ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה אריה בן שמואל הכ"מ
ישנן שתי שאיפות אציליות: בירור בירורים והעלאת עולמות. הראשונה היא מדת כל אדם, ועבודת הצדיקים של הדורות קשורה ברעיון יסודי זה, והשניה היא מדת יחידי עולם, ואבות עולם שאור רוח אפינו משיח ד' זורח בהם, מחשבתם קשורה ביסוד עבודתה.
עבודת השבת, שהיא מדושנת עונג, היא למעלה מהעבודה הראשונה, ואור עולם זורח על ישראל מקדושת העלאת העולמים.
עבודת השבת, שהיא מדושנת עונג, היא למעלה מהעבודה הראשונה, ואור עולם זורח על ישראל מקדושת העלאת העולמים.
" ישנן שתי שאיפות אציליות: בירור בירורים והעלאת עולמות ". הרב עוסק כאן בשתי מידות, ששתיהן "שאיפות אציליות" – כלומר לשתיהן יש מקור ותורה שלמה, ושתיהן נצרכות לקיומו של העולם. " הראשונה היא מידת כל אדם ". עבודת מבררי הבירורים היא העבודה הרגילה והמוכרת של חכמי המוסר - להגדיר תחילה מה רע ומה טוב, ובשלב הבא להתקרב לטוב ולהתרחק מהרע. " והשניה היא מידת יחידי עולם ", שהרב קושר אותה לאחר מכן באופן מיוחד לדוד המלך - לאורו של משיח. מעלי העולמות אינם מוציאים שום דבר מחוץ לתחום, אלא אם עולם נפל אל מקום לא טוב – הם מרימים אותו משם. וכאן נתבונן יותר בכל עולם.
מבררי הבירורים ומעלי העולמות
מבררי הבירורים, אף על פי שגם בהם ישנן מדרגות, אבל כללות כולם הוא התוכן של טוהר הכונה התכליתית של כל פעולה. והדברים מקיפים שאיפה פנימית, ומחשבה דבור ומעשה, בין בעניני מצוה ומוסר, בין בעניני רשות וטבע. אבל מעלי העולמים עומדים למעלה מהמגמה והתכלית, התכלית נעוצה אצלם בכל תנועה גשמית ורוחנית.
לפעמים צדיק אחד מורכב משני הכחות, ומשמש שתי רשויות. לפעמים הוא מברר ברורים ולפעמים אחרות מעלה עולמות. מצד העלאת העולמות תוכל לבא מדרגה עליונה כזאת שאין שום רע יוכל לפגוע כלל. ומעין עולם הבא ועולם הבא עצמו מתגלה עליו, עד שאפילו תותי עקביה גם כן מאיר. אין עוד מלבדו, והיא מדת רבי חנינא.
לפעמים צדיק אחד מורכב משני הכחות, ומשמש שתי רשויות. לפעמים הוא מברר ברורים ולפעמים אחרות מעלה עולמות. מצד העלאת העולמות תוכל לבא מדרגה עליונה כזאת שאין שום רע יוכל לפגוע כלל. ומעין עולם הבא ועולם הבא עצמו מתגלה עליו, עד שאפילו תותי עקביה גם כן מאיר. אין עוד מלבדו, והיא מדת רבי חנינא.
" מבררי הבירורים, אף על פי שגם בהם ישנן מדרגות, אבל כללות כולם הוא התוכן של טוהר הכונה התכליתית של כל פעולה ". כל פעולה נמדדת על פי התכלית אליה היא מובילה. אם אני עושה מצוה הרי מהות כל הפעולות המובילות אליה היא מהות של טוב, ולהיפך. אין באכילה כשלעצמה ערך, אלא אם אדם אוכל כדי להתחזק בעבודת ה' מה טוב, אם הוא אוכל 'סתם' אז אכילתו היא 'סתם', ואם הוא אוכל כדי לעשות דברים לא טובים - אז היא אכילה לא טובה. העולם הזה, שרובו הוא ענייני רשות, נמדד בסופו של דבר לפי "תוכן הכוונה התכליתית של כל פעולה". גם דבר שמצד עצמו הוא טוב יכול להיות רע אם הוא מוביל למקום רע, כיון שהוא נמצא בתוך תמונה שהולכת למקום לא טוב - אין ברירה וחייבים לברור את אותו דבר. יתכן גם מצב הפוך, דבר שמצד עצמו אינו טוב אבל הוא משרת מקום טוב ואז אני 'נושם עמוק' ולוקח אותו, כי לפעמים "המטרה מקדשת את האמצעים". " והדברים מקיפים שאיפה פנימית, ומחשבה דבור ומעשה, בין בעניני מצוה ומוסר, בין בעניני רשות וטבע ".
" מעלי העולמים עומדים למעלה מהמגמה והתכלית, התכלית נעוצה אצלם בכל תנועה גשמית ורוחנית ", ההתייחסות לכל דבר אינה מצד המקום אליו הוא מוביל. באופן מהותי אין דבר רע, אלא יש משהו טוב שנפל למקום רע, ואני מרים אותו.
ממשיך הרב:
עבודת מעלי העולמים היא עבודת משיח, להבאת גאולה לכל. אם היה דבר אחד בכל המציאות יוצא מכלל שאיפת טובם, כבר היו יורדים לכלל מבררי בירורים.
כל דבר שנפל הוא יצירה אלוקית שיש לה תפקיד שבשבילו היא ירדה לעולם, אלא שהיא לא הצליחה לממש את היעוד, ונפלה. "אם דבר אחד יוצא מכלל שאיפת טובם" הרי שדחפת אותה למטה, לא הצלחת להושיט לה יד ולרומם אותה לקדושה. בחינוך רואים הורים הרבה פעמים ילד שמתרחק, ואם הם יוציאו אותו - הוא יגיע לעולם עוד יותר רחוק. בעולם מעלי העולמות – נדבר איתו נושיט לו יד ונרומם אותו.
אין בדברים אלו טשטוש של ההבחנה בין טוב לרע. המקום הרע נשאר מקום רע, ולכן לא נאמר לאף אחד שהמעשה הרע שהוא עשה הוא מעשה טוב, אלא נחשוף את הטוב שנפל למקום הרע ונרים אותו למעלה.
הסתכלות בפני אדם רשע
איך מרימים דבר שנפל? אומרת הגמרא במסכת מגילה 2 :
שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה, במה הארכת ימים? אמר לו קצת בחיי? אמר לו רבי, תורה היא וללמוד אני צריך. אמר לו: מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע, דאמר רבי יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך:
נתבונן תחילה בפסוקים. יהורם מלך ישראל, בנו של אחאב, חובר אל מלך יהודה ואל מלך אדום, ושלשתם יוצאים להילחם עם דרך מואב. הם יוצאים לאיגוף דרך המדבר ולא מוצאים מים, ואחרי שמתברר שהנביא נמצא שם הם יורדים אליו. ואז נאמר 3 :
וַיּאמֶר אֱלִישָׁע אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַה לִּי וָלָךְ לֵךְ אֶל נְבִיאֵי אָבִיךָ וְאֶל נְבִיאֵי אִמֶּךָ וַיּאמֶר לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַל כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב: וַיּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ: וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה':
מדברי אלישע "לולי פני מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך" למדה הגמרא שאסור להסתכל בפני אדם רשע. פנים הם הפְּנִים והתוך, והסתכלות בהם גורמת להשפעה לא טובה. אולם, נשים לב בסופו של דבר אלישע כן הביט בפני יהורם, כיון שמלך יהודה היה בתמונה! כאשר יש יכולת לראות את הטוב, אפילו רק ביהושפט – ההסתכלות ברע הינה אפשרית ואפילו טובה, כי אז הרע מתעלה 4 . הדרך להעלות עולם שנפל היא לראות את הטוב שבו, וכך להחיות אותו ולתת לו דרך להופיע, על ידי דיבור לאותו מקום והתייחסות אליו.
וכך אומרת הגמרא, שאפילו עמלק רצה בזמן כלשהו לחזור, הוא התדפק על דלתם של ישראל, אבל דחו אותו ואז הוא הלך 5 . נמצא שעמלק הוא היוצא מן הכלל, שמעיד על הכלל. הוא אותו אחד שנמצא "מעל השמים", אבל חוץ ממנו יש תיקון לכל העולמות.
דוקא כשחושקים להאיר את נועם הטוב בכל ממש, ולהשביע צחצחות במקור הכל, וסוללים דרכים שזורמים בהם תמיד חיי כל, עבודת עליית העולמים הולכת ומתגברת, כשלהבת העולה מאליה, בלא עמל רוח ונפש, כי אם במנוחה ועונג.
כאשר באים בעמדה של מלחמה, גם הצד השני ילחם, ולמלחמה זו לא יהיה סוף כל עוד לא נחשפה נקודת האמת הפנימית. לעומת זאת, עבודת מעלי העולמות היא עבודה של שבת ומנוחה, אין בה מלחמה אלא הבנה מהי נקודת האמת של הצד השני, ובניית כלים שיעזרו לו להגיע למקום שהוא רוצה אותו. לכל דבר יש מקום שהרי הקב"ה ברא אותו, ובעבודת מעלי העולמות מוצאים לכל דבר את מקומו, ורואים איך להוביל אותו לשם מהמקום בו הוא נמצא. גם אם אותו דבר מפריע לך, הרי יש לו סיבה שבשבילה הוא נברא, וכל אדם רוצה להגיע לאותו מקום.
לשני עולמות אלו השלכות גדולות מאוד במרחבי החיים, ונביא כמה דוגמאות.
עבודת המידות – מבחן התוצאה ומבחן המניע
נדגים את שני העולמות דרך עבודת המידות של כל אחד מהם.
כאשר אדם עושה דבר רע, אפשר להתייחס לכך בשתי צורות. ההתייחסות הראשונית היא אל המציאות המעשית - לכך שאדם זה גונב. לאדם שתאב לממון יש רצון רע, וכך גם לאדם שכועס או מתגאה ורומס את חביריו יש רצונות רעים. אולם, בעולמם של מעלי העולמות מסתכלים על כל פעולה במבחן המניע, העולם הרוחני ממנו היא באה. אם ניכנס לתוך עומק רצונו של האדם המתגאה על חביריו נתבונן יחד איתו ונשאל אותו למה הוא עושה זאת, מה הוא מרויח מכך שהוא דורך על אחרים - נגיע למקום טוב. נגיע למסקנה שהוא מקבל מכך תחושה טובה, הרגשת חשיבות וערך עצמי. אם לא יתנו לו שלשה שבחים ביום - הוא ירגיש שאינו שווה כלום. נמצא שבסופו של דבר, אדם זה מבקש להרגיש את הערך העצמי שלו, והרגשת ה'אני' הפנימי היא כמובן דבר טוב, בלעדיה הוא לא יעשה כלום. נמצא שאדם זה מחפש משהו חשוב מאוד, אבל הדרך לכך היא שישבחו אותו עשרה אנשים ביום.
נניח שהיינו אומרים לאדם כזה: 'האם ידעת שאתה יכול להגיע לאותה תוצאה של ביטחון עצמי גם בלי להיות תלוי באחרים? האם ידעת שאפשר להרגיש מיוחד גם בלי לעשות כל מיני פעולות חיצוניות, אלא להגיע להרגשה פנימית שאין בריה אחת כמוך, להרגיש תחושת חשיבות ועונג פנימי בלי צורך שאחרים יאמרו זאת?' ברור שהוא היה עונה – אם רק הייתי יודע על כך הייתי רץ לשם. הבעיה היא שהוא לא יודע להיכן לרוץ, אין לו כלים.
בעולם של מברר הבירורים, אם נרצה לתת המלצה לאדם שמתגאה כיצד לתקן את מידותיו, נאמר לו – 'תעזוב את המקום הזה, תתגבר! בכל פעם שאתה מרגיש נטיה כזו תאמר 'אני לא עושה זאת'. אולם, כיון שהגאווה נועדה לתת אדם תחושה מאוד עמוקה ואמיתית – יש לדרך זו מחיר כבד, ובמיוחד אצל ילד. פעמים רבות, היכולת של ילד לתפקד תלויה בכך שהוא דורך על ילדים אחרים. לפעמים כשאדם מתגאה הוא מרגיש שהוא חשוב, והרגשה זו היא זו שנותנת לו חַיּוּת וסיבה לקום בבוקר. אצל אדם כזה, אם אומר לו 'תתגבר על הגאווה' – אמנם אעצור את הגאווה, אבל אפגע במקום הרבה יותר מהותי, בצורך קיומי. פגעתי לו בנפש ובביטחון, וכך הבאתי אותו למקום לא טוב. המעשה היה מקולקל, אולם קלקול זה בא לתת מענה למשהו פנימי, ואני מנעתי טוב מבעליו.
כיתה תוססת או מופרעת?
דוגמא נוספת אפשר להביא מכיתה תוססת, כיתה שיש בה מרקם חיים, אלא שהוא לא הולך למקומות הטובים ביותר – התלמידים עושים שטויות, אין משמעת, הם פוגעים במורים, מאחרים, אין בכיתה מספיק יראת שמים וכו'. מורה יכול לבוא ולומר – את סעיפים א' ב' וג' צריך להפסיק מיד! הוא מתערב בתוך המציאות, ובכך הוא עלול לשבור דברים. יתכן שיש בכיתה זו מנהיגים ויש תלמידים שהולכים אחריהם, יש תהליכים בכיתה שמהווים מרקם של חיים. יש גם דברים טובים, וכשבא המורה ואומר – אתה לא בסדר, תעצור! הוא צודק, אבל בכך הוא 'הרג' את הכיתה - את השמחה והחשק שגורמים לתלמידים לעשות גם הרבה דברים טובים. בכיתה יש מרקם של חיים, שאמנם כרגע מופיע בתוך פעולות לא כל כך טובות, אבל אם נתבונן רק במבחן המציאות נפגע באותו מרקם, ונהרוס בנינים שעמדו על המקום הזה.
אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר
"בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" 6 . בעולמם של מעלי העולמות, קיימת חלוקה מהותית בין שני רבדים – הרובד הפנימי והגילוי שלו. הרובד הפנימי של האדם הוא הרצון, והרצון ביסודו הוא טוב: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר" 7 – זה כלל האדם. כל הרגשות העמוקים שהאדם חש באופן פנימי הם נטף מהרצון האלוקי העליון, אלא שלפעמים האדם לא מצא את המקום הנכון להופיע אותו, כהמשכו של הפסוק "וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". עיקרון זה נכון ביחס לכל התאוות האנושיות, גם יצר הגאווה והעריות מתחילים משייכוּת לדבר חיובי, דבר אלוקי טוב ועליון. אדם שנואף - רוצה בעומקו אשה, יש בכך חזרה לתחילת ספר בראשית "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" 8 . זוהי חזרה לנקודת חיבור מאוד עמוקה, שבעולם הסוד תופסת את המקומות העמוקים ביותר. הבעיה מתחילה כאשר אין לאדם את הכלים שהתורה נותנת כדי שהשכינה תשרה במקום הזה – הוא לא התחתן ולא בנה את הדברים בצורה השלמה שלהם – ואז הוא הולך ומחפש את מימוש הרצון בחוץ, דרך הקלקולים הגדולים ביותר.
ההפרדה בין הרצון בטהרתו לבין הגילויים שלו מאפשרת לבוא גם לאדם הרחוק ביותר, לזהות את נקודת הרצון הפנימית שלו ולדבר איתה. לומר לאותו אדם גאוותן שהוא מחפש למעשה דבר אלוקי, ובשלב הבא לומר לו– 'בוא ואעזור לך לבנות כלים במקום טוב'.
ברמת האידיאל, דרך העלאת העולמות נכונה ביחס לכל מציאות בעולם; אמנם, לפעמים דבר מסוים נפל ואין לי כלים להרים אותו, ואז אין ברירה אלא לברר את הטוב מהרע, ולהשאיר את הרע למטה.
חינוך ילדים
עיקרון העלאת העולמות הוא יסוד החינוך. כאשר רואים ילד שעושה דברים לא טובים, אבל מצליחים לזהות את הנקודה הטובה המחייה אותו – לוקחים אותו על ידי כך מהמקום הנמוך בו הוא נמצא, ומעלים אותו למעלה. הטוב האלוקי שבתוך הילד נפל, הוא ביקש חשבונות רבים, ואם יש לך את היכולת לדבר אליו, ולראות את הטוב מתוך מכלול שלם של דברים לא טובים - העלית אותה למעלה, כי הדיבור עם החלק הזה מרומם, מעצים ומפתח אותו. התרכזות בטוב שבתוך האדם מעלה אותו למעלה כי באמת אותו דבר טוב אינו נקודה צדדית, אלא לב ליבו של כל אדם. הטוב הוא יסוד חייו של כל אדם.
נתאר לעצמנו שני אחים, והאח הגדול רוכב על הקטן. אפשר לומר לו: 'תפסיק, תראה מה אתה עושה לו! איך אתה מתנהג?' אולם, אפשרות שניה היא לחשוב – למה הילד עושה את זה? כי הוא רע? לא. אני יכול לשאול אותו למה הוא מרביץ לו, והילד יענה על כך תוך כמה דקות – כי הרביצו לי בכיתה, פגעו בי והעליבו אותי, אז אני כועס. אם נלך לפי מידת הדין, נשאל אותו – 'אז מה כל זה קשור לאח?' אולם, אם נרד לעומק נראה שהילד רוצה לשקם את עצמו, הוא לא רוצה להיות סמרטוט – ורצון זה הוא חיובי מאוד. הילד לא מרביץ לאחיו כי הוא רע, אלא כדי להרגיש שהוא שווה משהו. אז מה הפיתרון? אבא שהולך בדרך של מעלה עולמות מבין שהילד רוצה חשיבות, אז הוא יתן לילד חשיבות – ויראה שתוך יומיומיים הילד מפסיק. דברים אלו אינם תאוריה, אלא מציאות מוכחת אינספור פעמים.
כאשר ילד שובר עציץ – הוא יודע טוב מאוד שהדבר אסור, ולכן אין צורך להעיר לו, זה אינו הנושא. אבא שכל מה שיש לו לומר לילד הוא 'אסור' הינו חוטא לאמת, הוא לא יודע מה באמת הילד רוצה. אם נתפוס אותו לשיחה ונשאל אותו למה הוא שבר את העציץ, הוא יענה שהוא מרגיש שלהורים לא איכפת ממנו, הוא חושב שלא אוהבים אותו, כבר שבוע הוא מנסה לדבר עם אבא והאבא לא שם לב, אז בסוף הוא שבר עציץ. הוא רוצה תשומת לב, וכיון שלא קיבל אותה בדרך אחת - הוא מחפש בדרך אחרת.
"עבודת הצדיקים שבכל הדורות" היא לברר מהי האמת, וגם העונשים של התורה הם לברר בירורים. לעומת זאת, עבודתם של מעלי העולמות אינה כתובה בשום ספר, וזאת מסיבה פשוטה – אין כאן מתמטיקה אובייקטיבית, היא משתנה ביחס לכל אדם וביחס לכל זמן. עבודה כזו מחייבת להבין את נפש האדם ואת המציאות, אין הלכה שאומרת 'שוברים עציץ כי...' או 'מתגאים כי...', אין שני בני אדם דומים! אם נאמר למי שמתגאה – 'זה לא טוב שאתה מתגאה!' הוא ישיב – 'אתה צודק, אבל אני מקבל מהגאווה ביטחון, אז תתן לי אותו ממקום אחר. אם לא נתת – עקרת לי את החיים'. ילד שרוכב על אח שלו מקבל מכך מעין של חיים, צבע בפנים. אם הוא לא ירכב על החבר שלו - כל הביטחון שלו נשבר, ולכן מסוכן לעצור את הדבר באופן פתאומי. אני צריך לבנות לילד לאט לאט את הכלים שהוא צריך, במקביל אעזור לאח השני בצד השני, ולאט לאט התהליך יעבור למקום אחר. אם אלך בדרך הקלה ואעצור את הדבר באופן מיידי - שברתי לילד משהו, ולפעמים יקרו דברים יותר קשים בשלשה מקומות אחרים. אפשרות שניה היא שאהפוך את הילד לילד כנוע, שיאבד הצבע בפנים.
ב"אורות הקודש" 9 כותב הרב קוק: "הסדר של העלאת המדות בנפש היא חכמה מיוחדת, שצריכה להרחבתה את כל הרכוש של תורת הנפש עם כל ההתחדשות היותר מעובדה שבדורותינו". לא די לומר מה צריך, אלא יש ללמוד את תורת הנפש עם כל החידושים שבדורות האחרונים, אשר מבינים את כל צדדי הנפש, ואז אפשר להביא את הנפש להיפגש עם התורה, לקחת את החיים ולחבר אותם אל התורה, לא לומר להם 'שתקו ותשמעו' - כי אז הם מתים.
ודאי שיש גם קוים אדומים. ודאי שלא מספיק רק להסתכל על הפנים אלא יש לראות גם את התוצאה. אולם, הרבה פעמים מי ששובר עציץ אינו נמצא במקום של הקשבה למוסר, ורק אחרי שיוצרים את המשענת העמוקה בקדושה - יש מקום להראות שהיה כאן משהו לא טוב, כי אז הוא נמצא במקום בו הוא אכן רואה שזה דבר לא טוב, ולא במקום שבו יש התנגשות, והוא כועס. ודאי שבסופו של דבר צריך להגיע להכרה מה טוב ומה רע, אבל בבחינה של שבת – לדבר אל הפנים, ואז הוא יראה לבד שלא שוברים עציצים. לא לבוא ממקום של מלחמה אלא ממקום של רצון.
^ 1 חלק ה, 'העלאת עולמות ובירורים', א'.
^ 2 כח ע"א.
^ 3 מלכים ב, פרק ג, יג-טו.
^ 4 עיין אורות הקודש ג, עמוד שלג: "כשמתחברים עם נפשות פחותות של פורצים ורשעים, נפגמים. אבל אם יש בהם איזה דבר טוב, ומתכוונים בההתחברות רק אל הצד של הטוב, אז אם כחו יפה הרי זה מתעלה. ואפילו ההסתכלות בפני אדם רשע שאסורה, אם יש בו צדדים של טוב, ומתכוין בההסתכלות רק לקלוט את הטוב, נראה שיש בזה דרך של מצוה. ואפילו כשיש איזו חיבור לרשע לאיזה צדיק בדרך אהבה, כבר מסולק ממנו איסור ההסתכלות, מפני שעל ידי חיבורו אל הצדיק נחשב כאילו יש בו כבר חלק טוב. ואמר אלישע ליהורם בן אחאב, לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך, משמע הא על ידי נשיאת פנים של יהושפט מלך יהודה שנלוה עמו הביט גם אליו וראהו, ולא חשש לאיסור ההסתכלות בפני רשע, דמהאי קרא ילפינן ליה".
^ 5 סנהדרין צט ע"ב "תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע, וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא, דלא איבעי להו לרחקה".
^ 6 בראשית ט, ו.
^ 7 קהלת ז, כט.
^ 8 פרק ב, פסוק ל"ג.
^ 9 תורת המידות, ג'.
^ 2 כח ע"א.
^ 3 מלכים ב, פרק ג, יג-טו.
^ 4 עיין אורות הקודש ג, עמוד שלג: "כשמתחברים עם נפשות פחותות של פורצים ורשעים, נפגמים. אבל אם יש בהם איזה דבר טוב, ומתכוונים בההתחברות רק אל הצד של הטוב, אז אם כחו יפה הרי זה מתעלה. ואפילו ההסתכלות בפני אדם רשע שאסורה, אם יש בו צדדים של טוב, ומתכוין בההסתכלות רק לקלוט את הטוב, נראה שיש בזה דרך של מצוה. ואפילו כשיש איזו חיבור לרשע לאיזה צדיק בדרך אהבה, כבר מסולק ממנו איסור ההסתכלות, מפני שעל ידי חיבורו אל הצדיק נחשב כאילו יש בו כבר חלק טוב. ואמר אלישע ליהורם בן אחאב, לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא, אם אביט אליך ואם אראך, משמע הא על ידי נשיאת פנים של יהושפט מלך יהודה שנלוה עמו הביט גם אליו וראהו, ולא חשש לאיסור ההסתכלות בפני רשע, דמהאי קרא ילפינן ליה".
^ 5 סנהדרין צט ע"ב "תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע, וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא, דלא איבעי להו לרחקה".
^ 6 בראשית ט, ו.
^ 7 קהלת ז, כט.
^ 8 פרק ב, פסוק ל"ג.
^ 9 תורת המידות, ג'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
