ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הסדר הנכון, לדעתו, הוא להתרכז תחילה בלימוד התורה: "אי-אפשר לקוות להשיג מעלת התלמוד וחכמת הטבע יחד, אם לא שיקדים עמל התלמוד הרבה, ואחר שכבר עמל ומצא כדי מידתו, אז יכול להפנות גם לשארי חכמות, ויהיו שניהם שמורים ומתקיימים בידו" ("הרחב דבר" דברים ל"ב, ג').
דבריו אלה של הנצי"ב, מבהירים את יחסם המורכב של גדולי ישראל ללימודי החול בגיל צעיר. מחד - אנו רואים בדרך כלל התנגדות להכנסת לימודי חול לישיבות, ומאידך - בתלמודי התורה וה"חדרים" המיועדים לגיל צעיר יותר, מלמדים לימודי חול, כגון חשבון ודקדוק.
נראה שסיבת החילוק בין הגילאים היא הצורך להתרכז בישיבה בעמל התורה, הבא לידי ביטוי מיוחד בלימוד הגמרא. בהיותו ילד, אין יכולת לתלמיד ללמוד בהתמדה רצופה וביגיעה ועמל, ולפיכך אין לימודי החול מהווים הפסקה הפוגעת ברצף. משעה שנכנס לישיבה, הרי עיקר עיסוקו בלימוד הגמרא, לימוד המחייב עמל והתמסרות, ומכאן ואילך כל עיסוק בתחום אחר פוגע בלהט הלימודי ובאיכות הלימוד כולו.
כך הייתה הדרכתו של הרב קוק זצ"ל, שכתב: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד).
מצער לראות שרבים מבני הנוער שלנו נחשפים לעולמה של ישיבה ולמושגים כמו עמל תורה, התמדה, אחריות אישית על הצמיחה הרוחנית, וכדו', רק בהגיעם לגיל שמונה-עשרה בכניסתם לישיבה הגבוהה. הניסיון בישיבות הקטנות מראה שגם נערים צעירים יכולים להגיע להישגים נפלאים בידיעת תורה ובאהבתה, ובבניין שאיפות רוחניות מתוך שמחת נעורים ובגרות נפשית.
גם לצורך בתעודת הבגרות יש מענה, במכינה לבגרות המיועדת לתלמידי הישיבות הקטנות, שם מוציאים הם תעודת בגרות מלאה בשנה אחת.
המשימות הגדולות העומדות בפני הציבור הדתי-לאומי מחייבות אותנו לגלות יצירתיות ותעצומות נפש, על מנת שנוכל לתת מענה ראוי לצרכים הגדולים של עם ישראל. הישיבות הקטנות מהוות נדבך משמעותי מאד בטווח הקצר להעלאת הרף הרוחני והלמדני של הנוער, ובטווח הארוך - להעמדת תשתית איתנה להצמחת תלמידי חכמים לדורות הבאים.

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות שטיפת כלים בשבת

למה כולם נלחמים על ירושלים

אנחנו קודש למענך

חידוש כוחות העולם

איך עושים קידוש?

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









