בית המדרש
  • מדורים
  • קול צופייך
  • קול צופיך - הרב שמואל אליהו
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש דברים
  • עקב
undefined
14 דק' קריאה 61 דק' צפיה
בס"ד פרשת עקב תשפו – בטחון גדול בגאולה גאולה וברכה גדולה שפע גדול בעקבות אהבת ה' בפרשת עקב יש שאלה גדולה מאוד. התורה מתארת כי ה' מקיים את הברית ואת השבועה שנשבע לאבות. מביא לעם ישראל שפע גדול של ברכה בכלכלה, בתבואת הארץ, בילדים, בנצחון על האויבים ובעיקר באהבה גדולה. "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ". חולשה גדולה לאויבינו ה' מביא גם ברכה בבריאות גדולה שניכרת במיוחד כשמשווים את עם ישראל לעמים האחרים. "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ". יש הרבה פחות מחלות מעמים אחרים "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ". ה' מעביר אל אויבינו את המחלות הללו "וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ". בסיום הברכות הוא מבשר לנו "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וכו'". למה לפחד כשה' איתך? אחרי כל זה אומר משה על בני ישראל כי הם עדיין מפחדים מאומות העולם "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם". וזה באמת פלא איך אפשר לפחד כאשר ה' הגדול והנורא מסייע ועוזר לך, למה אתה חושש שלא תוכל להוריש את אויביך, אם ה' הגדול והנורא הכה את פרעה בעשר מכות. אם הוא קרע את הים והטביע את המצרים. אם ניצחת את סיחון ועוג מלכי האמורי בעזרתו. השאלה הזו היא באמת עלינו. אחרי כל הניסים שה' עושה לנו למה אנחנו מפחדים לפעול בתקיפות נגד אויבינו ושונאינו. הזכירה מסירה את הפחד בכל מקרה, אומר משה כי הדרך להסיר את הפחד היא לזכור שאהבת ה' שהייתה ביציאת מצרים קיימת גם היום. "לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם: הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם". אוהב את האבות ואוהב את הבנים אל תאמרו הניסים שהיו ביציאת מצרים היו בזכות משה ואהרן ומרים והיום אין. אל תאמרו פעם ה' אהב אותנו והיום אנחנו לא ראויים. פעם ה' היה עוזר לעם ישראל כי אבותינו היו צדיקים ומגיע להם ניסים אבל אנחנו לא. אל תגידו לנו לא מגיע ניסים כי אנחנו חוטאים. לא ולא. זה אותו אלוקים וזו אותה אהבה. אלה אותם ניסים וזו אותה השגחה. הייתה במצרים לאבות ותהיה בארץ ישראל לבנים. לכן "לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא". וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ אחד מהניסים שהיו במצרים ויחזרו גם בארץ ישראל הוא סיוע בעלי החיים לגאולה. אלוקים הפעיל במצרים את הצפרדעים ואת הכינים, את הערוב ואת הארבה, כל חילו כי רב הוא. את כל החיילים הללו הוא יפעיל למען כניסתם של ישראל לארץ ישראל. "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח ה' אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ" הייתה מטילה בהם ארס ומסמאת את עיניהם. יתושים נאמנים – חילו הגדול של ה' ר' יוסף בכור שור מפרש בפסוק הזה צרעה "כמו צירעים ויתושים". וכוונתו ליתושים החביבים ששמרו על ארץ ישראל אלפי שנים שלא יתיישבו בה האומות. הם שמרו בעיקר על עמק החולה המבורך. על פתח תקוה וגדרה. על חיפה ועפולה. על חדרה ועמק בית שאן. בכל המקומות הללו ובאחרים לא יכלו לגור בני אדם מפחד היתושים שהביאו איתם את המלריה. כך נשמרה אדמת הארץ המבורכת שוממה בכל תקופת הגלות כדי שבניה יוכלו ביתר קלות להתיישב בה. הם קיימו את הבטחת ה' "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ" בהידור רב. גירוש איטי עוד מגלה לנו התורה כאן ובמקומות אחרים דבר שאנו רואים אותו היום. "וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה". כך ברחו מהארץ ערבים בתש"ח וכך מאז ועד היום. בסוף ישארו בה רק אלה שזכאים לתואר 'גר תושב' שמקבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח. שמבין כי ה' ברא את העולם והוא זה שנתן את ארץ ישראל לעם ישראל. תהיה להם מהומה גדולה, כמו שקרה בשמחת תורה על כל ההבטחות בפרשה אנחנו מודים ומשבחים, ובמיוחד על האחרונה שראינו בשמחת תורה "וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" שבשמחת תורה הייתה כל מדינת ישראל בסכנת השמדה ח"ו. מפקדי צה"ל הבכירים היו ישנים, או סרבנים, או עיוורים. האויבים פרצו בדרום, והיו צריכים על פי התוכנית שלהם לפרוץ גם בצפון וגם מאיראן. גם ערביי ישראל וגם ערביי יו"ש היו אמורים להצטרף אליהם. לפי תוכניתם זה היה צריך להיות הסוף של המדינה היהודית. למזלנו ה' קיים את הבטחתו והמם מהומה גדולה ולא פעלו כמו שתכננו. העם הקדוש התעורר ולחם במסירות נפש. אחר כך התעוררו המפקדים העליונים. אחר כך חזרו בתשובה הסרבנים שפירקו את צה"ל והצטרפו ללחימה. התוצאה הייתה מוות לכל מנהיגיהם מהראשון ועד האחרון. "וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם". יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים מקרני ראמים עד ביצי כינים על הצרעה ועל הכינים ועל היתושים אומרים חכמינו "יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים" (שבת דף קז/ב). המילה יושב מלמדת שהקב"ה משקיע מאמץ גאולי. כמו שכתוב בגמרא "רבי אליעזר אומר שלש משמרות הוי הלילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי" (ברכות ג.). כן כתוב בגמרא כי לעתיד לבא "הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק על האומות שנאמר 'יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו'". (ע"ז ג:). ביצי כינים קטנים, וה' מפקח עליהם הביטוי ביצי כינים בא לומר שהנהגת ה' היא אפילו על דברים שאנחנו בקושי רואים. גודלן של ביצי הכינים הוא בין 0.3-0.8 מ"מ, הן שקופות ובקושי אפשר להבחין בהם. גם ביצי צרעות הן קטנות ולא ניכרות כלל. האמת היא שיש ביקום הרבה דברים שהם יותר קטנים ומתפקדים בצורה מדוקדקת, ואם יסטו מתפקידם העולם לא יכול להתקיים. הנסיון מלמד שכל דבר שיותר קטן מעשירית מ"מ (0.1 מ"מ) לא ניכר לעין אדם. אפילו אם תהיה נקודה שחורה על נייר לבן בגודל זה, היא לא תהיה ניכרת. האטום הוא קטן מאוד, צריך להגדיל אותו פי מיליארד אם רוצים לראות אותו. בתוכו יש גרעין שקטן ממנו בערך פי 100,000. יש חלקיקים קטנים הרבה יותר. וכולם פועלים בדיוק מופלא. עליהם לא יכול יצר הרע לומר מקרה הוא, שם רואים כולם כי בגלל קטנותן "אצבע אלוהים היא". גאולה - להכיר את ה' שמלא את כל הארץ כבודו שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה תכלית הגאולה שהעולם כולו יכיר את ה' ויתנהג ביושר. "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא). בעת הגאולה ה' מכיר לנו את השגחת ה' על הדברים הקטנים ביותר, ואת השגחתו על הדברים הגדולים ביותר. כך אומר הנביא ישעיהו בנבואת נחמו נחמו שאומרים בשבת אחרי תשעה באב. "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (ישעיהו מ). הכרת היקום גדלה מאד כשהתחילה גאולת ישראל זה פלא גדול שבעת הגאולה נפקחות עיני האנושות להכיר את גודלו העצום של היקום. לפני מאה שנה חשבו שכל היקום הוא שביל החלב וחשבו שגודלו הוא 30,000 שנות אור. היום מכירים כי גודל שביל החלב הוא 100,000 שנות אור. והיקום הוא לפחות 93 מיליארד שנות אור. לפי זה בתוך מאה שנה התברר לנו שהיקום גדול פי 3.1 מיליון יותר ממה שחשבנו לפני כן. המצב היה הרבה יותר חמור בעבר. הרד"ק חי לפני כ-800 שנה בצרפת והוא כותב על הפסוק ״מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא״ (תהילים קמ״ז ד) ״הנה הסכימו חכמי התכונה כולם, כי מספר הכוכבים אלף ותשעים ושמונה״. כל החכמים של פעם חשבו בטעות שהיקום קטנטן ביחס למציאות האמיתית. המספר הידוע היום לפי נאס"א הוא פי 9 מיליארד מיליארדים ממה שחשבו חכמי התכונה לפני 800 שנה. ויש מעריכים את מספר הכוכבים היום במספר הרבה יותר גדול. הקשר בין מספר הכוכבים לבין אהבת ה' המדהים הוא שחכמינו ידעו לפני אלפי שנים את המספר האמיתי. כך אומרת הגמרא במסכת ברכות (לב:) על ההפטרה שנקרא השבוע "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי ה', וַה' שְׁכֵחָנִי" (ישעיה מט) "אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּתִּי, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ וְעַל כָּל מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל, וְעַל כָּל חַיִל וְחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כָּל לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כָּל רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים קִרְטוֹן. וְעַל כָּל קִרְטוֹן וְקִרְטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כָּל גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא תָּלִיתִי בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים, כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה, וְכֻלָּן לֹא בָּרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ, "עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי"?! "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ" (ישעיה מט). המספר הזה נכתב 1000 שנה ויותר לפני חכמי התכונה שהיו בזמן הרד"ק. המספר לשיטת הגמרא הוא 10 בחזקת 18 בקירוב. סדרי גודל שמתאימים למה שידוע היום בקהילה המדעית. רחוק מיליארדי שנות אור מההערכה של חכמי האומות שלא זכו שה' יגלה להם את סודות הבריאה. "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ" _(תהילים קמז). גודל האדם מול גודל היקום - מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ עין שרואה היטב יכולה לראות גם גודל של חצי עשירית מ"מ בערך (0.05 מ"מ). כשיציירו או יצלמו את ירושלים בגודל דף 5 A לא נוכל לראות בן אדם שניצב בירושלים מרוב קוטן. אם נצייר את ארץ ישראל על דף כזה (5 A), לא נוכל לראות בית בירושלים, גם לא רחוב. אם נצייר את כל כדור הארץ על אותו דף, בקושי נראה את ארץ ישראל, ירושלים לא תיראה אלא כנקודה קטנטנה. אם נצייר את כל מערכת השמש, יהיה צריך להגדיל את כדור הארץ פי 300 כדי שהוא יראה כנקודה זעירה. אם נצייר את מערכת השמש בתוך גלקסית שביל החלב, יהיו צריכים להגדיל את מערכת השמש פי 50,000 כדי שנוכל לראות אותה. אם נצייר את שביל החלב בתוך היקום נצטרך להגדיל אותו פי אלף בערך כדי שיהיה ניכר בתוך היקום. הכרת הגודל האמיתי – מביאה יראת ה' אמיתית גודל היקום מעיד על גודלו של ה' ועל זה אומר הנביא כי בעת הגאולה יכירו כולם ש"כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ, מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ". כשנבין את היסוד הזה לא נשגה באשליות גאווה כמו מלכי קדם שחשבו שהם אלוקים, שהם יכולים להביע דעה כנגד דעתו. זה מה שאומר ישעיהו בעת הגאולה "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיהו מ). ה' נותן מכוחו לעמו עם כל זאת אומר לנו ישעיהו כי חשוב לזכור שה' אוהב אותנו ושמח בנו כמו שהוא אהב ושמח באבות ובאמהות. "מאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת אותו ישראל וישורון". לכן הוא נותן לנו מכוחו האדיר "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה: וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ: וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ". נותן מכוחו לעם ישראל. "נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים" (תהילים סח). "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ" (ישעיהו מא).   הפטרה של גאולה וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ ההפטרה שקוראים בשבת מתחילה בדברי כנסת ישראל "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַא-דֹנָי שְׁכֵחָנִי". חשוב לקרוא את הפסוקים שה' אומר לישראל כי מטרת הגאולה היא לתקן עולם "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ". לכן אני משחרר אתכם משיעבוד מלכויות "לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ". לכן אני נותן לכם את הארץ "לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת". מקבץ את הגלויות "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים". עוזר להם בדרך "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם" (ישעיהו מט). אוהב אתכם יותר מאהבת הורים לילדיהם למרות כל זאת כנסת ישראל לא רואה את כל הטוב הזה ואומרת עֲזָבַתנִי ושְׁכֵחָתנִי. כדאי ללמוד את ההפטרה הזו כי יש בה תיאור של מה שעתיד להתרחש בעם ישראל ובאמת אנחנו רואים אותו עין בעין. אם לומדים את ההפטרה טוב – מבינים שצריך להרגיש שה' אוהב אותנו יותר ממה שאם אוהבת את בנה "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ, גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ" הוא אומר שהוא זוכר אותנו תמיד כאילו חקוקים על ידיו. "הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד". מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ ככל שיותר ימהרו בניך לעלות לארץ ישראל, כך יצאו האויבים מתוכה. "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ". והם התושבים שישבו בארץ לפניכם, ששממו עליה והרסו והחריבו כל חלקה טובה. כל עץ עקרו, וכל בית החריבו, כל מקום מילאו בלכלוך וזוהמה. והם יצאו לפי הקצב של הבנים שחוזרים לבית אבותם. את התופעה הזו אנחנו רואים עין בעין כעת ביהודה ושומרון שככל שבאים יותר ויותר יהודים, כך המהרסים והמחרבים יוצאים ממקומם והולכים למקום אחר, או לארצות אחרות. כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה הנביא ממשיך ומלמד אותנו להסתכל על כל העולים בעין טובה, לא לומר כמו שאמר בזמנו אהוד ברק כי יש יהודים שעלו לארץ ותרמו לה ויש יהודים שעלו ולא תרמו לה. הוא חולק על דבר ה' שאמר ביד ישעיהו הנביא כי היהודים שעולים לארץ הם כמו התכשיטים של הארץ "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה". לא תכשיטים של יום יום אלא תכשיטים של כלה. ישעיהו מתנבא על פרופסור רוברטו בקי הנביא אומר כי מקומות שהיו שוממים והרוסים יהיו נחשקים מאוד. "כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ: עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה" ואנחנו לא האמנו שיבואו כל כך הרבה אנשים. ערב הקמת המדינה פנה בן גוריון לפרופסור רוברטו בקי שהיה נחשב מומחה עולמי לדמוגרפיה. הוא שאל אותו בשנת 1944 על ההיתכנות להקמת מדינה יהודית. פרופסור רוברטו בקי העריך כי אין היתכנות להקמת מדינה יהודית שכן היהודים עתידים להפוך למיעוט מבוטל בין הערבים. הוא חזה כי עד שנת 2001, האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כולה לא תהיה יותר מ-2.3 מיליון נפש. מיעוט של כ-50% בלבד לעומת כ-4.4 מיליון ערבים. בפועל, בשנת 2001 חיו בישראל כ-5 מיליון יהודים, יותר מכפול מתחזיתו של בקי. הוא לא העריך את היקף ועוצמת העליה של העם היהודי. לא העריך את הנצחונות הגדולים של מלחמת העצמאות. לא העריך את בריחת הערבים במלחמה. הוא גם לא העריך את ירידת הילודה הערבית מ-9.6 ילדים ל-3 ילדים בערך לאשה. לא העריך גם את ההפתעה של האשה העבריה מול כל העולם המערבי בילודה גבוהה כמעט פי שניים ממדינות דומות באירופה. עליו נאמר "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם". גם היהודים שהיו בשבי – ישתחררו משעבוד מלכויות הנביא מדבר גם על היהודים שהיו בשבי של אומות שלא נתנו להם לצאת ממדינותיהם. לפני הקמת המדינה שאלנו האם יהודי רוסיה וסוריה יוכלו לצאת. האם יוכלו לצאת כל היהודים במדינות ערב ששנאו את ישראל. האם יוכלו יהודי דרום אמריקה לצאת משלטון של קצינים מושחתים. "הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט: כִּי כֹה אָמַר ה' גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ". בפועל קרה הנס הגדול וכל הערבים חשבו בגאונותם למוטט את המדינה היהודית ושחררו את כל היהודים ממדינות ערב בתנאי שיעלו לארץ ישראל בלי רכושם. בפועל זו הייתה ההחלטה הכי מטופשת שלהם, אבל הכי מתאימה לנבואת ישעיהו. גם סוריה וגם רוסיה שחררו את היהודים שלהם. גם מדינות דרום אמריקה. ממש כמו הנבואה. הגוים שהתעללו בישראל – יהרסו את עצמם הנביא אומר "וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב" כל האויבים שלך יחריבו את עצמם. כך היה במלחמות הערבים בינם לבין עצמם שבהן כילו את כוחותיהם. אוכלים את בשרם ושותים את הדם של עצמם. רק להזכיר כי לפני הקמת המדינה רבו משפחת אל־חוסייני עם משפחת נשאשיבי מי יזכה לרשת את כל הישוב היהודי שבוודאי יפול תחת רגלם. שחטו אחד את השני והרגו אחד את השני כמיטב המסורת, והחלישו את היכולת שלהם להלחם בעם היהודי, כדבר ה' ביד ישעיהו הנביא. למה אתם לא עולים? אחרי כל זה שואל הנביא "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר תִּבְאַשׁ דְּגָתָם מֵאֵין מַיִם וְתָמֹת בַּצָּמָא". הרי אני מחליש את האומות שבהם הייתם יושבים "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם" (רד"ק שם) וכמו שאנחנו רואים כעת באירופה. ואת השאלה הזו צריכים להפנות לכל אחינו שיושבים כעת בחו"ל. אנשים מבזים אותנו – ואנחנו לא נחלשים הנביא מספר כי הוא מעורר את העם לגאולה אבל אנשים מבזים אותו. "אֲ-דֹנָי ה' פָּתַח לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי: גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק" לצערנו הרבה אנשים ליגלגו בתחילה על העליה לארץ ישראל וביזו את מיישביה. אחר כך ביזו את המתיישבים ביהודה ושומרון ועד היום יש מי שמבזה אותם, מורט את שערותיהם, מכה אותם. אבל הם לא נחלשים "וַא-דֹנָי ה' יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ". המתנגדים – יהיו כעש האוכל בגד "הֵן אֲ-דֹנָי ה' יַעֲזָר לִי מִי הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵם". ישעיהו מדמה את המתנגדים לעליה ולהתיישבות לבגד שעשוי להיראות גדול, מכובד וחזק, אבל הוא אינו גוף חי. כך גם כל האנשים המתנגדים נראים מאיימים כלפי חוץ, אולם הם רק לבוש זמני של המציאות לעומת הגאולה שהיא דבר חי ונצחי. הם גם מתפוררים מבפנים. שהרי העש אינו קורע את הבגד ברעש ובבת אחת. הוא אוכל אותו לאט, מבפנים, עד שהבגד נופל מאליו. ללמדך שהאויבים לא בהכרח ייעלמו רק במלחמה גדולה, אלא שיסודות כוחם יירקבו: המוסר שלהם ייחלש; האחדות שלהם תתפורר; המערכת שנראתה אדירה תקרוס אל תוך עצמה. לעיתים המתנגדים בטוחים שהם עדיין חזקים, אך למעשה כבר פועל בהם ה״עש״. זה מה שאומר ישעיהו בהמשך "וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן, וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת". ירא ה' שהולך חֲשֵׁכִים עוד מדבר הנביא על יראי ה' שנחלשו לרגע. "מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ" גם הוא צריך להתחזק בבטחון "יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" (עיין ברכות דף ו/ב) תסתכלו על האבות והאמהות "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ" כך תהיו אתם בעת הגאולה "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה". אמן ואמן. סיפור מורגלים בנסים הגיע אלי אדם מכובד, מנהל בית-ספר, וסיפר לי שפעם אחת הגיע זמן ברכת הלבנה, אבל היה זה יום מושלג והשמים היו מלאים עננים. הרב זצ"ל כנראה לא התרגש מהעננים ואמר לציבור: נצא לברכת הלבנה. אף אחד לא שאל את עצמו איך זה יוצאים במזג-אוויר כזה לראות את הלבנה ולברך עליה, וכולם יצאו אחרי הרב. פנה הרב לחזן ואמר: תעשה ככה עם היד, ונופף בידו לתנועה כאילו הוא מפנה את העננים. הקהל צחק, וכך גם החזן. אבל הרב חזר על דבריו ואמר: נו, תעשה עם היד. החזן שמע בקול הרב, הרים את היד ונופף לעבר העננים, ואכן העננים זזו והלבנה התגלתה לעיני עשרות המתפללים. לאחר ששמעתי את הסיפור הזה אמרתי בלבי שהמספר הזה הוא מנהל בית-ספר אחראי, אדם מהימן ביותר. אך בכל זאת שאלתי את אחד הגבאים בבית-הכנסת בנוגע לכך, כי סיפור כזה בוודאי נעשה ברוב עם. אמר לי הגבאי שהוא זוכר גם את המעשה הזה וגם עוד כמה מקרים כאלה. שאלתי אותו: ולמה לא סיפרת לי? והוא אמר שהם בבית-הכנסת היו רגילים בכך. אף פעם לא קרה שהם יצאו לברכת הלבנה ולא הייתה ברכה. אחר כך הוא בעצמו נדהם לשמוע את הדברים שיצאו מפיו. התרגלנו לנס. המשיך הגבאי ואמר: פעם יצאנו והלבנה הייתה מכוסה בעננים. הרב אמר לנו לחכות חמש דקות והיא תיראה, וכך היה. פעם הרב אמר לחזן להגיד את הפסוק: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", מייד אחרי שהחזן אמר – נגלתה הלבנה, וראינו את השמים ואת הירח והכוכבים. כל כך התרגלנו לזה, שלא חשבתי שזה מעשה מיוחד! כל כך התרגלו לזה, שלא חשבו שזהו מעשה פלא! (הרב שמואל אליהו שליט"א, בן הרב) ברכה ליהודים בלבד במשך שנים רבות התגוררתי בנצרת-עילית, ובתום לימודיי בישיבה חזרתי לשם בשליחותו של מרן הרב זצ"ל, על-מנת להקים את הגרעין התורני במקום. בתחילה התגוררתי ברחוב מסוים, ואט-אט החלו ישמעאלים לרכוש דירות ולהשתלט על השכונה. לבסוף נשארו שם שתי משפחות יהודיות בלבד, אנחנו והשכנים בדירה ממולנו. חודשיים לפני תום השכירות, הגיע בעל-הבית ואמר לנו שאין בכוונתו לחדש את החוזה, והוא רוצה לשפץ ולהשכיר לדייר חדש שמשלם יותר. ידוע שלפי ההלכה אסור להוריד את המזוזות גם כשעוברים, ולכן שאלתי את בעל-הבית האם השוכר החדש הוא ישמעאלי, שאם כן צריך להוריד אותן. ואולם בעל-הבית השיב: "מה פתאום?!". עברו חודשיים, אנחנו עזבנו לדירה חדשה, אבל לא הייתי שקט בעניין המזוזות. החלטתי לקיים את "וקמת ועלית אל המקום", התפללנו שחרית אצל הרב ולאחר התפילה שאלנו אותו האם אפשר לסמוך על המילה של בעל-הבית שאמר שלדירה לא ייכנס ישמעאלי, שכן השארנו שם את המזוזות שלנו. מרן הרב ענה לנו: "תיגש מהר לבית ותפרק את המזוזות, מי שנכנס הוא לא רק שוכר, הוא קנה את הבית והוא נוצרי עובד עבודה זרה, ועוד יותר מכך – את כל הרחוב כבר מכרו לערבים... תיגש מהר ותפרק את המזוזות שלך". היינו בהלם מהתשובה המדויקת, ומכך שהרב יודע בדיוק דברים שאנחנו, שדיברנו עם בעל-הבית, לא ידענו. נסענו מייד לנצרת-עילית. הגענו לביתנו לשעבר, והבחנו שבכניסה עדיין יש מזוזה. דפקנו בדלת, ומי שפתח אותה היה ערבי נוצרי, ומאחוריו ניצב פסל של מריה! אמרנו לו שאנחנו הדיירים הקודמים ובאנו לקחת את המזוזות שהשארנו במשקופים. הגוי אמר: "אני לא מסכים! רק אתמול צבעתי את המשקופים, וגם שמעתי שמזוזות של יהודים מביאות ברכה לבית...". אמרנו לו שזה מביא ברכה רק ליהודים, ואם הוא לא נותן לנו רשות אנחנו מזמינים משטרה. הגוי נתרצה, ואנו שלפנו מברגים והתחלנו להסתובב בבית ולפרק מזוזות. עם כל מזוזה שפירקנו, התפללנו שהבית ייגאל ויירכש מחדש על-ידי יהודים כשרים. לבסוף נתברר לנו שבאמת כל הרחוב נמכר לנוכרים. מדהים איך מרן הרב יושב בירושלים, אך יודע בפרטי פרטים מה מתרחש בכל פינה. (הרב אופיר קריספיל, גרעין תורני, נצרת-עלית) שאלות חן-חן. האם מותר לשבח גוי על עבודתו או שיש בזה משום לא תחונם? בירושלמי (פ"ק דע"ז ה"ט) "גודלת ישראל לא תגדל את הנכרית, משום לא תתן עליהם חן". ופירש ה"פני משה" גודלת – ספרית. המגדלת שער הנשים לייפות אותן (וראה שו"ת בצל החכמה חלק א סימן מו). והביא הרא"ש פ"ק דע"ז (הל' י"ט) תוספתא שאומרת: "במה דברים אמורים, בעכו"ם שאינו מכירו כו' אבל אם הי' אוהבו או שכינו – מותר. שאין אלא כמוכרו לו".
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il