ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב אליעזר בן בתיה שליט"א
אני כבן 18, והתחלתי ללמוד נהיגה, כבר זמן ארוך שאני אוגר סכום כספי למטרה זו, עובד בחופשות וכד'. לפני כמה ימים אבא שלי אמר לי שהוא יממן לי את הלימוד. אני מאוד רוצה להיות עצמאי ולא להזדקק לעזרת המשפחה. ממש כאב לי כאשר הוא רצה לשלם עבורי. האם להתעקש ולדחות אותו, או להסכים?
תשובה:
ראשית, יישר כח על הרגישות ביחס אל ההורים. לפעמים מתוך רגילות אנו עונים להם תשובות ב"שליפה" בלא לשים לב למשמעות. באמת, מדובר בסוגיא עקרונית מאוד ביחסי ילדים- הורים.
מחד, עומדת לפנינו השאיפה להיות חופשיים ובני חורין. מאידך, חובת כיבוד ומורא מההורים נראית לנו כערך מגביל את חירותנו. כמובן שהמחשבה הנכונה שונה לחלוטין. ברור שכל דבר מגביל אותנו: חוקי התנועה מגבילים אותנו, חוקי המוסר מגבילים אותנו וכד'. השאלה היא לאיזה סוג חופש ושחרור אנו נושאים את עינינו. "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". החופש הראשוני עבורנו הוא השחרור הרוחני, להיות מה שהאמת הפנימית שלנו מורה עליו, לחשוב מה באמת טוב לנו. לא להיות שבויים ברשת החיצונית של פרסומות, אינטרנט, עיתונות ושאר כוחות, המסמאים את עינינו וגורמים לנו לסטות לכיוונים שאינם מתאימים כלל לנפשנו. כל זה כלול באותו מאמר של "בן חורין - העוסק בתורה". בנוסף, יש גם מצב של חופש חיצוני - לא להיות משועבד לכסף, לא להיות משועבד לקהל בוחרים לקראת הבחירות וכד'. שלמה המלך בחכמתו מלמדנו: "ראיתי עבדים על סוסים, ושרים הולכים כעבדים על הארץ" (קהלת י'). המציאות החיצונית לא תמיד תואמת את המציאות הפנימית, הנה יש עבדים, שהם עבדים בנפשם, אבל הם רוכבים על סוסים כבני חורין, ולעומתם, בני חורין הנראים כאילו הם עבדים.
אם נחזור לשאלתך, הרי שבמבנה המשפחתי אנו מוצאים שתי הדרכות. הראשונה, בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" (בראשית ב'). בכך מדריכה אותנו התורה לחתור לעזיבה, חוסר תלות בהורים. כמובן, כאשר אדם הוא כבר בגדר 'איש'. ילד קטן תלוי בהוריו כמעט בכל דבר, אבל בן מתבגר כבר יכול להתחיל לבנות עצמו כאיש, ומתוך כך להתנתק מהתלות בהוריו. אולם, יש הוראה שניה, בדברי חכמים: "תני אבימי בריה דר' אבהו: יש מאכיל לאביו פסיוני [עוף חשוב] וטורדו מן העולם. ויש מטחינו ברחיים ומביאו לחיי העולם הבא". כלומר, יש מקרה שבן כאילו מכבד את אביו ונותן לו מזון משובח, אבל דווקא זה גורם רעה לבן, כי האב מקבל הרגשה שאיש אינו צריך אותו והוא רק נטל על בנו. לעומת זאת, יש מטחין אביו ברחיים, כלומר, נותן לאביו את ההרגשה הטובה, שהבן זקוק מאוד לאבא, אפילו לייגעו בטחינה ברחיים, אבל זו טובה גדולה לאב, והבן זוכה לחיי עולם הבא (רש"י ותוס' שם מפרשים באופן אחר, אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו). מן הסתם הנך עסוק בלימוד תורה. מחשבה טובה שלך היא, להשתחרר מתלות בהורים, ולקיים כבר כעת "על כן יעזוב". אבל שחרור מהכסף של ההורים הוא שחרור מערך חיצוני.
תחל בראשונה ברכישת החירות הפנימית, שאינה באה ע"י הרכיבה על הסוס, או הוצאת רישיון נהיגה. דווקא בזאת, הנך יכול לקבל מאבא, כי הוא בודאי ירגיש טוב מכך שהוא מלמד את בנו אומנות הרכיבה. התרכז יותר בחירות הפנימית, אשר בסופו של דבר תביא לך גם את החירות החיצונית, ותוכל לרכב ולנסוע תמיד בזהירות ובדרכים טובות!

אנחנו קודש למענך

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכלוך הקדוש

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ניתן לברור מרק בשבת?

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















