ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
סיפור זה הוא קריאת השכמה לחשיבות הגדולה שיש לניהול נכון של המפגש בין המינים במקומות העבודה, במטרה למנוע את שתי ההתרחשויות – יצירת קשר שמגיעה לידי פגיעה מינית, או מכשול שיכול להביא לידי איסורים חמורים ואף לפירוק משפחות מכאן, ואפשרות לתלונת שווא מכאן.
האתגר
מקומות עבודה משותפים לשני המינים הם מציאות יומיומית, שמעטים הם אלה שלא נמצאים בה. ישנם מקומות עבודה שבהם המפגש בין המינים הוא מצומצם למדי, אבל ברובם המפגש הוא הרבה יותר אינטנסיבי. אנשים ונשים נמצאים במקומות העבודה שעות רבות מדי יום, ונמצאים במחיצת בני המין השני הרבה יותר שעות מאשר עם בני ובנות הזוג שלהם. מציאות זו יוצרת, מטבע הדברים, לא מעט אתגרים.
ד"ר איילה מלאך־פיינס, בספרה 'התאהבות' (פרק א), מסבירה את הדינמיקה שמביאה ליצירת קשרים רומנטיים במקומות העבודה תחת הכותרת "קרבה גאוגרפית – השדכן הסמוי". היא מביאה שם שורה מתוך הבלדה 'מעבר לקשת' (מאת י"פ הרבורג): "כשאני איני ליד אהובי, אני אוהב את מי שלידי".
הנחיה גורפת לעבוד רק במסגרות נפרדות לחלוטין אינה יכולה לעמוד במבחן המציאות בימינו, ועל כן נדרש לשרטט גבולות ישימים לאור ההלכה. מצד אחד, יתאפשר בכך לכל איש ואישה לממש את כישרונותיהם, להתפרנס בכבוד ולהשתלב בעיצוב דמותן של המדינה והחברה. מצד שני יינתנו בידיהם כלים אפקטיביים להפחית את המתח המובנה שקיים במפגש בין המינים ולהימנע מתקלות לא רצויות. זאת מתוך שמירה על כבודם של כל הנוגעים בדבר, ובלי לוותר על השאיפה לחיים של קדושה. הנושא נדון בהרחבה בספר 'צוהר לנישואין' (עמ' 305-277) והרוצה להרחיב יעיין שם. מסמך נוסף, המיועד במיוחד לאנשי ציבור הנמצאים בקשרי עבודה עם בני המין השני כשהם מלווים ביחסי מרות, נכתב ביוזמתו של הרב שמואל אליהו והופץ לציבור לפני כמה חודשים.
העקרונות
הדרך מבוססת על שתי הנחות – סותרות ומשלימות. מנקודת מבט אחת, האווירה המתירנית שיש בחברה, בצירוף הקרבה החברתית היתרה שנוצרת על ידי הזמן ממושך שבו בני המינים השונים נמצאים אלו בקרבת אלו, גורמת להסרה של עכבות ומאפשרת גלישה למקומות לא רצויים. זוהי סיבה לאמץ מדיניות פסיקה מחמירה, אף מעבר להלכה הפסוקה, בעיקר בכל הנוגע למרכיבי שיחה בעייתיים, לאיסור ייחוד ולשמירת נגיעה.
פרשת השבוע מפנה את תשומת ליבנו לשלושה דברים שהביאו את יוסף אל סף התהום. אשת פוטיפר יוזמת שיחה עם יוסף ומציעה לו הצעה מגונה. יוסף לא דוחה אותה על הסף אלא מנסה להסביר לה באריכות מדוע זה אסור. המלבי"ם (בראשית לט, ח) מדייק מן המילה "וימאן" שאצל יוסף היו שני קולות פנימיים: "שהגם שאבה בלב, כבש את יצרו". עצם ההשתתפות בשיחה הזאת, במיוחד כשהנושא עולה מחדש יום יום, מורידה לאיטה את המחסומים. בהמשך, כאשר הוא בא הביתה בתום לב "לעשות מלאכתו" – מתוך מסירות לתפקידו, הוא מצא את עצמו במציאות שבה "אין איש מאנשי הבית שם בבית". השלב הבא היה "ותתפשהו בבגדו" תוך חציית הגבולות של המרחק הפיזי הנדרש.
מכאן עולים שלושה גבולות חיוניים. האחד מתייחס למרכיבי השיח: ישנם נושאים שעליהם לא מדברים; ביטויים שיש בהם משום ניבול פה חייבים להיות מחוץ לתחום ואין להשלים עם השמעתם (שבת לג, א); וגם כאשר אין בעיה בתוכן, אין מקום לשיח באווירה קלילה שמהווה קלות ראש. השני הוא להקפיד מאוד על איסור ייחוד, שהוא זה שמאפשר גם הטרדות ופגיעות, גם נפילות וגם עלילות. השלישי הוא הימנעות מכל קרבה גופנית. עובדים שנמנעים אפילו מלחיצת יד נימוסית יוצרים סביבם "קיר זכוכית" שהחברה לומדת לכבד. יוסף ניסה זמן רב לשמור על הגבולות הללו, "ולא שמע אליה לשכב אצלה" – בקרבתה, אפילו בלי נגיעה, "להיות עימה" – בשיחה מקרבת או להימצא איתה במקום סגור (פרשנים לבראשית לט, י). ההסתבכות של יוסף אירעה במצב שבו הגבולות שהציב לעצמו נפרצו לאחר שנכנס אל הבית לתומו.
מנקודת מבט שנייה, יש מקום למדיניות פסיקה מקילה, לאור העובדה שכיום יש גם לגברים וגם לנשים השכלה תורנית, כללית ומקצועית רחבה, יש להם תחומי עניין משותפים רבים, והם רגילים להימצא אלה בחברת אלה כמציאות חיים פשוטה ומובנת מאליה. רוב הזמן, המפגש במקומות העבודה הוא ענייני ומתקיים באווירה ראויה. שיקול זה מאפשר מתיחה של הגבולות ההלכתיים לקולא בכל מה שקשור לשיחות מקצועיות ולנימוס חברתי.
הגבול בין קשרי עבודה ראויים ובין קשר חברתי שמתהדק הוא דק מאוד. העבודה המשותפת מזמנת מצבים שיש בהם גלישה איטית לקשר רומנטי, אף בלי שהשותפים לכך שמים לב למה שעובר עליהם, ולכן נדרשת תשומת לב גם לתהליכים סמויים מן העין. שיחה עניינית מותרת, אולם מחוות של חיזור - כמו מחמאות אישיות, שירות אישי וכדומה – אסורות (שולחן ערוך אבן העזר סימן כא). במיוחד מי שחי שנים רבות בסביבה נפרדת צריך ללמוד להכיר את המחוות הללו ולהימנע מלהביע אותן או להיענות להן. אי אפשר להימנע משיתוף נימוסי בחוויות משפחתיות או דברים דומים, אולם אין לגלוש לשיחות על נושאים אישיים שמדברים עליהם רק עם אנשים קרובים במיוחד.
קושי גדול ישנו בסביבת עבודה שבה נמצאות נשים בלבוש בלתי צנוע בעליל. ישנם מקומות עבודה שיש בהם קוד לבוש מכובד שמונע מצבים כאלה, אבל המציאות בחלק גדול מהמקומות שונה לחלוטין. כאן נדרש כל אדם לארגן לעצמו סביבת עבודה שתאפשר לו להסיח את דעתו ממראות בעייתיים. וכל זמן שהדבר עולה בידו – מותר לו לעבוד שם (עיינו שו"ת עטרת פז חלק א, כרך ג, סימן ו).
לחזק את הקשר הזוגי
אחד העוגנים החזקים ביותר שעומדים לרשותנו הוא הקשר הזוגי שבין איש לאשתו. אחד הגורמים לנפילה למצבים בעייתיים הוא חוסר סיפוק מן הקשר הזוגי. בגמרא (תענית כג, ב) מסופר על אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, שאשתו יצאה לקראתו כשהיא מקושטת. בתשובה לשאלתם של חכמים, ענה אבא חלקיה שהיא עשתה זאת כדי שלא ייתן את עיניו באישה אחרת. השקעה מתמדת בקשר הזוגי כך שייתן מענה לצרכים רגשיים מגוונים, יחד עם שיתוף של בן או בת הזוג בחוויות מן העבודה שיעזור לזהות תהליכים בעייתיים כשהם באיבם – מונעים חלק גדול מן הבעיות.
מקום העבודה של כל אדם מעניק לחייו משמעות רבה, כאדם שמממש את כישוריו, את נטיותיו ואת עולמו הערכי. לא קל לוותר עליו גם כאשר הוא מאתגר מאוד את מי שנמצא בו שעות ארוכות מדי יום. עובדה זו עלולה ליצור שחיקה בשמירת הגבולות.
יוסף היה עבד, ולא יכול היה לבחור מקום עבודה אחר כדי להינצל מן החיזור של אשת פוטיפר. גם האדם המודרני נוטה לפעמים להיות "עבד לעבודה" ולהישאר בה גם כאשר עולמו הרוחני והמוסרי עומדים תחת לחצים לא פשוטים. כדי לחזק את כוח העמידה יש להציב סולם ערכים ברור, שבו שלמותה של המשפחה חשובה יותר מן ההתפתחות המקצועית וההצלחה בעבודה. אחת המטרות החשובות של העבודה היא לקיים את המשפחה, ועל כן כל אדם צריך לשנן לעצמו שלא ייתכן לסכן את שלמות המשפחה למען העבודה.
אופי היחסים שבין אשת פוטיפר ליוסף, בהיותה "אשת אדוניו", היה יחסי מרות. כעבד, הוא לא יכול היה להימנע מכל קשר איתה. זוהי הבעיה הקשה שיש בעירוב בין המינים ביחידות הקרביות. לא זו בלבד שאין שום אפשרות לשמור שם על הגבולות הנדרשים, שבמתח המלווה את השירות הצבאי הם צריכים להיות הדוקים יותר, אלא שגם כאשר חייל מרגיש שהגבולות נפרצים, הוא לא יכול לעזוב את המקום. וכאשר מצטרפים לכך יחסי מרות, הקושי גדל שבעתיים.
נסכם את כל דברינו בהדרכתו של הרמב"ם: "ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן. וייזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול... וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות (=מדרגות שמובילות לאיסורי עריות); ולא ישב בלא אישה, שמנהג זה גורם לטהרה יתירה" (הלכות איסורי ביאה פרק כב, הלכות כ-כא).
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











