ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר: וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל וְחָזָק לֹא יְאַמֵּץ כֹּחוֹ וְגִבּוֹר לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ: וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ: וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק: (עמוס ב' יג-טז)
ננסה להבין מה פשרה של נבואה זו ובעיקר מה פשר מנוסתו של הגיבור.פסוק יג אומר דרשני. מדוע כיוון התעוקה הוא "תַּחְתֵּיכֶם"? הרי לחץ מגיע בדרך כלל מלמעלה? מהפסוקים יד-טז ברור שמדובר על גבורי חיל! מי הם?
המנוסה שלהם מאוד מודגשת. הנבואה פותחת בביטוי "וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל" וחותמת בביטוי "עָרוֹם יָנוּס".
ספר עמוס מסתיים בנבואה זו:
"רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצַעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט" (עמוס פרק ט א).
פסוק זה מתרץ לנו את כל התמיהות והקושיות.זהו תיאור ההתגלות-מעשה המרכבה שחזה עמוס, כסימן לסיום נבואתו בזמן שרעש אדמה אדיר פקד את ארץ ישראל. מוקד הרעש היה בירושלים בבית המקדש, לכן רעשו ספיו.
בזמן רעידת האדמה הלחץ בא מלמטה, התעוקה היא מתחת. כולם מנסים לנוס אל מחוץ לבתים. גם מי שאיננו לבוש -"עָרוֹם יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא". אבל הנביא מנבא כי "לֹא יָנוּס לָהֶם נָס" - הם לא יצליחו להמלט.
רעש אדמה זה התחולל בזמן שהנביא ישעיה הוקדש לנביא וזכה גם הוא להתגלות מופלאה-מעשה מרכבה. מסורת זו שמקורה בדברי חז"ל מעוגנת גם בהקבלה בין פסוק זה לפסוקים הבאים:
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא ... וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן"
(ישעיהו פרק ו א-ד).ההוכחה האחרונה המובאת היום מקורה בנבואת זכריה וז"ל:
"וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה: וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" (זכריה פרק יד ד-ה).
זכריה מנבא כי בזמן הגאולה העתידה לבוא, תהיה שוב רעידת אדמה והמנוסה מפניה תהיה כמנוסת העם וגיבוריו בימי עוזיה עמוס וישעיה.עתה נבאר, מי הם הגיבורים הנסים?
עוזיה בנה צבא קבע ענק של מאות אלפי בני חיל, המצויד במיטב כלי הנשק. באותה תקופה היה זה הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. צבא זה ניצח את צבאות כל המדינות באזור ושמעו יצא לתהילה בכל רחבי העולם (עיינו בתיאורים המפורטים בדברי הימים ב כ"ו).
שחיתות מוסרית, שלטונית וחברתית, המתוארת באריכות בספר עמוס ובפרקים הראשונים של ספר ישעיה, גרמו לכך שכל השגיו הצבאיים של עוזיה נתבטלו ועברו מן העולם. רעידת האדמה היתה המאורע המכונן שסימל את התמוטטותה של האימפריה שבנה ומפלותיו העתידיות של צבאו. בזמן רעידת אדמה אין שום משמעות לצבא חזק ומצויד. אפסות האדם מתגלה לעין כל. גם תופשי הקשת, רכבי הסוסים והגיבורים נסים בבהלה. חז"ל מלמדים אותנו כלל "שתחילת נפילה ניסה" (סוטה מד ע"ב).
צבא הגיבורים - הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, נס באחרונה משני מחוזות בצפון ובדרום, ללא הסכם וללא הבטחת כל רווח צבאי או מדיני. שחיתות שלטונית, מוסרית וחברתית אוכלת כל חלקה טובה בחברה הישראלית.
(בעז"ה, בשבוע הבא נרחיב את הדיבור בנושא)
הבה נתפלל כי נבואות זכריה (פרק ד' ב-ג), שנקרא בשבוע הבא בהפטרת מקץ=חנכה, אודות:
"מְנוֹרַת זָהָב ,,, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ ... וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ"
היא שתתקיים במהרה, ללא צורך ברעידת אדמה ח"ו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
