נהר פרת שהוא במזרחה של ארץ ישראל".
אבן עזרא בראשית ב, יא' [מקור 8]
"פרת... הוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח".
ר' אברהם פאריצול [מקור 9]:
"עד הנהר הגדול נהר פרת - שהוא במזרחה".
האבארבנאל בראשית ב' [מקור 12]:
"ונהר פרת היה גבול ארץ ישראל לצד בבל (בבל נמצא במזרח!)".
קצת ראיה לדעת הרב אריאל, שכל הפרת הוא בגבולה של הארץ, אפשר להביא מפירוש ה"אוצר נחמד" על הכוזרי [מקור 13]:
"ופרת הנקרא עפראט הוא מצפון מזרח לארץ ישראל להלאה מארץ ישראל ויורד אצל ארמיניא"ה, ויורד לצד דרום עד שמגיע לגבול ארץ ישראל הצפוני, דהיינו גבול צפוני מזרחי לארץ ישראל, ומשפע ויורד הלאה הרבה אל קרן מזרח דרום ונופל בים פרסי הנקרא סינוס פאדזיקו"ס. ומעתה גבול הדרומי הוא המדבר שאצל ים סוף והמדבר בכלל עד הפרת שהוא גבול הצפוני כנ"ל".
ברור על כל פנים, שלדעת כל המפרשים צריך להגיע בנקודה כל שהיא לפרת, ולכן נראה שלמחלוקת לגבי הנקודה הצפונית מערבית, שהוזכרה בשיעורים הקודמים, יש השלכה גדולה לגבי הגבול במזרח; והמצפינים ביותר (התרגומים) מצמצמים את השטח במזרח (כי המרחק מים התיכון לפרת - יקטן יותר - עי' במפה) והמדרימים יותר את הנקודה הצפונית מערבית (רש"ס ורדב"ז) יצטרכו לכלול בתחום הארץ שטח גדול בהרבה לצד מזרח, על מנת להגיע עד הפרת. (עי' במפה).
מפרשים אחרים שמאזכרים את הפרת בצפון ולא במזרח
חשבון מענין מאד של המרחק מירושלים לפרת - מובא בתוס' יום טוב במסכת תענית:
המשנה במסכת תענית (פ"א מ"ג) קובעת [מקור 14]:
"בשלשה במרחשון שואלים את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".
ומחשב זאת בפירוש התוספות יום טוב [מקור 15]: (שגם לדעתו הפרת - בצפון ארץ ישראל)
"כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת. שלפעמים מתעכבין קצת בירושלים עד שיעבור החג כולו. לנהר פרת. הוא בצפונה של ארץ ישראל. כמ"ש רש"י בתחלת ספר יהושע בפסוק מהמדבר וגו' וכן הוא בגמרא בפ' עשרה יוחסין. ומפורש תמצא ביחזקאל סי' מז' ומח' בחלוקת ארץ ישראל לעתיד לי"ב שבטי ישראל באורך ממזרח למערב לכל שבט ושבט ורוחב לכל שבט ושבט בשוה כזה כן זה. מצפון לדרום לכל שבט ברוחב ע"ה מילין. כאשר למדנו מן התרומה שמדתה כך. כמפורש שם בסי' מ"ה. וכתיב בה לעומת אחד החלקים. שומע אני שכן הם גם כן שעור כל אחד מהחלקים השנים עשר שהתרומה היא השלשה עשר. וכן ביאר רש"י ומפורש בכתוב כי חמשה שבטים בדרום התרומה ושבעה בצפונה. ושבדרום התרומה היא העיר ירושלים. ונמצאת למד שמקצה הדרום של התרומה ששם העיר, הנה הנם שמנה חלקים שכל אחד רחבה ע"ה מילין. צא וחשוב ח' פעמים ע"ה. עולים ת"ר שהם ק"נ פרסאות. ובמשנה ב' פרק ט' דפסחים כתבנו דמהלך יום יו"ד פרסאות. הרי לך שמן ירושלים מדרומה עד קצה הצפון של ארץ ישראל שהוא נהר פרת מהלך ט"ו יום. וכבר כתבתי זה בספר צורת הבית במהדורתי, לסימן פ'. [ואל תתמה על השבתות שבתוך אלו הט"ו יום. שהרי אפשר שילך ע"י בורגנים. כדאיתא בפרק שואל במסכת שבת ק"נ ע"ב. וגם על ידי עיבורי עיר. כמש"כ בטור סימן שצ"ח והואיל ואפשר להיות כן שיערו חכמים בכך ימים כיון שאפשר שאין השבתות מעכבות]".
כבר בראשונים אנחנו מוצאים את השיטה שהפרת - בצפון:
בספר הכוזרי, מאמר שני יד [מקור 10]: "הנהר - הוא נהר פרת גבולה הצפוני"
ר' אברהם בן הרמב"ם (פירושו לשמות כג, לא) [מקור 11]:
"ושתי את גבלך... מים סוף..." - ברוח מזרחית של ארץ ישראל. והים הגדול הוא ים פלשתים - במערבה , והמדבר – בדרומה... ופרת הוא... בצפונה. שביאר ב"משנה תורה" (דברים י"א, כ"ד) "מן הנהר נהר פרת" - בצפונה. הגביל להם - (הקב"ה) ארבע הרוחות".
עיון בדעת הרמב"ם
הרמב"ם פוסק בהלכות תפילה ונשיאת כפים פ"ב הט"ז, ששואלין גשמים מיום ז' מרחשון, וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן קי"ז.
משמע שאף הרמב"ם יודה שמרחק ההליכה מירושלים לפרת הוא חמשה עשר יום. אבל בהלכות קדוש החודש פ"יא הי"ז כתב הרמב"ם [מקור 19]:
"ולפי שהראייה לא תהיה אלא בארץ ישראל כמו שביארנו, עשינו כל דרכי חשבון זה בנויים על עיר ירושלם ולשאר המקומות הסובבין אותה בכמו ששה או שבעה ימים רואין את הירח תמיד ובאים ומעידים בבית דין, ומקום זה הוא נוטה מתחת הקו השוה המסבב באמצע העולם כנגד רוח צפונית בכמו שתים ושלשים מעלות עד חמש ושלשים ועד תשע ועשרים, וכן הוא נוטה מאמצע הישוב כנגד רוח מערב בכמו ארבע ועשרים מעלות עד שבע ועשרים ועד אחת ועשרים".
הרמב"ם עצמו כתב בהלכות קידוש החודש יח, טז [מקור 20] שבדרום התחום הוא בקו רוחב 35. וכוונתו היא שהתחום הוא בין 29 ל30, הקו של אילת.
יש לציין, שקוי הרוחב של הרמב"ם זהים למספרים שבמפות שלנו.
קו 32 - הוא קו הרוחב של ירושלים; צפונה מירושלים - שלושה קוי רוחב (עד 35 מעלות) ודרומה גם שלושה קוי רוחב (עד 29 מעלות).
קוי האורך - הם במרחקים כמו במפות שלנו, רק המספור שלהם - שונה. אבל ברור לדעתו - שגבול ארץ ישראל לקידוש החודש - הוא שלושה קוי רוחב מזרחה מירושלים, ושלושה - מערבה לירושלים. נמצא לפי זה - שלכאורה לפי הרמב"ם אין שום נקודה בארץ ישראל שמגיעה לפרת - וזה לא יתכן (עי' במפה).
וצריך לומר, שבהלכות קידוש החודש לא קבע הרמב"ם את הגבולות השלמים של הארץ, אלא את המרחקים שמהם מגיעים העדים, אבל הגבול של הכיבוש וההתנחלות - הוא רחב יותר ממה שציין בהלכות קידוש החודש, במרחק הליכה של חמשה עשר יום מירושלים, ולא מרחק של ששה או שבעה ימים כבהלכות קידוש החודש.
ברור על כל פנים - שגבול ארץ ישראל מגיע לפרת - או בצפון, או במזרח, ואולי בשניהם כאחד.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשר קצר ולעניין!
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
