ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השכרת כלי או קרקע לגוי תמורת תשלום והנכרי עובד בה בשבת- (רמג' רמו')
יש להקדים שאסור להשתכר בשבת כלל גזירה משום מקח וממכר. אך אם מבליע את שכר השבת בשאר ימים מותר 1 .
מותר להשכיר כלי לגוי אע"פ שעובד עם הכלי בשבת שהרי איננו מצווים על שביתת כלים 2 . התשלום ליהודי יכול להיות בחלוקת הרווח היוצא כמו אריס, או בתשלום שכירות קצובה שישלם הגוי ליהודי, אך אסור שהרווחים יהיו לישראל והגוי יקבל תשלום קצוב (כלומר שהגוי יהיה שכיר של הישראל) שאז הגוי עובד בשבת עבור הישראל 3 . כמו כן השכר צריך להינתן ליהודי בהבלעה כנ"ל.
אם מדובר בדבר ששם היהודי עליו אסור להשכירו לגוי גם בדרכים המותרות משום שיחשבו שהגוי עובד בשביל הישראל אא"כ מדובר בדבר שהרגילות לקחתו בקבלנות או אריסות המותרת. לדוגמא מותר להשכיר לגוי את שדהו בדרך המותרת כנ"ל אך אין להשכיר לו את בית המרחץ שלו אפילו בדרכים המותרות משום ששם היהודי עליו ואין דרך להשכירו באריסות. אם מדובר בדבר שאין שם הישראל עליו או אפילו שמו עליו אך דרך להשכירו באריסות המותרת מותר להשכירו לגוי באופן המותר 4 .
באיזה יום יכול להעביר את הכלי לגוי?
אם מדובר בכלי מלאכה, לדעת הרמ"א לא יתן לו את הכלי בערב שבת שלא יראה כשלוחו של ישראל לעבוד בו בשבת 5 . כלי שאין בו איסור מלאכה כגון שמשכיר לו בגד וכדו' יכול לתת לו סמוך לשבת 6 .
בכל אופן וכל סוג כלי אסור להשאיל לגוי בשבת או סמוך לחשכה באופן שלא יכול שלא להוציאו בשבת שהרואה סבור שישראל צוהו להוציאו לרשות הרבים או לכרמלית 7 8 .
גוי עושה מלאכה עבור ישראל בשבת ( רמד, רמז', רנב' סעיפים א – ד, שז סעיפים ב' - ד' )
הקדמה: אסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת עבור הישראל 9 . כמו כן אסור ליהודי להנות ממלאכה שעשה הגוי עבורו אע"פ שלא אמר לו לעשותה 10 .
העסקת גוי מערב שבת -
בשכירות אסור! 11
בקבלנות או בחלוקת הרווח
לומר לו שיעשה בשבת אסור 12 , כמו כן אם מדובר באופן שברור שצריך לעשות דוקא בשבת כגון שנתן לו את הדבר סמוך לשבת ומבקש ממנו לסיים את המלאכה במוצ"ש וכדו' גם אסור 13 . או למשל מבקש ממנו לקנות ביריד הפתוח רק בשבת הרי הוא כאומר לו קנה לי דוקא בשבת ואסור 14 .
כשלא אומר לו לעשות דוקא בשבת מותר דאדעתא דנפשיה קעביד אע"פ שנותן לו את העבודה סמוך לשבת. אם המלאכה ידועה ומפורסמת שהיא לצורך ישראל אסור שגוי יעשה אותה אפילו בקבלנות. אך אם עובד מחוץ לתחום ישראל מותר. 15 16
כשעושה בחינם
כשיש אפשרות לסיים את המלאכה לפני שבת יכול לתת אותה לגוי גם בערב שבת 17 . אם לא יכול לסיימה עד שבת לא יתנה לגוי בערב שבת אע"פ שלא אומר לו לעשותה בשבת וזהו ההבדל בין קבלן לבין עובד בחינם. ואם נותן ביום ד' וה' והנכרי לא יכול לסיימה אלא בשבת השו"ע אוסר והרמ"א מקיל בשעת הדחק 18 . לגבי גוי העושה בחינם אך בטובת הנאה ראה בהערה 19 .ובשולח אגרת עם גוי יש דין מיוחד 20
אמירה ברמז
מותר לומר לגוי אחר שבת ברמז מדוע לא עשית דבר פלוני בשבת כדי שיבין שכוונתו שיעשה עבורו את המלאכה בשבת הבאה. ואע"פ שזהו רמז בלשון ציווי שאסור בשבת 21 מכל מקום מותר לצוות כך בחול 22 .
אפשרות נוספת להתיר רכישת מוצרים בשבת ע"י גוי, לומר לגוי שיקנה לעצמו בשבת והוא יקנה ממנו אחר השבת, ואפילו אם מבטיח לו שיקנה ממנו אחר השבת מותר 23 .
שותפות עם גוי ( רמה' רמו' סעיף ה)
1) ישראל וגוי השותפים במלאכה לא יכול היהודי לומר לגוי עבוד אתה לבדך בשבת ואני אעבוד כנגד זה יום אחד בחול משום שבאופן זה הגוי עובד בשבת בשליחות ישראל שהעבודה מוטלת על שניהם ובשבת הגוי עובד בשביל ישראל וביום חול הישראל עובד בשביל הגוי.
2) לכן צריך להתנות מראש לפני הכניסה לשותפות שהגוי עובד בשבת וכנגדו הישראל יום אחד בחול. בעצם בתנאי זה יוצא שאינם שותפים במלאכת שבת. כמובן מדובר באופן שהגוי מרויח לבדו מעבודת השבת והישראל מעבודת יום החול אך אם התנו לחלוק בשווה שוב יוצא שהגוי הוא שלוח ישראל ואסור.
3) אם לא התנו קודם הכניסה לשותפות ובשעת חלוקה חלקו סתם בשווה. בגמ' זהו ספק שלא נפשט הרמב"ם פסק לחומרא וכן בשו"ע. ואילו הרא"ש היקל והרמ"א הכריע כמותו בהפסד גדול.
^ 1. סימן שו סעיף ד
^ 2. רמו סעיף א
^ 3. הקדמת המ"ב לסימן רמג
^ 4. רמג
^ 5. בגמ' הובאה בריתא שאסור להשאיל לגוי כלים ביום שישי. הרי"ף והרמב"ם סוברים שבריתא זו נכונה אליבא דב"ש אך
לב"ה הסוברים שאדם לא מצווה על שביתת כלים מותר וכן פסק השו"ע בסתם רמו ס"א.
דעת רבנו יונה שהברייתא היא גם אליבא דב"ה והטעם לאסור הוא שכשמוסר בע"ש הכלים לגוי
נראה שהגוי עושה מלאכה בשליחות ישראל וזו דעת י"א בסימן רמו ס"א. הביה"ל מעיר שמדובר דוקא בכלים שעושים
בהם מלאכה דאו' אך כלים העושים בהם מלאכה דרבנן מותר.
^ 6. רמו סעיף א
^ 7. רמו סעיף ב
^ 8.8 הערה: לקמן נראה שיהודי וגוי השותפים במלאכה צריכים להתנות שמלאכת השבת שייכת לגוי שאם לא כן הרי הגוי שלוחו
של היהודי לעבוד בשבת יעו"ש לקמן, חשוב לציין שבמקרים שלנו כאן לא שייך דין שותפות וחיוב תנאי, משום שחיוב
התנאי נובע מהעובדה שהעבודה מוטלת על היהודי והגוי גם יחד וממילא אם אחר כך יקבל היהודי משכר השבת הרי יוצא
שהגוי עבד בשליחותו אך במקרה שלנו שהרכוש הוא של הישראל והגוי הוא העובד אין שותפות וממילא אין איסור לחלוק
את הרווח.
^ 9. שז סעיף ב
^ 10. משנה ברורה ס"ק יא וסימן רמג בהקדמת המשנה ברורה בחילוק השלישי
^ 11. כנ"ל בהערה 3
^ 12. רמז סעיף א. שז סעיף א.
^ 13. רמז מ"ב ס"ק ד', רנב' מ"ב ס"ק טז. ובמקום צורך אפשר להקל כל שלא אומר לו בפירוש שיעבוד בשבת שיש אומרים שדעת השו"ע להקל בזה, ראה ילקו"י על סימן רמד.
^ 14.סימן שז מ"ב ס"ק טו.
^ 15. סימן רמד סעיף א
^ 16.16 מצב ביניים בין שכירות לקבלנות: ההבדל בין שכירות לימים לבין עבודה בקבלנות ברור. שהרי השוכר גוי לעבוד לפי
ימים בעצם שולח את הגוי לעבוד עבורו בשבת, אך אם משלם לו על העבודה בקבלנות הגוי עובד בשביל הרווח שלו
והישראל אינו מקפיד עמו שיעבוד ביום זה או אחר. אך כאמור אין לומר לגוי לעבוד בשבת אפילו משלם לו בקבלנות
שהרי אז הוא ודאי שלוחו לעבוד בשבת.
ברמב"ם וכן בשו"ע מתואר מצב בינים ששכר הגוי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו "הרי זה כותב ואורג
בשבת ומותר כאילו קצץ עמו... שהוא עושה בכל עת שירצה והוא שלא יחשוב עמו יום יום" הראב"ד שם חולק על
הרמב"ם והשו"ע הביאו בשם ויש מי שאוסר.
באור המ"א: מדובר ששכר לשנה שבה בכל עת שצריך לכתוב מחויב לעשות זאת ובעת שאינו צריך יושב בטל. והסיבה
שמותר היא שהישראל אינו אומר לו שיעבוד בשבת ואינו מרויח במה שעושה בשבת דוקא. הראב"ד מחמיר שמ"מ
הישראל מרויח בכך שמא יצטרך גם למחר לתפור לו ולא יוכל לעשות את שתי המלאכות יחד.
באור הט"ז: מדובר ששכרו לשנה לעבוד יום יום אך לא מקפיד אם יבטל איזה יום. והראב"ד מחמיר.
^ 17. סימן רנב במ"ב ס"ק יט. ובסימן רמז סעיף א שאם לא קצץ עם הנכרי יכול לשלוח עימו את המכתב בתנאי שיש שהות
ביום להגיע לבית הסמוך לחומה
^ 18. סימן רמז סוף סעיף א בדברי הרמ"א ובמ"ב ס"ק י, ובסימן רנב ס"ב ובמ"ב ס"ק יט וביה"ל ד"ה אסור בערב שבת.
^ 19.ובמ"ב ס"ק טז ובסימן רנב ס"ב. ראה בדברי הרמ"א בסימן רמז ס"ד
^ 20. השולח אגרת ביד גוי בע"ש חייב לקצוץ לו דמים גם אם יכול למוסרה קודם השבת שלא כמו שאר מלאכות שבאופן זה
מותר . כשלא קצץ דמים מותר לשלוח עם הגוי רק באופן שיש אדם בעיר שאחראי על העברת המכתבים לתושבים כך
שאנו יודעים שהגוי לא יסתובב עם המכתב בחוצות העיר ומלבד זאת צריך לתת לו בזמן שיספיק לתת לו קודם שבת. אם
אין בי דואר בעיר אסור לתת לו ללא קציצה גם ביום ראשון.
הרא"ש (הובאה דעתו ברמ"א) מתיר לתת ביום חמישי גם כשלא קצץ עמו ואין בי דואר אך ביום שישי מחמיר כנ"ל אע"פ
שיש שהות ביום.
^ 21.סימן שז סעיף כב ברמ"א
^ 22.שז סעיף ב
^ 23.שז סעיף ג ובמ"ב ס"ק יג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
