ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה שליט"א
אני כבן 18, והתחלתי ללמוד נהיגה, כבר זמן ארוך שאני אוגר סכום כספי למטרה זו, עובד בחופשות וכד'. לפני כמה ימים אבא שלי אמר לי שהוא יממן לי את הלימוד. אני מאוד רוצה להיות עצמאי ולא להזדקק לעזרת המשפחה. ממש כאב לי כאשר הוא רצה לשלם עבורי. האם להתעקש ולדחות אותו, או להסכים?
תשובה:
ראשית, יישר כח על הרגישות ביחס אל ההורים. לפעמים מתוך רגילות אנו עונים להם תשובות ב"שליפה" בלא לשים לב למשמעות. באמת, מדובר בסוגיא עקרונית מאוד ביחסי ילדים- הורים.
מחד, עומדת לפנינו השאיפה להיות חופשיים ובני חורין. מאידך, חובת כיבוד ומורא מההורים נראית לנו כערך מגביל את חירותנו. כמובן שהמחשבה הנכונה שונה לחלוטין. ברור שכל דבר מגביל אותנו: חוקי התנועה מגבילים אותנו, חוקי המוסר מגבילים אותנו וכד'. השאלה היא לאיזה סוג חופש ושחרור אנו נושאים את עינינו. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". החופש הראשוני עבורנו הוא השחרור הרוחני, להיות מה שהאמת הפנימית שלנו מורה עליו, לחשוב מה באמת טוב לנו. לא להיות שבויים ברשת החיצונית של פרסומות, אינטרנט, עיתונות ושאר כוחות, המסמאים את עינינו וגורמים לנו לסטות לכיוונים שאינם מתאימים כלל לנפשנו. כל זה כלול באותו מאמר של "בן חורין - העוסק בתורה". בנוסף, יש גם מצב של חופש חיצוני - לא להיות משועבד לכסף, לא להיות משועבד לקהל בוחרים לקראת הבחירות וכד'. שלמה המלך בחכמתו מלמדנו: "ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ" (קהלת י'). המציאות החיצונית לא תמיד תואמת את המציאות הפנימית, הנה יש עבדים, שהם עבדים בנפשם, אבל הם רוכבים על סוסים כבני חורין, ולעומתם, בני חורין הנראים כאילו הם עבדים.
אם נחזור לשאלתך, הרי שבמבנה המשפחתי אנו מוצאים שתי הדרכות. הראשונה, בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" (בראשית ב'). בכך מדריכה אותנו התורה לחתור לעזיבה, חוסר תלות בהורים. כמובן, כאשר אדם הוא כבר בגדר 'איש'. ילד קטן תלוי בהוריו כמעט בכל דבר, אבל בן מתבגר כבר יכול להתחיל לבנות עצמו כאיש, ומתוך כך להתנתק מהתלות בהוריו. אולם, יש הוראה שניה, בדברי חכמים: "תני אבימי בריה דר' אבהו: יש מאכיל לאביו פסיוני [עוף חשוב] וטורדו מן העולם. ויש מטחינו ברחיים ומביאו לחיי העולם הבא". כלומר, יש מקרה שבן כאילו מכבד את אביו ונותן לו מזון משובח, אבל דווקא זה גורם רעה לבן, כי האב מקבל הרגשה שאיש אינו צריך אותו והוא רק נטל על בנו. לעומת זאת, יש מטחין אביו ברחיים, כלומר, נותן לאביו את ההרגשה הטובה, שהבן זקוק מאוד לאבא, אפילו לייגעו בטחינה ברחיים, אבל זו טובה גדולה לאב, והבן זוכה לחיי עולם הבא (רש"י ותוס' שם מפרשים באופן אחר, אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו). מן הסתם הנך עסוק בלימוד תורה. מחשבה טובה שלך היא, להשתחרר מתלות בהורים, ולקיים כבר כעת "על כן יעזוב". אבל שחרור מהכסף של ההורים הוא שחרור מערך חיצוני.
תחל בראשונה ברכישת החירות הפנימית, שאינה באה ע"י הרכיבה על הסוס, או הוצאת רישיון נהיגה. דווקא בזאת, הנך יכול לקבל מאבא, כי הוא בודאי ירגיש טוב מכך שהוא מלמד את בנו אומנות הרכיבה. התרכז יותר בחירות הפנימית, אשר בסופו של דבר תביא לך גם את החירות החיצונית, ותוכל לרכב ולנסוע תמיד בזהירות ובדרכים טובות!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













